ריבית בנק ישראל לחודש אפריל 2008 תרד ב-0.5 נקודות אחוז לרמה של 3.25

24.03.2008
 
ריבית בנק ישראל לחודש אפריל 2008 תרד ב-0.5 נקודות אחוז לרמה של 3.25
 
מבנק ישראל נמסר כי הריבית לחודש אפריל 2008 תרד ב-0.5 נקודות אחוז לרמה של 3.25%. זאת כחלק מהמדיניות לשמור על יציבות המחירים, בהתאם ליעד האינפלציה של 1% עד 3% לשנה.
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן בחודש פברואר ירד ב-0.2% בהתאם להערכות המוקדמות, וב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.6%. ההתמתנות במחירי האנרגיה בחודש ינואר וייסוף השקל בשבועות האחרונים השפיעו על מדד פברואר כלפי מטה ומנגד, העלייה במחירי המזון השפיעה על המדד כלפי מעלה. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ללא סעיפי האנרגיה והמזון בשיעור של 0.9% בלבד.
התחזיות לאינפלציה ולריבית: החזאים המקומיים צופים כי, בממוצע, ב-12 החודשים הקרובים תהיה האינפלציה 2.7%, ושהריבית לחודש אפריל תופחת בין 0.25 נקודות אחוז לנקודת אחוז אחת ובממוצע הם צופים הפחתת ריבית של 0.5 נקודות אחוז. הצפיות לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים, כפי שנמדדות בשוק ההון, עלו מ-2.4% בפברואר ל-2.7% במארס. במקביל, נגזרות משוק ההון ציפיות לירידה בריבית בחודשים הקרובים. מכיוון שהמודלים האקונומטריים של הבנק מצביעים על תרחישים שונים זה מזה ייחס להם הבנק משקל נמוך מהרגיל לקראת החלטת הריבית לחודש אפריל.
הפעילות הריאלית: הצמיחה המהירה שאפיינה את המשק הישראלי בשנים האחרונות נמשכה ואף התחזקה ברביע הרביעי של 2007. ברביע זה גדלו התוצר והתוצר העסקי ב-6.1% ו-7.7%, בהתאמה, במונחים שנתיים. הצמיחה ברביע זה משקפת בעיקר את ההאצה בייצוא ובהשקעות במשק. המדד המשולב לחודש פברואר עלה ב-0.4%. שיעור זה אמנם נמוך ב-0.2 נקודות האחוז מהממוצע ב-3 השנים האחרונות אך עדיין מצביע על המשך ההתרחבות. לעומת זאת, ההתפתחויות בכלכלה העולמית מעלות את ההסתברות לכך שהמשק הישראלי יצמח בשיעור נמוך מ-3.5%, זאת לעומת הצמיחה שנרשמה מאמצע 2003 - מעל 5% לשנה. ההאטה הצפויה בצמיחה של המשק הישראלי משקפת האטה צפויה ביצוא ובצריכה הפרטית, על רקע ההשלכות של ההאטה במשק העולמי.
שוק העבודה והשכר: ברביע הרביעי של 2007 ירד שיעור האבטלה ל-6.7%., השכר הריאלי ועלות העבודה ליחידת תוצר נותרו ללא שינוי. השכר הנומינאלי עלה ברביע זה ב-2.9% לעומת הרביע המקביל אשתקד
המדיניות התקציבית: בחודש פברואר הסתכם הגירעון המקומי בחצי מיליארד ש"ח. עפ"י התוואי העונתי, רמת הגירעון עד פברואר עקבית עם עמידה ביעד הגירעון של עד 1.6% תוצר. ההכנסות ממיסים ישירים ירדו ב-12.1%, יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בגביית המסים הישירים נובעת בעיקר מהכנסות חד פעמיות גבוהות במיוחד בתחילת 2007 ומהירידה בשיעורי המס. בניכוי השפעות אלו, ההכנסות ממסים בחודשיים הראשונים של השנה גבוהות מהרמה העקבית עם תחזית התקציב.
שוק מט"ח: מגמת ההתחזקות של השקל מאמצע דצמבר 2007 נמשכה, ומאז הדיון המוניטרי האחרון (25/2) ועד ה-23/3 התחזק השקל מול הדולר ב-5.4% ומול האירו ב-1.5%. בימים שלאחר הפחתת ריבית בנק ישראל לחודש מארס, נחלש השקל מול הדולר ומול האירו, אך שב והתחזק. התחזקות השקל בין ה-10 ל-12 למארס הפכה לחריגה עד להתערבותו של בנק ישראל בשוק מט"ח ב-13 וב-14 למארס. לאחר ההתערבות, נחלש השקל מול שני המטבעות הללו. יצוין כי בתקופה זו, מרבית המטבעות העיקריים התחזקו מול הדולר בשיעורים של עד 5%. בניגוד לחודש שעבר, חלה ירידה מסוימת ברמת התנודתיות בשער החליפין של השקל מול הדולר. מחזורי המסחר בשוק מט"ח נותרו דומים לרמתם בחודש הקודם – 2.1 מיליארדי דולר ליום. ב-20 למארס פרסם בנק ישראל את כוונתו להגדיל את הרזרבות שברשותו בכ-10 מיליארדי דולרים באמצעות רכישה יומית של כ-25 מיליון דולר למשך שנתיים.
שוק ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון (25/2) ועד ה-23/3, רשמו המדדים המובילים בבורסות בעולם ירידות שערים שהגיעו עד ל-9% ומדד ת"א 100 רשם ירידה של 8.6%. גם החודש נרשמה ירידה ברמת התשואות על אג"ח ממשלתיות לא צמודות ל-10 שנים שהגיעו ל-5.63% לעומת 5.77% בחודש הקודם. המרווח בין אג"ח זאת לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב עלה החודש והגיע ל-2.3 נקודות אחוז (לעומת 1.9 נקודות אחוז בתקופה הקודמת). פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת ע"י מרווח ה-CDS ל-5 שנים, המשיכה לעלות והגיעה ל-0.9% כיום, לעומת 0.8% ערב החלטת הריבית הקודמת. במקביל, מרווח ה-CDS התרחב בשיעורים גבוהים גם ביתר השווקים המתעוררים, ועלה על הרמות שנרשמו בתחילת המשבר.
המשק העולמי: הנתונים המקרו-כלכליים של המשק האמריקני הורעו באופן ניכר והצפיות הן לשיעורי צמיחה שנתיים של פחות מאחוז ל-2008 ול-2009. במקביל, נמשכה העלייה החדה במחירי הסחורות והאנרגיה. אולם, בפד מעריכים שההאטה הצפויה בכלכלת ארה"ב, תגרום לירידה באינפלציה ולכן מדיניותו מכוונת בעיקר נגד ההאטה הכלכלית ומשבר הנזילות. בישיבתם האחרונה שהתקיימה ב-18/3, הפחית הפד את הריבית ב-0.75 נקודות אחוז לרמה של 2.25% והשווקים צופים כי הפד יבצע הפחתה נוספת של כ-0.5 נקודות אחוז בחודשים הבאים. לעומתם, ה-ECB עדיין רואה באינפלציה גורם סיכון מרכזי ולכן עדיין לא צפוי להפחית ריבית. יצוין כי, בניגוד למגמה של התקופה האחרונה, בימים האחרונים נרשמה ירידה חדה במחירים של רוב הסחורות והאנרגיה ובמקביל נרשמו ירידות בצפיות לאינפלציה שנובעת מהירידה במחירים הללו. החל מתחילת חודש מארס, חלה הרעה נוספת בשוקי האשראי.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להפחית את הריבית ב-0.5 נקודות אחוז בחודש מארס עקבית עם חזרת האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% במחצית השניה של השנה.
גם החודש, בדומה לחודש שעבר, נמשכו ביתר שאת הכוחות הממתנים את עליות המחירים – בעיקר העלייה בסיכויים להאטה משמעותית בכלכלה העולמית – וההתחזקות של שער החליפין של השקל. המשך התגברות הכוחות האלה נובע מההתפתחויות הבאות:  
על רקע התחזיות החדשות להעמקת ההאטה בצמיחה בארה"ב ובעולם - ובעקבותיה לצמצום הצמיחה בסחר העולמי, מתחזקות ההערכות בדבר האטה בצמיחה בישראל והשפעותיה למיתון הלחצים האינפלציוניים במשק – בין היתר, דרך ירידה בביקוש ליצוא, בעיקר לארה"ב, וירידה בביקושים המקומיים. 1)
עוצמת התחזקות השקל כנגד המטבעות האחרים מאז אמצע דצמבר 2007 ועד היום פועלת, כשלעצמה, להפחתת הלחצים לעלייה במחירים במשק בחודשים הקרובים - ולמרות החלשות הקשר בין השינויים בשער הדולר למדד המחירים לצרכן. 2)
סביבת הריביות העולמית המשיכה לרדת וצפוי כי ירידה זו תמשך. לאור זאת, הפחתת ריבית בנק ישראל גם החודש נדרשת לאור השפעתם הממתנת של פערי הריביות בין הארץ לחו"ל - דרך התחזקות השקל - על עליית המחירים בישראל. 3)
בכפוף להפחתת הלחצים האינפלציוניים, כפי שתוארו לעיל, והערכות בנק ישראל כי האינפלציה תחזור לתחום היעד במחצית השניה של השנה, הפחתת ריבית ב-0.5 נקודות אחוז עשויה לתמוך בהמשך הצמיחה והתעסוקה במשק.  
בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק ובעולם מתוך מטרה להשיג את יעד יציבות המחירים. בכפוף לכך, הבנק ימשיך לתמוך במכלול המטרות של המדיניות המקרו-כלכלית, במיוחד בעידוד התעסוקה והצמיחה. כמו כן, ימשיך הבנק לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית.