ריבית בנק ישראל לחודש אוגוסט 2006 תעלה ב-0.25 נקודת האחוז לרמה של 5.5 אחוזים

24.7.2006
 
ריבית בנק ישראל לחודש אוגוסט 2006 תעלה ב-0.25 נקודת האחוז לרמה של 5.5 אחוזים
 
הריבית לחודש אוגוסט 2006 תעלה ב-0.25 נקודת האחוז לרמה של 5.5%.
החלטה זו להעלות את הריבית נועדה על מנת שהאינפלציה תהיה בתחום יעד יציבות המחירים, 1%--3%.
תנאי רקע
במחצית הראשונה של 2006 עלה מדד המחירים לצרכן ב- 1.6 אחוזים - קצב עליית מחירים גבוה בהתחשב ביעד יציבות המחירים. קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים הסתכם ב-3.5 אחוזים, מעל הגבול העליון של היעד, אך צפוי בחודש הקרוב לחזור לתחום היעד.
הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה, הנגזרות משוק ההון נשארו יציבות, קרוב למרכז תחום היעד, והן עמדו בחודש יולי על רמה ממוצעת של 1.7 אחוזים. הערכות החזאים לגבי האינפלציה לשנה קדימה נמצאות קרוב למרכז תחום היעד, 2.3 אחוזים בממוצע, לאחר שעלו בעקבות ההסלמה הביטחונית ב-0.6 נקודות האחוז. העלייה בקצב האינפלציה הצפוי נובעת מעלייה באי הוודאות, המעלה את פרמיית הסיכון של המשק ופועלת להקטנת הכוחות הפועלים להתחזקות השקל. החזאים הפרטיים העלו בעקבות המתיחות הביטחונית גם את הערכותיהם לגבי השינוי בריבית, כך שהם מעריכים כי בחודש זה תועלה הריבית. גם משוק ההון (עקום המק"ם) נגזר צפי לעליית ריבית.
הנתונים המשקפים את מצב המשק ערב הלחימה בצפון הצביעו על המשך הצמיחה המהירה במשק. הנתונים המעודכנים של החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2006 מצביעים על עליה של 6 אחוזים בתוצר המקומי הגולמי (במונחים שנתיים), כשהצמיחה בביקושים המקומיים הייתה גבוהה במיוחד. על פי נתוני סקר חברות של בנק ישראל, שבוצע לפני הלוחמה בצפון, נמשכה העלייה בפעילות ברבעון השני של השנה, והחברות צפו בהסתברות גבוהה המשך התרחבות בפעילות ברביע השלישי של 2006. המדד המשולב למצב המשק המשיך להתרחב בקצב מהיר, ועלה בחודש יוני ב-0.7 אחוזים.
בעקבות העימות בצפון נדרשת הערכה מחודשת לגבי הפעילות הצפויה במשק. מידת הפגיעה הריאלית של הלוחמה על הפעילות במשק תלויה במשך הלחימה ובהשלכות העימות, והיא פועלת הן לפגיעה מצד ההיצע (הפחתת כושר הייצור) והן להפחתת הביקושים של הסקטור הפרטי. מחישוב שנערך בבנק ישראל עולה כי בהנחה של סיום מהיר של הלוחמה, צפויה הפגיעה בפעילות המשקית להישאר נמוכה יחסית, עד כאחוז תוצר. מרכיב מרכזי בחישוב זה נובע מפגיעה בתיירות.
חרף ההסלמה הביטחונית, התנודות בשער החליפין של השקל מתונות יחסית: בימים הראשונים של הלחימה בצפון עלה שער החליפין מרמה של 4.40 לרמה של 4.52 שקלים לדולר, אולם לאחר מכן השקל שב והתחזק. על רקע המצב הביטחוני נרשמה עליה ברמת אי הודאות בשוק מטבע החוץ, שהשתקפה בעליה בסטיית התקן הגלומה: עלייה מסוימת בהסתברות לפיחות כאשר ההסתברות לייסוף נותרה עדיין גבוהה. ההערכות בבנק ישראל הן שהמשק ימשיך ליהנות מעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.
כפי שעולה מניתוח התנהגות השחקנים בשווקים הפיננסיים בעולם, צפוי שבנקים מרכזיים ימשיכו בהידוק מוניטרי, במיוחד באירופה, כאשר בימים האחרונים פחתה ההסתברות להידוק מוניטרי נוסף בארה"ב בתחילת אוגוסט.
ערב הלוחמה בצפון, הערכות היו שהגרעון התקציבי של הממשלה לשנת 2006 לא יעלה על אחוז תוצר. הלוחמה בצפון מגדילה סעיפים מסוימים בהוצאות הממשלה (הוצאות בטחון והוצאות שאינן מבוטחות בקרן פיצויים) ומקטינה הכנסות ממיסים. עם זאת, נקודת המוצא החיובית מבחינת תקציב הממשלה תאפשר עמידה ביעדים התקציביים שנקבעו לשנת 2006. המשמעת הפיסקאלית צפויה להימשך, תוך שמירה על מסגרת תקרת גרעון ממשלתי לשנת 2007 של 2% תוצר. הממשלה החליטה לשמר את תקרת הגידול בהוצאות (1.7 אחוזים החל בשנת 2007), ולטפל בהוצאות חדשות תוך שמירה על מסגרת התקציב. מדיניות זו תאפשר המשך צמצום בנטל החוב הממשלתי.
הגורמים העיקריים להחלטה:
קצב האינפלציה במחצית הראשונה של 2006 היה בקרבת הגבול העליון של יעד יציבות המחירים, כאשר בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים האינפלציה גבוהה מהיעד. הכוחות העיקריים שהשפיעו על האינפלציה במחצית הראשונה של השנה, ובמיוחד עליית מחירי האנרגיה, מחירי יבוא אחרים, והצמצום שחל בפער התוצר, ממשיכים להיות גורם ללחצים אינפלציוניים. כוחות אלו קוזזו באופן חלקי ברביע השני של השנה על ידי התחזקות השקל.  
על רקע האירועים הביטחוניים גברה הערכת הסיכון של המשק הישראלי. עליית הסיכון פועלת להקטנת יבוא ההון למשק ומקטינה את הכוחות הפועלים להתחזקות השקל. עלייה זו בסיכון, ובכלל זה בסיכון האינפלציוני, מחייבת הידוק מוניטרי מסוים. זאת על מנת לשמר את יציבות המחירים ולתמוך ביציבות הפיננסית.  
בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק מתוך מטרה להשיג את יעד יציבות המחירים. בכפוף לכך, הבנק ימשיך לתמוך במכלול המטרות של המדיניות המקרו-כלכלית, במיוחד בעידוד התעסוקה והצמיחה. כמו כן יתמוך הבנק ביציבות המערכת הפיננסית.