פרסומים"; $toptitle1a="חטיבת השווקים - דוחות שנתיים"; $toptitle2="חטיבת השווקים - דוח שנתי 2011"; ?>
השקעת יתרות מטבע החוץ

הדוח המלא - קובץ PDF ()

יתרות מטבע החוץ של ישראל עלו בשנת 2011 ב-4 מיליארדי דולרים, לעומת עלייה של כ-10 מיליארדים בשנה הקודמת, והסתכמו בסוף השנה ב-74.9 מיליארדי דולרים. העלייה ביתרות השנה, בדומה לעלייתן בשלוש השנים הקודמות, היא בעיקרה תוצאה של רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל.
המשבר הפיננסי העולמי העלה והדגיש את החשיבות שבהחזקת רמה גבוהה והולמת של יתרות.
העלייה ברמת יתרות מטבע החוץ של ישראל ב-2011 הגדילה את היחסים בין היתרות למצרפים שונים של המשק, שלפיהם מקובל לבחון את הלימות רמתן של היתרות. הגדלת היחסים האלה מחזקת את עמידות המשק בפני משברים ומשפרת את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבין-לאומית. בהשוואה למדינות אחרות - רמת היתרות של ישראל ביחס לרוב המצרפים האלה נמצאת מעל החציון הן של המדינות המפותחות והן של המדינות המתפתחות.
ניהול היתרות השנה עמד בצילה של התעצמות והתפשטות משבר החובות באירופה, שהיה מלווה בהורדות דירוג נרחבות של מדינות ובנקים ברחבי היבשת וגם מחוץ לה. התפתחויות אלו ערערו את יסודותיו של גוש האירו, והציבו איום ממשי על המשך קיומו במתכונתו הנוכחית, ועל יציבותה של המערכת הפיננסית העולמית בכללותה. ההתדרדרות באיכות האשראי של מנפיקים ממשלתיים ושל מוסדות פיננסיים גדולים ברחבי העולם, שנחשבו עד לא מכבר לבטוחים יחסית מפני פשיטות רגל, צמצמו את מרחב ההשקעות המסורתי של מנהלי רזרבות ברחבי העולם, והעלו את הסיכונים שהן חשופות להם. במסגרת כללי הציות, שהוחמרו מאז תחילת המשבר ב-2008, המשיך בנק ישראל ונקט השנה צעדים נוספים לצמצום החשיפה של היתרות למדינות שמצבן המקרו-כלכלי הלך והתדרדר.
תשואת ההחזקה של היתרות במונחי הנומרר הייתה השנה 1.3%, לעומת 3.3% בממוצע בשנים 2002-2011. תשואה זו, בדומה לתשואה בשנה הקודמת, הושפעה במידה רבה מהרמה הנמוכה של הריביות והתשואות לפדיון בשווקים הפיננסיים ומהמשך ניהול אריכות קצרה של היתרות ביחס לשנים הקודמות. ניהול אריכות קצרה נובע מהסיכון הגבוה של קבלת תשואת החזקה שלילית על היתרות במקרה של עליית התשואות לפדיון מרמתן הנמוכה. פרופיל הסיכון של בנק מרכזי הוא פרופיל ייחודי, הנקבע על פי מטרות החזקתן של יתרות מטבע החוץ. לפיכך הוא מכתיב מדיניות שמרנית מאוד של ניהול ההשקעות, המשליכה כמובן על רמת התשואות.
תשואת ההחזקה של היתרות במונחי שקלים הייתה השנה חיובית וגבוהה - 7.8% - וזאת כתוצאה של היחלשות השקל לעומת מטבעות הנומרר, ובראשם הדולר והאירו.
ברצון לשפר את יחס התשואה-סיכון בתיק היתרות, נמשכה ואף הורחבה במהלך השנה ההשקעה של חלק מהיתרות במטבעות ובנכסים של מספר מדינות מפותחות המאופיינות ביסודות כלכליים חזקים, מטבעות ונכסים שאינם כלולים בנומרר ובסמן.
תרומת הניהול הפעיל של היתרות הסתכמה בשנת 2011 ב-21 נקודות בסיס, תרומה דומה לממוצע בעשור האחרון. התרומה העיקרית של הניהול הפעיל השנה, נבעה, בדומה לקודמתה, מההשקעה המטבעית והנכסית של חלק מהיתרות במדינות שמטבעותיהן אינם נכללים בנומרר ובסמן. השקעות אלו הציגו ביצועים עודפים מול נכסי הסמן - בעיקר משום שרמת הריביות במדינות אלו הייתה גבוהה מרמתן במדינות הסמן, וכן משום שהן נוהלו באריכות גדולה יותר.
כינונה של הוועדה המוניטרית, באוקטובר 2011, בהתאם לקבוע בחוק בנק ישראל החדש, הוביל לחיזוק תהליכי קבלת ההחלטות הנוגעים לניהול היתרות. בנוסף, החוק החדש ביטל את ההגבלות שהיו קיימות בעבר ואשר מנעו השקעה של היתרות בסוגים שונים של נכסים פיננסיים, על אף שהוערכו על ידי הבנק כהשקעה רצויה של היתרות, מההיבטים של כדאיות כלכלית וניהול סיכונים. מאז כניסת החוק לתוקף, החל הבנק להרחיב את מעגל הנכסים שהוא משקיע בהם, וכחלק מתהליך זה הושקעו בתחילת 2012, לראשונה, 2% מהיתרות בשוק המניות האמריקאי. בד בבד, ממשיך הבנק לשקוד על זיהוי ובחינה של הדרכים הראויות לניצול דרגות החופש הנוספות שהחוק החדש מקנה לו בבחירת הנכסים.