פיקוח והסדרה של מערכת הבנקאות

מערכת הבנקאות ממלאת תפקיד מרכזי בכל משק מודרני; בידיה מפקיד הציבור את עיקר חסכונותיו הכספיים, וכספים אלו משמשים את הבנקים, בין היתר, למתן האשראי הדרוש לעסקים ולמשקי בית.
חשבונות העו"ש המתנהלים בבנק משמשים לביצוע חלק ניכר מהתשלומים במשק, וגם הפעילות במטבע חוץ מתבצעת בעיקר באמצעות הבנקים.
תפקידיה החיוניים של מערכת הבנקאות וההכרה שכשל במערכת זו יפגע קשות בתפקודו של המשק מחייבים לקיים מערכת פיקוח על הבנקים. כאמור בסעיף 4(7) לחוק, על בנק ישראל "לקיים את הפיקוח וההסדרה של מערכת הבנקאות", ואלה תפקידיה:  

  • פיקוח על יציבות התאגידים הבנקאיים מהיבט ההגנה על כספי המפקידים.  
  • שמירה על הניהול התקין של התאגידים הבנקאיים.  
  • שמירת ההגינות ביחסים העסקיים שבין הבנקים ללקוחותיהם.   


המפקח על הבנקים מתמנה בידי נגיד בנק ישראל. לצדו פועלות שתי ועדות:  

  • ועדת הרישיונות, המייעצת לנגיד ולמפקח בנושאים הקשורים למתן היתרים להקמת תאגיד בנקאי, לרכישת אמצעי שליטה בתאגיד כזה ולרישוי סניפים בנקאיים, וכן לנקיטת אמצעים מסוימים, המפורטים בחוק, לשם שמירת יציבותו של בנק שבפעולתו נתגלו פגמים. 
  • הוועדה המייעצת בעניינים הנוגעים לעסקי בנקאות; בה נועץ המפקח על הבנקים באשר להוראות חדשות. 

תפקידיו וסמכויותיו של הפיקוח על הבנקים עוגנו בכמה מסגרות חוק:  
"פקודת הבנקאות 1941" פקודה מנדטורית, שתוקנה ועודכנה במשך השנים;
"חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א - 1981"
"חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א - 1981"
"חוק שקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981"  

את תפקידיו ממלא הפיקוח על הבנקים באמצעות מיגוון רחב של כלים:  
הליכי רישוי - הליכי רישוי, ובפרט היתרים מאת הנגיד, נדרשים מתאגיד המבקש להיות תאגיד בנקאי וממי שמבקש להחזיק 5% או יותר מהמניות של תאגיד בנקאי. ההיתרים ניתנים לאחר בדיקה מקיפה שעורך הפיקוח על הבנקים ולאחר היוועצות בוועדת הרישיונות. הליכי הרישוי נועדו להבטיח את כושר הפעולה של הבנק, ולמנוע מגורמים בלתי מתאימים - הן מבחינת חוסנם הכלכלי והן מבחינת יושרם - לעסוק בבנקאות, או להיות בעלים או בעלי השפעה מהותית בתאגיד הבנקאי.
קביעת נורמות והגבלות - עם הנורמות וההגבלות שנקבעו לפעילות הבנקים בתחום הניהול התקין ובתחום בקרת הסיכונים נמנים כללים באשר למבנה הדירקטוריון של תאגיד בנקאי ולדרך פעולתו, דרישת הון מזערי הולם בהתחשב בהיקף נכסי הסיכון של הבנק, הגבלת סכום ההלוואה המרבי שניתן לתת ללווה יחיד ולגורמים הקשורים לבנק (הבעלים והמנהלים) ועוד.
ביקורת והערכה - ביקורת בבנקים והערכת פעילותיהם על סמך המידע הרב שמגיע לפיקוח, שמטרתן להעריך את איתנותו ומצבו העסקי של הבנק, למנוע לקיחת סיכונים יתר ולוודא קיום הוראות ניהול בנקאי תקין שהוציא המפקח. על יסוד ממצאי בדיקותיו פועל הפיקוח על הבנקים לתיקון הליקויים, ובמקרים חמורים אף מטיל סנקציות על הבנק ועל מנהליו.
עידוד פיקוח השוק - פיקוח של הלקוחות ושל גורמי שוק ההון השונים על הבנקים ועל פעולותיהם הוא רכיב חשוב במערך הפיקוח על הבנקים. בנק ישראל פועל לחיזוק פיקוח זה בעיקר באמצעות הרחבת החובות המוטלות על הבנקים לספק מידע נאות על מצבם העסקי, על פעולותיהם בשירות הלקוחות ועל מחיריהן. הנחיות הפיקוח על הבנקים באשר למתכונת הדוחות הכספיים שעל הבנקים לפרסם כוללות את המידע הדרוש לניתוח התפתחותו של הבנק, רווחיותו והסיכונים המאפיינים את מאזנו. מתכונת זו היא מהמתקדמות בעולם. הפיקוח על הבנקים הרחיב במידה ניכרת את הוראותיו באשר לפירוט המידע שהבנקים חייבים למסור ללקוחותיהם על הריביות שהם גובים ומשלמים והעמלות תמורת שירותיהם, וכן הוראות בתחום סדרי ההתקשרות החוזית בינם ללקוחותיהם.
טיפול בפניות הציבור - לקוח הסבור כי בנק נהג עמו שלא כשורה יכול לפנות בתלונה ליחידה לפניות הציבור. היחידה מבררת את התלונה, ומודיעה לפונה ולבנק את תוצאות הבירור. אם נמצא כי התלונה מוצדקת, על הבנק לתקן את המעוות.
מחקר - פרסום מחקרים בתחומי הבנקאות, רובם בכתב העת "סוגיות בבנקאות" ובסדרה "ניירות לדיון", וכן סקירות שנתיות המתארות ומנתחות את ההתפתחויות במערכת הבנקאות.
מידע ודיווח - הבנקים מוסרים לבנק ישראל נתונים שוטפים; אלה נאגרים ומנותחים בחטיבה ומשמשים את יחידותיה השונות במילוי תפקידיהן.