ריבית בנק ישראל לחודש פברואר 2007 תרד ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 4.25%

29.1.2007
 
ריבית בנק ישראל לחודש פברואר 2007 תרד ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 4.25%
 
מבנק ישראל נמסר כי הריבית לחודש פברואר 2007 תרד ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 4.25%. זאת, כחלק מהמדיניות לשמור על יציבות המחירים לאורך זמן, בהתאם ליעד האינפלציה של 1% עד 3% לשנה.
תנאי רקע
מדד המחירים לצרכן לא השתנה בחודש דצמבר, מעט גבוה מהתחזיות השונות. בכל שנת 2006 חל שינוי מזערי של 0.1%- במדד – מתחת ליעד האינפלציה שבין 1% ל-3%. מאידך, המחירים המקומיים – שאינם מושפעים ישירות מההתפתחויות של שער החליפין – עלו בלמעלה מ-2%, במונחים שנתיים. עקב הירידה המצטברת במדדי המחירים לצרכן בחודשים ספטמבר עד נובמבר 2006 – ב-1.8% - צפוי כי האינפלציה בחישוב של 12 חודשים אחורה, תהיה נמוכה מהיעד במשך שלושת הרביעים הראשונים של 2007.
הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה משוק ההון התקרבו בינואר 2007 ל-1%, לאחר שירדו ברביע האחרון של 2007 מכ-2% - הרמה שסביבה הן נעו בשלושת הרביעים הראשונים אשתקד. זאת, במקביל להערכות, עפ"י עקום התשואות, לירידת ריבית נוספת על-פני 12 החודשים הקרובים. על-פי הערכות החזאים, צפויה האינפלציה לשנה קדימה ליות 1.9% - רמה קרובה לאמצע היעד. במקביל, הם צופים בממוצע שריבית בנק ישראל תגיע ל-4.5% בסוף 2007. המודלים האקונומטריים של בנק ישראל מצביעים על סיכוי גבוה יחסית כי האינפלציה ב-2007 (בחישוב של 12 חודשים אחורה) תכנס לתחום היעד ברביע האחרון של 2007, וזאת בכפוף להפחתה מתונה בריבית, בעיקר ברביע הראשון של השנה.
נתוני החשבונאות הלאומית מצביעים על חזרה לקצב הצמיחה הגבוה שאיפיין את המשק במחצית הראשונה של 2006. סקר החברות של בנק ישראל מצביע אף הוא על המשך הגידול בפעילות במרבית הענפים ועל ציפיה להמשך ההתרחבות ברביע הראשון של 2007. המדד המשולב למצב המשק עבור חודש דצמבר האחרון והעידכון בו כלפי מעלה בחודשים הקודמים מצביעים אף הם על התחזקות בפעילות הריאלית. על-פי נתוני המגמה לחודשים אוקטובר ונובמבר אשתקד לגבי הבלתי מועסקים, שיעורם במשק הוא 8.3%. נתון זה מחזק את הירידה הגדולה שנרשמה בשיעור האבטלה ברביע השלישי של 2006 – ל-8.3%, לעומת 8.8% ברביע השני. בענף התיירות, נרשם גידול בלינות בבתי מלון (נתונים מנוכי עונתיות) בקצב התואם את מגמת העלייה של החודשים, לאחר הירידה החדה בעקבות הלחימה בצפון.
בחודש דצמבר האחרון נמשך זרם ההשקעות של תושבי חוץ במשק הישראלי, בהמשך למגמה מראשית 2006. כמו כן, נמשך הגידול ביצוא מעבר לגידול ביבוא תוך יצירת עודף משמעותי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים – אשר הגיע ב-2006 לכ-5 אחוזי תוצר.
בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים נרשמה ירידה משמעותית נוספת בפרמיית הסיכון של ישראל, כמו גם במדינות אחרות, כפי שהיא נמדדת בשוק ה- CDSל-5 שנים, ובפער בין הריבית על איגרות החוב השקליות מסוג "שחר" לאיגרות חוב של ממשלת ארה"ב – ל-10 שנים. בחודש ינואר הגיע הפער השלילי בין ריבית בנק ישראל לריבית הפד ל-0.75 נקודות אחוז. בשוקי ההון בארה"ב לא צפוי שינוי בריבית הפד בחודש הקרוב. בנוסף, הריבית באירופה מצויה במגמת עלייה.
הגרעון הכולל בתקציב המדינה הסתכם ב-2006 ב-0.9 אחוזי תוצר – מתחת לתקרה שתוכננה. זאת, למרות הלחימה. תקציב 2007 אושר בכנסת על-פי הצעת הממשלה – ובה, בין היתר, תקרה לגירעון של 2.9% מהתמ"ג – במועד סמוך לתום 2006, בניגוד לשנים האחרונות. הגירעון בתקציב צפוי להיות השנה מאוד נמוך יחסית לתקרה שנקבעה.
הגורמים העיקריים להחלטה:
מבנק ישראל נמסר, בהתבסס על ההתפתחויות הכלכליות האחרונות, כי כוחות בעלי השפעות מנוגדות פועלים על האינפלציה. כך, הירידה בפרמיית הסיכון של המשק הישראלי והגידול בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים פועלים להתחזקות השקל - ולכן לירידת האינפלציה. בנוסף, הגירעון הנמוך בתקציב 2006 והציפיות לגירעון נמוך גם ב-2007, פועלים ללהפחתת הלחץ (נטו) מצד הביקוש של הממשלה על המקורות במשק - ולכן תורמים לאינפלציה נמוכה. מנגד, הצמיחה המהירה הפועלת לצמצום פער התוצר תורמת להגברת האינפלציה. השפעה זו טרם מצאה את ביטוייה בהתפתחויות במדד המחירים לצרכן – אם כי ישנם כבר סימנים להשפעה על המחירים המקומיים - כלומר, המחירים שאינם מושפעים ישירות מההתפתחויות בשער החליפין.
בהינתן כוחות אלו, החליט בנק ישראל - לאור רמת האינפלציה המאוד נמוכה, אשר (בחישוב 12 חודשים אחורה) צפויה לשוב לתוך תחום היעד רק ברביע האחרון של השנה – על הפחתה נוספת של הריבית ב-0.25 נקודות בסיס. זאת, בכדי להגביר את הסיכויים שהאינפלציה תהיה קרובה למרכז תחום היעד לקראת סוף השנה. ראוי לציין, כי שינויים חודשיים במדד המחירים לצרכן, במונחים שנתיים, צפויים לחזור לתוואי העונתי העקבי עם יעד האינפלציה כבר לאחר תום הרביע הראשון של השנה.
בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק מתוך מטרה להשיג את יעד יציבות המחירים. בכפוף לכך, הבנק ימשיך לתמוך במכלול המטרות של המדיניות המקרו-כלכלית, במיוחד בעידוד התעסוקה והצמיחה. כמו כן, ימשיך הבנק לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית.