ריבית בנק ישראל לחודש נובמבר 2006 תרד ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 5.25%

23.10.2006
 
ריבית בנק ישראל לחודש נובמבר 2006 תרד ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 5.25%
 
מבנק ישראל נמסר כי הריבית לחודש נובמבר 2006 תרד ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 5.25%. זאת, כחלק מהמדיניות לשמור על יציבות המחירים לאורך זמן, בהתאם ליעד האינפלציה של 1% עד 3% לשנה.
תנאי רקע
מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ספטמבר בשיעור חד של 0.9%, מעבר לירידה הצפויה על ידי החזאים שנעה בין ירידה של 0.3% לירידה של 0.6%. הירידה החדה במדד נובעת בעיקר מהתחזקות השקל וירידת מחירי הדלקים וגם מירידות מחירים עונתיות. מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.8%. קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מסתכם ב-1.3%, והוא נמוך מאמצע תחום יעד האינפלציה.
ההערכות והציפיות לאינפלציה לשנה קדימה, שנעו סביב מרכז תחום היעד מאז ינואר 2005, ובחודש ספטמבר הסתכמו ב- 1.9%, ירדו ל-1.5% בחודש אוקטובר, כך שהן נמצאות מתחת לאמצע תחום יעד האינפלציה. ממוצע הערכות החזאים לאינפלציה הצפויה לשנה קדימה ירדו ל-1.3%. ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים לשנת 2006 עודכן החודש כלפי מטה ל-0.4% בלבד, מתחת ליעד האינפלציה. החזאים הפרטיים צופים (בממוצע) הורדה של ריבית בנק ישראל ב-0.25 נקודות האחוז לחודש נובמבר, והורדה נוספת בחודש דצמבר, כך שריבית זו תסתכם ב-5.0% עד סוף השנה. עקום המק"מ משקף ציפיות להורדת ריבית.
הנתונים אודות הפעילות הריאלית מצביעים על התאוששות המשק בקצב מהיר לאחר ירידה בפעילות ברביע השלישי של השנה, בעקבות הלחימה. על פי אמדן הלמ"ס שפורסם החודש, קצב הצמיחה הצפוי לשנת 2006 יסתכם ב-4.5 אחוזים. תחזית בנק ישראל לקצב הצמיחה לשנת 2007 עומדת על 4 אחוזים. עם זאת, לא ניכרים לחצים אינפלציוניים משוק העבודה, כאשר עלות העבודה ליחידת תוצר נמצאת במגמה קלה של ירידה בשל הגידול המהיר בפריון העבודה.
יציבות השווקים הפיננסיים וחוסנו של השקל בשוק מטבע חוץ לאורך תקופת הלחימה – למעט הימים הראשונים – ואחריה, מצביעים על אמון המשקיעים באיתנותו של המשק. לפני המלחמה, בחודש יולי, נע השקל סביב 4.40 שקלים לדולר, כאשר במועד החלטת הריבית בחודש שעבר נע השקל קרוב ל- 4.32 שקלים לדולר, ואילו בימים אילו הוא נע סביב 4.28 שקלים לדולר. התחזקות דומה של השקל נרשמה מול סל המטבעות. התחזקות השקל מתרחשת על רקע העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, הצפוי להסתכם השנה בלמעלה מ-6 מיליארד דולר, ועל רקע השקעות ניכרות של זרים במשק. יש לציין שהתחזקות השקל בחודשים האחרונים מתרחשת לאחר התקופה מאז 2002 בה נרשמה מגמת פיחות ריאלי (פיחות בניכוי פערי האינפלציה בין הארץ לחו"ל) של השקל מול סל המטבעות, שהסתכם בלמעלה מ-25 אחוזים.
בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים, נרשמה ירידה קלה בפרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת בשוק ה- CDSל-5 שנים. פער התשואות בין אגרת חוב השחר ל-10 שנים לבין אג"ח ממשלת ארה"ב לאותה תקופה ירד ל-127 נקודות בסיס (מכ-173 נקודות בסיס באמצע חודש ספטמבר), וזאת לעומת פער של כ-125 נקודות בסיס ערב המלחמה.
הפד הותיר החודש את הריבית ללא שינוי ברמה של 5.25%. בשווקים הפיננסיים צופים אי שינוי בריבית הפד בחודשים הקרובים והורדת ריבית הפד במחצית הראשונה של שנת 2007, אולם ההסתברות הנגזרת מהשווקים הפיננסיים להורדת ריבית הפד פחתה. הבנק המרכזי האירופי העלה החודש את הריבית ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 3.25 אחוזים. במקביל, השווקים צופים כי ריבית הבנק המרכזי האירופי תועלה עד סוף השנה לרמה של 3.5%.
בעקבות עלות הלחימה נדרשה עלייה זמנית בהוצאות הביטחון ובהוצאות פיצוי עבור נזקים, שיתפרסו על פני שלוש שנים. הגידול בהוצאות צפוי להעלות את הגרעון הממשלתי לכ-1.5 אחוזי תוצר השנה, ותקרת הגרעון שאושרה על ידי הממשלה עבור שנת 2007 עומדת על 2.9 אחוזי תוצר. הצעת התקציב של הממשלה צפויה לעלות על סדר היום של הכנסת לצורך אישורה.
הגורמים העיקריים להחלטה:
לאחרונה, בעקבות התחזקות השקל והירידות במחירי האנרגיה, נרשמה ירידה גבוהה מהצפוי במדד המחירים לצרכן. קצב האינפלציה נמצא כיום בקרבת החלק התחתון של תחום היעד, כאשר קיימת הסתברות גבוהה לירידתו באופן זמני (בחודשים הקרובים) אף אל מתחת לתחום היעד. מטרתה של המדיניות המוניטרית של בנק ישראל היא להחזיר בהדרגה את קצב האינפלציה לסביבת אמצע תחום היעד.  
בעת זו, על פי הנתונים הנוכחיים והמודלים של בנק ישראל, סביר שסביבת האינפלציה תאפשר הורדה נוספת של הריבית. הורדה הדרגתית זו של הריבית נועדה לפעול להחזרת האינפלציה לסביבת אמצע תחום היעד תוך מניעת זעזועים בשווקים הפיננסיים.  
אומדני הצמיחה לשנת 2006 משקפים את ההערכה שלא צפויה השפעה מתמשכת של הלחימה על ההתרחבות בפעילות במשק ועל המחירים. קצב הגידול בפעילות ממשיך להיות מהיר כאשר התמ"ג צפוי להתרחב בכ-4.5 אחוזים בשנת 2006 (על פי אמדן הלמ"ס האחרון), ובכ-4 אחוזים בשנת 2007 (על פי תחזית בנק ישראל).  
קיימים לחצים להוצאות תקציביות נוספות, ואילו מתבטאים באי וודאות מסוימת בתחום התקציב, עד לאישורו על ידי הכנסת.  
בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק מתוך מטרה להשיג את יעד יציבות המחירים. בכפוף לכך, הבנק ימשיך לתמוך במכלול המטרות של המדיניות המקרו-כלכלית, במיוחד בעידוד התעסוקה והצמיחה. כמו כן, ימשיך הבנק לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית.