ריבית בנק ישראל לחודש ספטמבר 2009 תעלה ב-0.25 נקודות אחוז

24.8.2009
 
ריבית בנק ישראל לחודש ספטמבר 2009 תעלה ב-0.25 נקודות אחוז
 
מבנק ישראל נמסר כי ריבית בנק ישראל לחודש ספטמבר 2009 תעלה ב-0.25 נקודות אחוז ותעמוד על 0.75%.
תשומת לבכם לכך שריבית בנק ישראל לחודש אוקטובר 2009 תתפרסם ביום ה', 24/9/09 בשעה 17.30
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב-1.1% - הפתעה כלפי מעלה לעומת התחזיות לאינפלציה, שנעו בטווח של 0.8% עד 0.9%. ואולם, בניכוי השפעת עליות מחירים כתוצאה משינויים במיסוי ובמחירים שבפיקוח, עלה מדד יולי בכ-0.5%. בהמשך למגמה שהחלה בחודש אפריל, הקיפה עליית המחירים את מרבית סעיפי המדד. מדד המחירים לצרכן עלה מתחילת השנה ב-3.2%, ובהסתכלות על 12 החודשים האחרונים - ב-3.5%.
התחזיות לאינפלציה ולריבית: בתחילת חודש אוגוסט עלו הציפיות לאינפלציה (ל-12 חודשים הבאים) של החזאים ואלה הנמדדות משוק ההון לסביבת הגבול העליון של יעד האינפלציה, אולם לאחר פרסום המדד הן ירדו ירידה חדה והגיעו לקרבת מרכז היעד. כך, ממוצעי הציפיות של החזאים ואלו הנמדדות משוק ההון היו בשבוע האחרון 2.3% ו-2.2%, בהתאמה. ממוצעי תחזיות החזאים לחודשים אוגוסט וספטמבר הם עלייה של 0.6% וירידה של 0.2%, בהתאמה. על פי תחזיות אלה, האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים צפויה להישאר בקרבת הגבול העליון של היעד גם בחודשים הקרובים. תחזיות החזאים ושוק ההון לריבית ספטמבר נעות בין אי שינוי לבין העלאה ב-0.25 נקודות אחוז. ממוצעי תחזיות החזאים ושוק ההון לריבית בנק ישראל בעוד שנה הם כ-2.1% וכ-2.5%, בהתאמה.
הפעילות הריאלית:הנתונים שהצטברו עד כה מצביעים על בלימת הירידה ועל מעבר למגמת עלייה בפעילות, אמנם בקצב מתון. נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני מצביעים על התרחבות מסוימת של התוצר, תוך עלייה של היצוא ושל הצריכה הפרטית והציבורית: התוצר עלה ברביע זה בשיעור שנתי של 1%, לאחר ירידה של 3.7%, במונחים שנתיים, ברביע הראשון; ויצוא הסחורות והשירותים והצריכה הפרטית - ב-5.8% ו-4.4%, בהתאמה. המדד המשולב של בנק ישראל לחודש יולי עלה בשיעור גבוה - 1.2% - ובמקביל תוקנו כלפי מעלה שלושת המדדים הקודמים. עליית המדד המשולב נבעה מעלייתם של כל רכיביו, במיוחד של מדד הייצור התעשייתי ופדיון המסחר והשירותים.
שוק העבודה והשכר: מנתוני סקר המעסיקים של התמ"ת עולה כי ירידת הביקוש לעובדים נמשכה ברביע השני של השנה, אף כי בקצב מתון יותר מאשר ברביעים הקודמים. על פי נתוני שירות התעסוקה מסתמנת, החל מחודש אפריל, מגמת ירידה של מספר דורשי העבודה החדשים, תוך התמתנות במספר המפוטרים. לעומת זאת שיעור האבטלה, על פי נתוני המגמה של הלמ"ס, המשיך לעלות גם בחודש מאי, והגיע ל-8.4%. השכר הריאלי והשכר הנומינלי היו בחודשים מארס-מאי 2009 נמוכים ב-3.4% ו-0.3%, בהתאמה, מאשר בתקופה המקבילה אשתקד.
נתוני התקציב: בינואר-יולי הסתכם הגירעון הכולל ללא אשראי נטו ב-17.3 מיליארדי ש"ח, לעומת עודפים בתקופה המקבילה בשנים האחרונות. הגירעון המצטבר הגבוה בפעילות המקומית משקף את הירידה התלולה של ההכנסות ממסים, שהחלה במחצית השנייה של 2008. בחודש יולי, לראשונה השנה, נרשמה עלייה במסים העקיפים, ולממשלה היה עודף של 0.4 מיליארד ש"ח בתקציב הכולל ללא אשראי.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-26.7.09, ועד ה-21.8.09, התחזק השקל מול הדולר ב-1.3%, ומול האירו - ב-0.7%. במונחים של שער החליפין האפקטיבי התחזק השקל בתקופה זאת ב-1%. להתחזקותו של השקל תרמו אינדיקטורים חיוביים על המשק הישראלי, שהתפרסמו במהלך החודש, ומדד יולי, שהיה גבוה מהתחזיות המוקדמות. הודעותיו של בנק ישראל בדבר שינוי מדיניות ההתערבות שלו בשוק המט"ח והפסקת רכישות המט"ח היומיות הקבועות תרמו לייסוף השקל.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-26.7.09, ועד ה-21.8.09 עלו מדדי המניות ת"א 25 ות"א 100 ב-3.6% ו-4.2%, בהתאמה. מגמת עליות נרשמה גם ברוב מדדי המניות המובילים בעולם. עקומי התשואה של אג"ח ממשלתיות השתטחו תוך יציבות באג"ח ל-10 שנים ועליות תשואה בטווחים של שנתיים עד 5 שנים: עליות של כ-30 נקודות בסיס באג"ח ממשלתיות לא צמודות, ועליות של 10-50 נקודות בסיס באג"ח ממשלתיות צמודות למדד. המרווח בין אג"ח לא צמודה של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח ממשלת ארה"ב נותר כמעט ללא שינוי ברמה של 1.73 נקודות אחוז. גם בתקופה זו נרשמו בשוק האג"ח הקונצרניות עליות מחירים וירידה של התשואות הגלומות. מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 עלו ב-2.1% ו-3.8%, בהתאמה. בתחילת החודש סיים בנק ישראל את תוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות, שבה החל במארס השנה, לאחר שרכש אג"ח בסכום כולל של 18 מיליארדי ש"ח, בהתאם לתוכנית. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווחי ה-CDS, ירדה מרמה של 1.31 נקודות אחוז לרמה של 1.15 נקודות אחוז. מירווחי ה-CDS הצטמצמו גם בשווקים אחרים.
כמות הכסף: ב-12 החודשים האחרונים עלו אמצעי התשלום: המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) עלה ב-56.1%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) - ב-20.5%. העלייה הגבוהה של M1 נבעה בעיקר מהסטה של פיקדונות לזמן קצוב לפיקדונות עו"ש, בהשפעת הריבית הנמוכה המשולמת על הפיקדונות הנכללים במצרף M2.
המשק העולמי: הנתונים הכלכליים שהתפרסמו במהלך החודש האחרון חיזקו בקרב גופים כלכליים את ההערכה כי החלה התייצבות בפעילות הכלכלית, וכי צפויה להתחיל התאוששות מתונה, אולם עדיין לא ברור מה תהיה מידת ההתאוששות ומשכה. בשווקים הפיננסיים, במרבית החודש האחרון, האווירה נותרה חיובית. במחצית הראשונה של החודש האחרון המשיכו הבורסות לעלות אולם בשבועיים האחרונים גברו החששות לגבי יציבותה של ההתאוששות הכלכלית, במיוחד בסין, ועל רקע זה, השווקים ירדו. ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם צפויים להמשיך במדיניותם המרחיבה ולהתחיל בהסרת התמיכות רק בהדרגה. למרות עליית מחירי הסחורות בכלל ומחירי האנרגיה בפרט מאז סוף חודש פברואר, בתי ההשקעות, בממוצע, צופים ירידה ניכרת של האינפלציה הגלובלית בשנת 2009, לרמה של 1.6%.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להעלות את הריבית לחודש ספטמבר ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 0.75 נקודות אחוז, תורמת לחזרת האינפלציה לתחום היעד ולחיזוק יכולתו של המשק לבסס את ההתאוששות בפעילות תוך תמיכה ביציבות הפיננסית.
בחודשים האחרונים היתה האינפלציה (בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית) גבוהה מהגבול העליון של טווח יעד יציבות המחירים. חלק ניכר של הסטייה נבע מגורמים חד פעמיים (עליות במיסים, כולל המע"מ, ומחיר המים) אבל גם בניכוי גורמים אלה, האינפלציה הייתה בקרבת הגבול העליון של היעד. הצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים הנגזרות משוק ההון והתחזיות של החזאים ירדו לקרבת מרכז היעד. ואולם, ההערכה היא שהירידה בצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים, נבעה לא רק מהמשך התרחבות הפער בין התוצר הפוטנציאלי לתוצר בפועל, אלא גם מהצפיות להעלאת ריבית על ידי בנק ישראל בחודשים הבאים.  
הנתונים לגבי הפעילות הריאלית שנוספו בתקופה האחרונה מחזקים את ההערכה כי ישנה תפנית בפעילות הריאלית, אם כי קיימת אי ודאות רבה לגבי קצב הצמיחה הצפוי.  
ריבית הבנקים המרכזיים במשקים המובילים צפויה להישאר ללא שינוי עד סוף השנה ואפילו עד אמצע השנה הבאה. אבל בניגוד למצב במשק הישראלי, צפויה במדינות אלה אינפלציה נמוכה השנה ובשנה הבאה.  
במצב זה, החלטת בנק ישראל להעלות את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז מאזנת בין הצורך למתן את האינפלציה, והצורך להמשיך לתמוך בהתאוששות הפעילות במשק המסתמנת בחודשים האחרונים, ובהינתן האבטלה שצפויה להמשיך לעלות בחודשים הבאים. קביעת הריבית ברמה נמוכה, 0.75%, ממשיכה את המדיניות המוניטארית המרחיבה.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי ובעולם וישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש ספטמבר 2009 יפורסמו ב-7/9/2009.
החלטת הריבית לחודש אוקטובר 2009 תתפרסם ב-24/9/09 (יום ה') בשעה 17.30.