חשבון עובר ושב - מידע כללי

חשבון עובר ושב (חשבון עו"ש) הוא החשבון שבאמצעותו אנו מנהלים את רוב הפעילות הפיננסית השוטפת שלנו: משלמים תשלומים לגורמים שונים על ידי שיקים, כרטיסי חיוב, הוראות קבע, ועוד. כמו כן זה הוא חשבון שבאמצעותו אנו מפקידים כספים לפיקדונות בבנק, מקבלים הלוואות, מנהלים  תיק ניירות ערך וכיו"ב.

חשבון עו"ש הוא החשבון המרכזי במערכת הבנקאות. באמצעות חשבון זה מקבלים רוב השכירים במשק את שכרם, ולמעשה הציבור בישראל, רובו ככולו, נזקק לחשבון זה לצורך הניהול היום יומי של פעולותיו הכספיות. חיוניותו של חשבון זה באה לידי ביטוי בחוק המטיל חובה על תאגיד בנקאי לתת את השירות של "פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי או במטבע חוץ", אלא אם הסירוב לפתיחת החשבון הוא סירוב סביר. 
 

פתיחת חשבון עובר ושב

חשבון עו"ש הוא למעשה שירות בנקאי חיוני שקשה להתנהל בלעדיו. מסיבה זו כמעט כל תושבי המדינה הבגירים פותחים חשבון עו"ש. לשם כך יש לחתום על חוזה פתיחת חשבון ולבחור אילו שירותים בנקאיים אנו מעוניינים לקבל בחשבון.
הבנקים השונים מציעים תנאים מגוונים לפתיחת החשבון. לכן, כדאי לבדוק במספר בנקים מהם התנאים המוצעים, ולבחור את הבנק המציע את התנאים הטובים והמתאימים ביותר לצורכי הלקוח.

במהלך שנת 2014 נקבע כי לקוחות יכולים לבקש לפתוח חשבון בבנק באמצעות האינטרנט 
(למידע נוסף ראה הוראת ניהול בנקאי תקין 418 "פתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט")

האם הבנקים מחויבים לפתוח לנו חשבון עובר ושב?
על פי סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981, בנק אינו רשאי לסרב לפתוח ללקוח חשבון עובר ושב במטבע ישראלי , מסיבות שאינן סבירות. 

כלומר, ללקוחות הבאים הבנק מחויב לפתוח חשבון ביתרת זכות (ללא אשראי), ובלבד שאין סיבה נוספת המהווה סיבה סבירה למניעת פתיחת החשבון:
 
1. לקוח מוגבל, או מוגבל חמור, או מוגבל מיוחד, כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981,   בעבר או  בהווה (לגבי לקוח מוגבל בהווה יפתח חשבון ללא שיקים);
2. לקוח בהליך פשיטת רגל בהווה;
3. לקוח בהליך פשיטת רגל בעבר;
4. לקוח אשר הוטל עיקול על חשבונותיו;
5. לקוח אשר מתנהל או התנהל בעבר, בינו לבין בנק אחר, הליך משפטי שמקורו בגביית חוב. 
 
הערה:

1. בנק רשאי להתנות את פתיחת החשבון ללקוח בהליך פשיטת רגל, בהצגת אישור מכונס הנכסים או המנהל המיוחד.

2. בנק מחויב למסור ללקוח, אשר הגיש בקשה לפתיחת חשבון ונענה בסירוב, את החלטתו בכתב, בתוך 5 ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה ע"י הלקוח.  

סיבה סבירה לסירוב לפתוח חשבון עשויה להיחשב, למשל, אחת מאלה:

  • סכסוך בעבר בין הבנק ללקוח הפוגע ביחסי האמון הדרושים לניהול חשבון בנק;
  • התנהגות אלימה - פיזית או מילולית - של הלקוח בסניף בעבר;
  • כאשר קיים יסוד סביר להניח כי הפעילות בחשבון קשורה להלבנת הון;
  • פעילות בעייתית בחשבון, למשל הפקדה של שיקים מזויפים אשר עלולים ליצור עילת תביעה כנגד הבנק בעתיד.
 
מה כדאי לבדוק בעת פתיחת החשבון?
  • אילו אמצעי תשלום הבנק יהיה מוכן לתת – שיקים, כרטיס אשראי, כרטיס למשיכת מזומן;
  • האם הבנק יהיה מוכן לאשר מסגרת אשראי בחשבון, ובאילו תנאים - סכום המסגרת, ריבית, עמלות על המסגרת;
  • אילו עמלות הבנק יגבה עבור ניהול החשבון - האם יש הטבות או הנחות כלשהן ולכמה זמן הן תקפות;
חישבו איך אתם מתכוונים לעקוב אחר הפעילות בחשבון, אם ברצונכם לקבל מידע אודות החשבון לסלולר או לכתובת מייל, בדקו אם הבנק מציע שירותים אלו והאם הם כרוכים בעלות. היכנסו לאתר האינטרנט של הבנק ובדקו האם הוא ידידותי לשימוש.
 
האם בנק חייב לתת אשראי ללקוח?
 
סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981 קובע כי לא מוטלת על בנק החובה להעניק אשראי ללקוחותיו. מתן שירות הכרוך באשראי מכל סוג שהוא, לרבות מסגרת אשראי בחשבון העו"ש ופנקס שיקים, הוא בתחום שיקול דעתו של הבנק. גם הביטחונות שידרוש הבנק כנגד העמדת האשראי נתונים לשיקול דעתו.
 
 
סוגי חשבונות

זכויות החתימה בחשבון משותף
זכויות החתימה בחשבון משותף יכולות להיות:

"ביחד" - ביצוע של כל פעולה מחייב חתימות של כל השותפים בחשבון;
"ביחד ולחוד" - די בהוראה של כל אחד מהשותפים לביצוע כל פעולה; אין צורך בקבלת אישור של יתר השותפים.

יתרונות ניהול החשבון "ביחד ולחוד" הן בנוחות וזמינות של השירותים הבנקאיים לכל אחד מהשותפים, היכולים לפעול בחשבון באופן עצמאי. זוהי שיטה המחייבת אמון הדדי בין השותפים, שכן כל אחד יכול לחייב ולזכות את החשבון, כלומר להפקיד ולמשוך כספים בכל עת, ללא צורך בקבלת הסכמת השותף האחר לכך.
היתרונות של ניהול חשבון "ביחד" הם במעקב ההדוק של כל אחד מהשותפים אחר כל פעולה בחשבון, שכן לא ניתן לבצע שום פעולה ללא ידיעת כל השותפים. שיטה זו מתאימה לשותפים המבקשים לפקח על הפעילות בחשבון באופן שוטף, כך שלא יבוצעו בחשבון פעולות בלי לקבל את אישורם מראש.

איך הופכים חשבון "ביחד" לחשבון "ביחד ולחוד" או להפך?
במקרה של חשבון "ביחד" - ניתן להפוך את החשבון לחשבון "ביחד ולחוד" באמצעות מתן הוראה משותפת על ידי כל השותפים.
במקרה של חשבון "ביחד ולחוד" - כל אחד מהשותפים רשאי להורות לבנק להפסיק את היכולת של מי מהשותפים לפעול בחשבון לבדו. ממועד מתן הוראה זו יידרשו, לצורך ביצוע כל פעולה בחשבון, חתימותיהם של כל השותפים יחד. יש להביא בחשבון שבמקרה של חוסר שיתוף פעולה בין השותפים, הוראה כזאת עלולה להביא ל"הקפאת" הפעילות בחשבון.
את ההוראה לבנק, בדבר הפיכת החשבון מחשבון "ביחד ולחוד" לחשבון "ביחד", מומלץ למסור בכתב בלבד; זאת כדי למנוע כל ספק בעניין וכדי לעצור את פעולת השותפים האחרים מהר ככל הניתן (כשהדבר מתבקש).

האם אפשר לגרוע שותף מחשבון משותף שנמצא ביתרה שלילית?
הבנק בדרך כלל לא יסכים לגריעת שותף מחשבון משותף הנמצא ביתרה שלילית, עד שהחוב כולו בחשבון ייפרע. זאת מכיוון שהאחריות לחוב בחשבון היא של כל אחד מהשותפים בחשבון.

מהו "סעיף היוותרות בחיים"?
סעיף "היוותרות בחיים" או "סעיף אריכות ימים" הוא סעיף בהסכם פתיחת החשבון, בו נקבע שלאחר פטירת אחד השותפים השותף האחר רשאי להמשיך לפעול בחשבון. הסעיף חל על מערכת היחסים שבין השותפים בחשבון לבין הבנק, ואין בכוחו להעביר את הבעלות בכספים אל הצד הנותר בחיים. מטרת הסעיף היא להימנע מהקפאת החשבון בעקבות פטירת אחד השותפים, ולאפשר לשותף הנותר בחיים לפעול בחשבון, בכפוף לחובת הזהירות, עד להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה. אלמלא "סעיף היוותרות בחיים", על פי דיני הירושה, היה על הבנק לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה בטרם יאפשר לשותף הנותר בחיים לבצע פעילות כלשהי בחשבון.

מה ההבדל בין מיופה כוח בחשבון לבין שותף בחשבון?
פעמים רבות לקוחות הבנקים, במיוחד המבוגרים ביניהם, מבקשים לצרף את ילדיהם או קרובי משפחה אחרים לחשבון כדי שיעזרו להם בניהולו. במקרה כזה עומדות בפניהם שתי אפשרויות עיקריות: לצרף את קרוב המשפחה כבעלים נוסף (שותף) בחשבון, או לתת לקרוב המשפחה ייפוי כוח לפעול בחשבון.

מה ההבדל בין השניים:
  • שותפים בחשבון הם בדרך כלל (וכל עוד לא הוכח אחרת) בעלים במשותף של כל הזכויות הגלומות בחשבון בחלקים שווים, וכן נושאים באחריות משותפת לכל ההתחייבויות שנוצרו בחשבון. מיופה כוח אינו הבעלים של החשבון, אלא שלוח של הלקוח ועושה דברו.
  • בנסיבות של קיזוז, לעיתים ניתן יהיה לקזז מהחשבון המשותף כנגד חוב אישי של השותף בחשבון אחר באותו בנק. לעומת זאת, לא ניתן לקזז מהחשבון המשותף כנגד חובו של מיופה הכוח כבעלים בחשבון אחר.
  • לא ניתן להוציא שותף מחשבון משותף אלא בהסכמתו או על פי צו של בית המשפט. לעומת זאת ניתן לבטל ייפוי כוח בכל עת.
  • עם פטירת אחד השותפים רשאים השותפים הנותרים להמשיך ולבצע פעילות שגרתית ושוטפת בחשבון, מכוח סעיף המכונה "סעיף היוותרות בחיים". עם זאת, ייפוי הכוח מתבטל אוטומטית עם פטירת הלקוח, ובהתאם גם היכולת של מיופה הכוח להמשיך לפעול בחשבון.
מסגרת אשראי

מהי מסגרת אשראי?
מסגרת אשראי היא מסגרת לסדרה מתמשכת של עסקאות אשראי עתידיות בחשבון עובר ושב, בין הבנק לבין הלקוח, כאשר ההסכם להעמדת מסגרת אשראי מבטא את הנכונות של הבנק לאפשר ללקוח למשוך כספים או לחייב את החשבון בדרך אחרת, ביתרה שלילית, עד לתקרת מסגרת האשראי. 
תמורת אשראי זה משלם הלקוח ריבית בשיעור מוסכם בינו לבין הבנק. בדרך כלל שיעורי הריבית על אשראי זה גבוהים משיעורי הריבית על הלוואות רגילות.

האם מוטלת חובה על הבנק לתת אשראי ללקוח?
סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981 קובע כי לא מוטלת על הבנק החובה להעניק אשראי ללקוחות. מתן כל סוגי האשראי הוא בתחום שיקול דעתו של הבנק. גם הביטחונות שידרוש הבנק כנגד העמדת האשראי נתונים לשיקול דעתו.

מה הם חובות הבנק בניהול מסגרת האשראי?
ההוראה המרכזית שמסדירה את העמדת מסגרות האשראי במערכת הבנקאית היא  הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 325 בנושא "ניהול מסגרות האשראי בחשבונות עובר ושב". תכלית ההוראה היא  למנוע מציאות מתמשכת של חריגות ממסגרות האשראי. ההוראה אינה אוסרת על קיום "מינוס" ואינה דורשת להקטינו, אלא רק מחייבת הסדרת מסגרת האשראי בהסכם ברור בין הבנק ובין הלקוח ויישמו של ההסכם.
למי זה טוב? מסגרת פעילות בנקאית ברורה ומוסכמת מקנה ללקוח ודאות באשר למתרחש בחשבונו ובאשר ליכולתו למשוך שיקים ולשלם תשלומים בדרכים שונות מהחשבון, וזאת מתוך מודעות לריביות הנגבות מהלקוח ועלות הפעילות בכלל.

עיקרי ההוראה:

  • הסכם מסגרת האשראי יהיה בכתב.
  • הבנק יבדוק ויתעד בקשות של לקוחות למסגרת אשראי, ויתאים אותן לצורכי הלקוח וליכולותיו.
  • הבנק רשאי להעמיד מסגרת אשראי באופן חד צדדי ללקוח בעל הסכם מסגרת אשראי, ובלבד שלא יחייב את הלקוח בעמלה בגין העמדת המסגרת הנוספת, שהריבית במסגרת האשראי כאמור לא תעלה על הריבית שנקבעה למסגרת האשראי האחרונה אשר הוסכמה בכתב עם הלקוח, ושיודיע ללקוח בסמוך לקביעתה על סכום המסגרת ותנאיה.
  • הבנק לא יאפשר חריגות ממסגרת האשראי, אלא במקרים מיוחדים. למרות האמור, מותר לבנק, על פי שיקול דעתו, לכבד שיקים וחיובים בחריגה קטנה - עד אלף ש"ח, ובלבד שהחריגה לא תמשך זמן רב.

האם יש אפשרות לחרוג מתקרת מסגרת האשראי?
הכלל:
הבנק לא יכבד את החיובים המוצגים בחשבון, אשר יביאו לחריגה ממסגרת האשראי! חיובים אלו, למשל שיקים, הוראות קבע ועוד, יוחזרו מסיבת "אין כיסוי מספיק".
שיקים שיוחזרו בשל חוסר כיסוי ייספרו במניין השיקים "המסורבים" (בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי), דבר העלול להביא להגבלת החשבון, על כל הסנקציות הכלולות בו.


החריג:

קיימים מספר מצבים בהם ניתן להגדיל את מסגרת האשראי הקיימת בחשבון:

  • הבנק יכול, על פי שיקול דעתו, לכבד חיובים בחריגה קטנה - עד אלף ₪.
  • הבנק רשאי להעמיד ללקוח מסגרת אשראי חד-צדדית באותם תנאים של המסגרת הקיימת - בלא לחייב את הלקוח בעמלה או בריבית גבוהה יותר מהמסגרת הקיימת.
  • אם הלקוח פנה לבנק וביקש ממנו לכבד חיוב כלשהו שעומד להגיע לחשבונו, רשאי הבנק לכבד חיוב מסוים של לקוח.

איך מסדירים חריגה שכבר קיימת בחשבון?
ישנן מספר אפשרויות:

  • הגדלת מסגרת האשראי – הגדלת מסגרת האשראי תלויה בהסכמת הבנק, במצבכם הכלכלי, ובביטחונות שמסרתם לבנק.
  • הלוואה בנקאית - ככלל, הריבית על ההלוואה תהיה נמוכה במידה רבה מהריבית על חריגה מהמסגרת, וכך תוכלו להקטין את תשלומי הריבית שלכם, וגם לפרוע את האשראי בתשלומים. קבלת ההלוואה מותנית בהסכמת הגורם המלווה. מומלץ לבוא בדברים עם הבנק שבו מנוהל חשבונכם, עם בנקים אחרים ועם חברות כרטיסי האשראי, ולהשוות היטב את תנאי ההלוואות, את שיעור הריבית ואת סכומי העמלות על כל הלוואה.
  • הקטנת ההוצאות השוטפות - חריגה מתמשכת ממסגרת האשראי, ובפרט חריגה הולכת וגדלה, משמעה הוצאות גבוהות מן ההכנסות, וככל הנראה ניהול אורח חיים מעבר ליכולת הכלכלית. מצב זה עלול להוביל להסתבכות כלכלית.
  • הפקדת כספים ממקור אחר כלשהו.

איך לנהל את החשבון ולהימנע מחריגה מהמסגרת?

  • מומלץ שהחשבון לא יהיה באופן קבוע ביתרה שלילית. מסגרת האשראי נועדה לאפשר גמישות זמנית בלבד. היא איננה מקור טוב לאשראי, בהיותה המקור היקר ביותר עבורכם במערכת הבנקאית. הדבר גם עלול להצביע על אורח חיים שאינו תואם את ההכנסות.
  • נהלו רישום שוטף של ההוצאות שירשמו בחשבונכם ותכננו בהקדם את ההוצאות ואת עיתוין. עקבו אחר היתרה בחשבונכם ואחר הוצאותיכם השוטפות. השתמשו באפשרויות השונות לקבלת מידע על החשבון: שירותים טלפוניים המסופקים בבנק, שירותי מידע במכשירים אוטומטיים, אינטרנט.
  • אל תנהלו את החשבון ביתרות הקרובות לסכום המסגרת המאושרת. ניהול החשבון על גבול סכום המסגרת יחייב אתכם בפיקוח קפדני והדוק אחר זיכויים וחיובים בחשבון. ישנם חיובים (למשל שיקים) שמועד פירעונם המדויק בחשבונכם אינו בהכרח ידוע לכם, דבר שיקשה עליכם לפקח על חשבונכם. לפיכך מומלץ להשאיר "מרחב בטחון" בין היתרה בפועל לבין סכום מסגרת האשראי.
  • בעת ביצוע המעקב הביאו בחשבון גם את התשלומים הדחויים שצפויים להיפרע בחשבון. שימו לב במיוחד לשיקים שמשכתם על החשבון וטרם נפרעו, ולתשלומים דחויים באמצעות כרטיסי האשראי בגין עסקאות שביצעתם בעבר.
  • התאימו את ההוצאות מהחשבון להכנסות. ניצול הולך וגדל של מסגרות אשראי והלוואות עשוי להצביע על רמת חיים שאיננה תואמת את ההכנסות, ולעיתים אף להוביל להסתבכות כלכלית.

איך להתמודד עם קשיים זמניים ולמנוע החזרת חיובים?

תוכלו לבוא בדברים עם הבנק לצורך הגדלה זמנית של מסגרת האשראי, כדי שהחיובים יכובדו. הוראת המפקח על הבנקים מאפשרת לבנק להגדיל את המסגרת באופן זמני, בהסכמת שני הצדדים.
כדאי להקדים ככל האפשר ולבוא בדברים עם הבנק כדי ליידע אותו על הקושי הזמני ולמצוא פתרון שיהיה מוסכם על הבנק ועליכם.
איתור חשבון וקבלת מידע

למי עלי לפנות לצורך איתור חשבון בנק?
בבנק ישראל לא מתנהל מאגר מידע המרכז נתונים על חשבונות של תושבי ישראל בכל הבנקים, לרבות חשבונות של לקוחות שנפטרו. כל בנק מנהל מאגר מידע שמרכז מידע על חשבונות לקוחותיו בכל סניפיו. לכן, אם הנך מעוניין לקבל מידע על חשבונות המתנהלים בבנק כלשהו, עליך לפנות ישירות לבנק. 

לרשימת הכתובות העדכניות של ההנהלות הראשיות של הבנקים.

כאשר מדובר באיתור חשבון של אדם שנפטר, יש לצרף לבקשה גם העתק צו ירושה או צו קיום צוואה.

למי עלי לפנות לצורך קבלת מידע על צו עיקול או צו פשיטת רגל?
לא ניתן לקבל באמצעות בנק ישראל מידע על ביצועם של צווים שונים, כגון: צווי עיקול, צווי פשיטת רגל, צווי אפוטרופסות וכיוצ"ב.
מידע על צווי עיקול או על ביטולם מועבר ישירות מהגורם שהטיל את העיקול (לשכות הוצאה לפועל או בתי משפט) להנהלות הראשיות של הבנקים. משרד המשפטים מדווח לבנקים על צווים שניתנים בהליכי פשיטת רגל.
על הבנקים מוטלת החובה לתת ללקוחותיהם מידע בסיסי על צווים הנוגעים לחשבונם ואשר נרשמו אצלם. במידת הצורך, על הבנק להפנות את הלקוחות לשם קבלת מידע נוסף ללשכות ההוצאה לפועל, לבתי המשפט, או למשרד המשפטים, לפי העניין.

מידע נוסף בנושא חשבון עובר ושב