התוכנית המוניטרית לחודש מאי 2000

בנק ישראל הודיע היום על תכניתו המוניטרית לחודש מאי  2000, לפיה תרד ריבית בנק ישראל ב- 0.3 נקודות האחוז.
בבנק ישראל מציינים, כי הפחתה זו בריבית עקבית עם השגת יעד האינפלציה של הממשלה לשנים 2000 ו- 2001- 3 עד 4 אחוזים לשנה ועל כן, היא תומכת גם בהשגת יעדיה האחרים של הממשלה, מבלי לסכן את השגת יעד האינפלציה. בבנק ישראל חוזרים ומדגישים, כי השגת יעד האינפלציה שנקבע ע"י הממשלה, במסגרת החתירה ליציבות מחירים לאורך זמן, יוצרת תשתית הכרחית לצמיחה מתמשכת. עם זאת, בבנק ישראל מדגישים, כי קיימים סיכונים בתחום האינפלציה המושפעים, בין היתר, ממגמת הירידה המהירה בפער הריבית בין הארץ לחו"ל – על רקע הפחתת הריבית השיקלית והעלייה בריבית הדולרית – והשלכותיה האפשריות על תנועות ההון ועל ניהול תיק הנכסים וההתחייבויות של הציבור – ובמסגרת זו, על השווקים הפיננסיים בארץ. בהקשר זה, מזכירים בבנק ישראל, כי הריבית הדולרית היא החלופה העיקרית לריבית השיקלית. לנוכח ההרכב המטבעי הנוכחי של הנכסים וההתחייבויות במט"ח שבידי הציבור ושל תנועות ההון אל המשק וממנו.
בבנק ישראל מציינים, כי ההתפתחויות האחרונות בשוקי ההון הבינלאומיים – ובמיוחד בשוק ההון האמריקני – אמנם מגבירות את אי הוודאות ואת רמת הסיכון הפיננסי בשוקי ניירות הערך והמט"ח, אך אינן משליכות, לפי שעה, על האינפלציה הצפויה בישראל לשנה ולשנתיים הקרובות, או אף על כוונותיה – ולכן על המדיניות הנדרשת כיום להשגת יעד האינפלציה של הממשלה. בנק ישראל ימשיך, כבעבר, לעקוב אחר התפתחויות אלה – בעיקר מתוך מטרה לנתח את השלכותיהן האפשריות על האינפלציה והמשק.
בבנק ישראל מסבירים עוד, כי חלק משמעותי מהגידול החריג באמצעי התשלום (1M) ברביע הראשון של שנת 2000- בעיקר, בפיקדונות העו"ש, שהם חלק מאמצעי התשלום – נובע מתופעה, לפיה חלק מהבנקים המסחריים החלו להציע למשקיעים מוסדיים – כגון קרנות נאמנות וקופות גמל – פיקדונות עו"ש נושאי ריבית יומית בשיעור ריבית הפח"ק, אשר אינם חלק מאמצעי התשלום. בבנק ישראל מסבירים, כי העלייה המשמעותית שנרשמה לאחרונה בשימוש במכשיר פיננסי זה קשורה בעיקר בהפקדות הגדולות שביצע הציבור בקרנות הנאמנות השקליות – המפנות יתרות יומיות מהכספים הנצברים בהן לפיקדונות אלו. דיווחי הבנקים לבנק ישראל על פיקדונות העו"ש לא הבחינו עד כה במרכיב זה, ובנק ישראל נערך לקבלת דיווח אשר יאפשר פרסום קרוב של ההתפתחות השוטפת באמצעי התשלום – ללא פיקדונות אלו.
בבנק ישראל חוזרים ומציינים,  כי ההערכה לגבי האינפלציה הצפויה לשנה ולשנתיים הקרובות – המהווה בסיס להחלטות הריבית – מתבססת בעיקר על ניתוח ההתפתחויות הכלכליות השונות והשלכותיהן לטווח ארוך. נתונים – כגון מדד המחירים לצרכן, שינויים בשער החליפין, תנודות בשוקי ההון והציפיות לאינפלציה – הנכונים לשבוע או לחודש מסוים – כולל השבוע או החודש האחרון – ובוודאי למספר חודשים בעבר, כשלעצמם, אינם מהווים בסיס מספק להערכת האינפלציה לשנה ולשנתיים הקרובות – ולכן אינם רלוונטיים להחלטות החודשיות על מדיניות הריבית – אלא אם יש בהם השלכה ברורה על תוואי האינפלציה לשנה ולשנתיים הקרובות.