ריבית בנק ישראל לחודש מרץ 2009 תרד ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 0.75%.

23.2.2009
 
ריבית בנק ישראל לחודש מרץ 2009 תרד ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 0.75%.
 
מבנק ישראל נמסר כי הריבית לחודש מרץ 2009 תרד ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 0.75%.
המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפקדונות לבנקים המסחריים ירד מ- ± 0.5% ל-± 0.25%.
   
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר ירד ב-0.5%, בדומה לממוצע הערכות החזאים. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.3% ובשלושת החודשים האחרונים ירד המדד ב-1.2%.
התחזיות לאינפלציה ולריבית: : ממוצע הערכות החזאים למדדי פברואר ומרץ עומד על ירידה של עשירית האחוז בכל אחד מהחודשים. ל-12 החודשים הקרובים צופים החזאים בממוצע עליה של 0.7% במדד המחירים לצרכן. משוק ההון נגזרות צפיות לעליה של 0.8% במדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים הקרובים. לפי הערכות החזאים צפויה ריבית בנק ישראל להגיע לרמת שפל היסטורית כבר בחודש מרץ ובממוצע לעמוד על 0.5%. משוק ההון נגזרות הפחתות ריבית בחודשיים הקרובים שיביאו את ריבית בנק ישראל לרמה קרובה לאפס. לפי החזאים ולפי הצפיות הנגזרות משוק ההון צפויה הריבית לשוב ולעלות ובעוד שנה לעמוד בממוצע על 0.9%, 1.3% בהתאמה.
הפעילות הריאלית: נתוני החשבונאות הלאומית לרביע האחרון של 2008 מצביעים על צמיחה שלילית של 0.5% במונחים שנתיים. הייצוא ברביע זה ירד בכ-13% כלומר ירידה של 43.6% במונחים שנתיים . נתונים חודשיים שהתפרסמו בחודש האחרון מחזקים את תמונת ההאטה שהחלה להסתמן בחודשים האחרונים. בהמשך לירידות שכבר רשם בחודשים הקודמים, רשם המדד המשולב לחודש ינואר ירידה חדה של 1.2%. כמו כן, נרשמה ירידה בייצוא הסחורות, בייבוא מוצרי השקעה, בייבוא חומרי גלם ובפדיון מסחר ושירותיים.
שוק העבודה והשכר: : מגמת הירידה בגביית מס הבריאות נמשכה גם בחודש ינואר בו נרשמה ירידה ריאלית של 2.5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. ירידה זאת מצביעה על ירידה בסך תשלומי השכר במשק ומכאן על האטה בשוק העבודה. נתוני לשכת התעסוקה לחודש ינואר מציגים עליה של 3.8% במספר דורשי עבודה לעומת החודש הקודם זאת בהמשך לעליה שנרשמה במחצית השניה של 2008. במקביל, אינדיקטורים שונים לביקוש לעובדים מצביעים אף הם על ירידה בביקוש לעובדים. בחודשים נובמבר-ינואר נרשמה במגמת השכר הריאלי ובמגמת השכר הנומינלי ירידה של 1.3% ועליה של 3.1% בהתאמה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
נתוני התקציב: בינואר נמשכה מגמת הירידה בהכנסות ממסים והן נמוכות ריאלית ב-19% בהשוואה לינואר שנה שעברה. ההכנסות ממסים בחודש ינואר נמוכות ב-1.5 מיליארד ש"ח מהגביה לחודש זה (שהם כ-0.2% תוצר) העקבית עם התוואי העונתי ממנו נגזרת תחזית גבית המסים לשנת 2009. אולם, מגבלת ההוצאה של 1/12, בהעדר תקציב מאושר, הובילה לכך שבחודש ינואר נרשם עודף של כ-1.5 מיליארד ש"ח בפעילות הממשלה.
שוק מט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון שהתקיים ב-25/1/09 ועד ה-22/2/09 נחלש השקל מול הדולר ומול האירו ב-4.7% , 2.6% בהתאמה. מול שער החליפין האפקטיבי נחלש השקל ב-2.5%. בתקופה זאת התחזק הדולר מול מרבית המטבעות העיקריים אם כי בקצב מתון יותר מזה שנרשם מול השקל.
שוק ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון שהתקיים ב-25/1/09 ועד ה-22/2/09 עלו מדדי המניות ת"א 25 ות"א 100 ב-8.5% וב-10% בהתאמה בעיקר על רקע העליה החדה שנרשמה במניות חיפושי הנפט והגז. בתקופה זאת, בשוקי המניות בעולם נרשמה מגמה מעורבת. בעקבות הודעת בנק ישראל על ההתערבות בשוק האג"ח הממשלתיות, ירדו התשואות על אג"ח ממשלתיות לא-צמודות של ממשלת ישראל ל-10 שנים ב-0.62 נקודות אחוז לרמה של 4.41%. מאז הדיון המוניטרי האחרון התשואות על אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, עלו ב-0.13 נקודות אחוז לרמה של 2.79%. המרווח בין התשואה על אג"ח לא צמודות ל-10 שנים של ממשלת ישראל לאלו של ממשלת ארה"ב הצטמצם לרמה של 1.62 נקודות אחוז. בשוק האג"ח הקונצרניות נמשכו גם החודש העליות במחירים. עליות אלה נרשמו בין היתר על רקע תוכנית קרנות המנוף של משרד האוצר. במדד התל-בונד 20 והתל-בונד 40 נרשמו עליות של 2.6% ו-5.7% בהתאמה. פרמיית הסיכון של ישראל כפי שנמדדת על ידי מרווחי ה-CDS עלתה בתקופה זאת ב-0.55 נקודות אחוז והיא עומדת עתה על 2.4%. גם במרווחי ה-CDS של מדינות מפותחות ומתפתחות, נרשמה התרחבות.
המשק העולמי: המשבר במערכת הפיננסית העולמית נמשך ואף מעמיק. בעקבות הצעדים הנרחבים בהם נקטו רשויות בעולם נרשם שיפור מסוים בשוקי הכסף והאשראי אך שיפור זה לא אחיד על פני השווקים ומוגבל לאותם האפיקים בהן היתה התערבות. אי הודאות בשווקים הפיננסיים עדיין גבוהה.
הפעילות הכלכלית: ההאטה בצמיחה העולמית מחריפה על רקע הירידה החדה בביקושים. מרבית המשקים המפותחים כבר נכנסו למיתון והתחזיות הן להחרפת ההאטה ולאחריה תקופת התאוששות איטית מכפי שצפו קודם. רשימת המדינות שהודיעו על תוכניות סיוע ומעבר למדיניות פיסקלית מרחיבה מתארכת תוך גידול משמעותי בגרעונות התקציביים.
האינפלציה: הלחצים האינפלציוניים והצפיות לאינפלציה פוחתים על רקע ההאטה הנמשכת בביקושים העולמיים והירידה במחירי הסחורות בכלל ובמחיר הנפט בפרט. בחודש האחרון רשם הנפט ירידה של כ-16%. קרן המטבע הבינלאומית צופה התמתנות ניכרת באינפלציה בשנת 2009. על רקע ההאטה החריפה והתמתנות הלחצים האינפלציוניים בעולם, בנקים מרכזיים רבים ממשיכים לנקוט במדיניות מוניטארית מרחיבה. ואולם, על רקע העובדה שהריבית המוניטארית בחלק מהמדינות קרובה ל-0, בנקים מרכזיים רבים בוחנים כעת גישות אלטרנטיביות למדיניותם.
הגורמים העיקריים להחלטה
הפחתת הריבית לחודש מרץ ב-0.25 נקודות אחוז והצרת הפרוזדור מסביב לה תורמות לחיזוק יכולתו של המשק להתמודד עם ההשלכות של המשבר הכלכלי העולמי על המשק הישראלי. החלטה זאת תומכת בפעילות הכלכלית הריאלית, עקבית עם יציבות המערכת הפיננסית וממתנת את הכוחות לירידת מחירים הצפויים להביא את האינפלציה מתחת לתחום יעד יציבות המחירים.
השלכות המשבר הכלכלי העולמי באות לידי ביטוי בפגיעה בביקוש לייצוא ולתוצר והאטה ניכרת בפעילות הכלכלית. נתוני הלמ"ס ונתונים נוספים שהתקבלו בחודש האחרון מצביעים על כך שהתפנית השלילית שחלה בפעילות הכלכלית במחצית השניה של 2008 באה לידי ביטוי כמעט בכל התחומים במשק. נראה כי נתונים אלה עקביים עם התחזיות לצמיחה קרובה ל-0% בשנת 2009.  
בשלושת החודשים האחרונים פחת משמעותית קצב האינפלציה והוא צפוי להמשיך לרדת. ירידות מחירים נרשמות במרבית סעיפי המדד. התחזיות ל-12 החודשים הקרובים של החזאים ואלו שנגזרות משוק ההון נמצאות מתחת ל-1% - הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים.  
בנקים מרכזיים רבים בעולם קבעו את הריבית ברמות שפל היסטוריות והצפיות בשוקי ההון הן להמשך מדיניות מוניטארית מרחיבה. במקביל, במסגרת התהליך של ההרחבה המוניטארית משתמשים בנקים מרכזיים בעולם בכלים מוניטאריים נוספים.  
בבנק ישראל מציינים כי, כעת, עם קביעת הריבית ברמת שפל היסטורית, יתמקד בנק ישראל בשימוש בכלים נוספים, כדי ליצור הרחבה מוניטארית.
במקביל מודיע בנק ישראל על הצרת המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפקדונות לבנקים המסחריים מ- ± 0.5% ל-± 0.25%.
בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי ובעולם וישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.