מלוות חובה ובונדס

בירור מלוות חובה שהונפקו וטרם נפדו

  • בשנים 1961 - 1982 נגבו מאזרחי המדינה מלוות חובה ומלוות מרצון. אם שילמתם מלוות - או אם הנכם נמנים עם יורשיהם או מנהלי עיזבונותיהם של אנשים ששילמו מלוות - תוכלו לברר עליהם פרטים דרך מערכת המידע שבאתר.

  • לשם כך עליכם להזין את הפרטים המזהים הרלוונטיים - מספר הזהות (כולל ספרת ביקורת) והשם (כפי שהוא מופיע במרשם האוכלוסין). 

  • אם קיימים מלוות שטרם נפדו, תוכלו להגיש באמצעות המערכת בקשה לקבל הנחיות בדבר פדיונם.

  • במקרים הבאים אין אפשרות לבדוק זכאות דרך המערכת:
  • ​ ​* ​בעלי המלווה העבירו אותו לצד שלישי כלשהו.
  •  * בעלי המלווה שילמו אותו בשנות ה-60 (המאגר כולל רק תעודות מהתקופה המשתרעת בין 1970 ל-1982).
  •  * בעלי המלווה הם חברות, מעסיקים, או תושבי חוץ.

  • במקרים אלה אפשר לפנות אל בנק ישראל בכתב:

  • המדור למלוות מדינה, ת"ד 780, ירושלים, 91007 milvot@boi.org.il
  •  
אני מבקש לבדוק זכאות שלי למלוות
אני מבקש לבדוק זכאות עבור נפטר שאני אחד היורשים שלו 
 
 
 
 

מלוות חוץ - אגרות (BONDS) ותעודות (CERTIFICATES) של מדינת ישראל

  1. מדינת ישראל מגייסת כספים בעולם באמצעות מילוות חוץ - מילוות מסוג בונדס ו- certificates. 
    המילוות מנוהלים בניו-יורק בידי סוכן פיסקלי (כיום - חברת ComputerShare).
    ניתן לפדות בישראל, באמצעות חלק מסניפי הבנקים המסחריים, תעודות של מילוות שיש או הייתה אפשרות לפדותם פדיון מוקדם בישראל, ואלה הם:  
        א. מילוות מסוג בונדס. לבדיקת הסדרות והאיגרות לפדיון 
        ב. מילוות מסוג certificates שהונפקו בעבר על ידי משרד האוצר, והיה ניתן לפדותם פדיון מוקדם. 
    תעודות מילוות חוץ הרשומות על שם, מונפקות לרוב לתקופה של 15 שנים. תעודות המילווה עצמן והקופונים המצורפים להן נושאים מספרים סידוריים מיוחדים. 
אילו תעודות בונדס ניתנות לפדיון בישראל?

בישראל ניתן לפדות רק תעודות של מילוות הנכללות ברשימה שבאתר האינטרנט של בנק ישראל, זאת בכפיפות לתנאים הבאים:

  1. כנגד הצגת התעודות. 
  2. הפדיון יבוצע לבעלים הרשום בלבד, או על פי כתב העברה המאושר על ידי תאגיד בנקאי. כתב העברה מחו"ל צריך להיות מאושר על ידי אחד מאלה: בנק מסחרי, חברה לנאמנות, חברה בבורסה לניירות ערך בניו-יורק, מפעל הבונדס, קונסול ישראל ובנקים לחיסכון המפורטים בנוהל "הוראות לפדיון-בישראל של מילוות חוץ" שהופץ לתאגידים הבנקאיים. 
  3. פדיון מוקדם יהיה רק לגבי מילוות בונדס מההוצאה השביעית, וזאת רק במקרים שבהם התקיימה עילה מהעילות לפדיון מוקדם; הרווחות שבעילות אלו מצוינות על גבי האיגרת.  ​
איזה מידע מוקדם ניתן לקבל באמצעות אתר האינטרנט?

ניתן לקבל באתר מידע לצורך חישוב שווי התעודה לתשלום ומידע על התעודה - אם היא אסורה לפדיון. למחשבון תשלום מלוות חוץ​

 

מהן העילות הרווחות (לרבות המגבלות לגביהן) לפדיון מוקדם של תעודות הבונדס?

תושב ישראל יכול לפדות פדיון מוקדם, בכל שנה קלנדרית, תעודות בשווי נקוב שעד 1,000 דולרים. תייר המבקר בישראל רשאי לפדות פדיון מוקדם בכל חודש קלנדרי שבו הוא שוהה בישראל , לצורך הוצאותיו בארץ, תעודות בשווי נקוב שעד 2,500 דולרים.
מוסד ציבורי, המוכר על פי סעיף 46 (א) לפקודת מס הכנסה, רשאי לפדות פדיון מוקדם תעודות שקיבל כתרומה, ובלבד שהן הונפקו למעלה משלוש שנים לפני הפדיון, והודעה על הפדיון המוקדם ניתנה 120 יום לפני הפדיון.
תמורת הפדיון המוקדם תשולם בשקלים חדשים בלבד.
העילות לפדיון מוקדם של הבונדס מההוצאה השביעית מפורטות בנוהל "הוראות לפדיון-בישראל של מילוות חוץ", שהופץ לתאגידים הבנקאיים. ​

האם ניתן לפדות תעודות בונדס בבנק ישראל?

לא. הפדיון של תעודות בונדס רגילות מתבצע באמצעות רוב הסניפים העירוניים המרכזיים של הבנקים המסחריים.
תעודות מדינת ישראל (CERTIFICATES) בשווי נקוב של 100 דולרים נפדות רק בשלושה תאגידים בנקאיים ללא עמלה - בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי הראשון ובנק איגוד. בשאר התאגידים הבנקאיים ישנה עמלה.​

מה גובה העמלה שתיגבה בבנק המסחרי בגין פדיון תעודות בונדס?

גובה העמלה הוא עד 1% מהסכום לתשלום, למעט תעודות מדינת ישראל (CERTIFICATES) בשווי נקוב של 100 דולרים, שהעמלה על פדיונן, בסך 2 דולרים לכל תעודה, משולמת לבנק הפודה על ידי בנק ישראל. ​