ריבית בנק ישראל לחודש דצמבר 2009 תעלה ב-0.25 נקודות אחוז

23.11.2009
 
ריבית בנק ישראל לחודש דצמבר 2009 תעלה ב-0.25 נקודות אחוז
 
מבנק ישראל נמסר כי ריבית בנק ישראל לחודש דצמבר 2009 תעלה ב-0.25 נקודות אחוז ותעמוד על 1%.
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה ב-0.2% - במרכז טווח ההערכות המוקדמות, שהיו בין 0.1% ל-0.3%. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.9%, ומתחילת השנה הוא עלה ב-3.6%. בניכוי עונתיות והשפעתן של עליות המחירים שנבעו משינויים במיסוי ובהיטלים (העלאת המס על סיגריות ודלק, העלאת המע"מ והיטל הבצורת) קצב האינפלציה השנתי מתחילת השנה עד אוקטובר הוא קרוב למרכז היעד.
תחזיות האינפלציה והריבית: מאז החלטת הריבית הקודמת עלו מעט ציפיות האינפלציה לשנים עשר החודשים הבאים, כפי שהן נמדדות משוק ההון. בימים האחרונים שיעורן הוא 2.5%. הערכות החזאים לגבי האינפלציה בשנים עשר החודשים הבאים עלו מאז פרסום מדד אוקטובר מממוצע של 2.4% ל-2.6%. ריבית בנק ישראל לפי ממוצע הערכות החזאים צפויה לעלות בשלושת החודשים הקרובים בכ-0.4 נקודת אחוז, ובעוד שנה היא צפויה לעמוד על כ-2.6%. גם משוק ההון נגזר תוואי עולה של הריבית, ושיעורה בעוד שנה צפוי להיות 2.3%.
הפעילות הריאלית: נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי מחזקים את ההערכה כי המשק הישראלי התאושש מהמשבר, וכי הצמיחה המחודשת מתחילה להתבסס. לפי נתונים אלה צמח התוצר המקומי הגולמי ברביע השלישי השנה ב-2.2% במונחים שנתיים, המשך לעלייה של כ-1% ברביע השני. הצמיחה מבטאת התאוששות משמעותית בכל רכיבי השימושים. במונחים שנתיים, הצריכה הפרטית צמחה ב-8.9%, ההשקעה בנכסים קבועים ב-23.2%, והיצוא ב-21.8%. נוסף על אלה עלה יבוא הסחורות והשירותים בשיעור שנתי חד במיוחד - 61.9%. עלייתו של המדד המשולב למצב המשק לחודש אוקטובר ב-0.5% משקפת עלייה חדה של מדד היצוא התעשייתי וירידה בנתוני הקצה של יתר הרכיבים.
שוק העבודה והשכר: השילוב של האינדיקטורים משוק העבודה מצביע על התייצבות, אך עדיין שוררת אי ודאות לגבי שינוי המגמה בשוק זה. נתוני המגמה מתוך סקרי כוח האדם, שפרסמה הלמ"ס, מצביעים על התייצבות שיעור האבטלה מאפריל עד יולי השנה, לאחר עלייה ניכרת מאז יולי 2008; הביקוש לעובדים עלה ברביע השלישי, לאחר חמישה רביעים של ירידות רצופות, אך הוא עדיין נמוך משמעותית מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. נתוני שירות התעסוקה לחודש ספטמבר אינם מצביעים בבירור על שינוי במגמה השלילית. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי היו השכר הריאלי ומספר המשרות במגזר העסקי בחודשים יוני-אוגוסט 2009 נמוכים ב-2.2% וב-2.6%, בהתאמה, מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה עדכנית לסך תשלומי השכר, מצביעים על יציבות.
הממשלה: הגירעון הכולל ללא אשראי נטו הסתכם בחודשים ינואר-אוקטובר ב-24.5 מיליארדי ש"ח, לעומת איזון בתקופה המקבילה אשתקד. ואולם, ההוצאות המקומיות עד כה נמוכות ב-4.4 מיליארדי ש"ח מן התוואי התואם את התקציב. תחזית גירעון הממשלה על בסיס הביצוע מתחילת השנה ועד חודש אוקטובר היא לשיעור נמוך מהיעד הממשלתי של 6 אחוזי תוצר.
שוק המט"ח: בחודש האחרון התחזק הדולר מול מרבית המטבעות בעולם. מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-25/10/09, ועד 22/11/09, נחלש השקל מול הדולר ומול האירו ב-3.2% וב-2.2%, בהתאמה. מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי נחלש השקל ב-2.9%.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-25/10/09, ועד 22/11/09, עלו מדדי המניות ת"א 25 ות"א 100 ב-1.4% וב-1.5%, בהתאמה. עליות שערים נרשמו גם בשוקי המניות המובילים בעולם. המגמה החיובית באפיק האג"ח הממשלתיות נמשכה גם החודש. התשואות על אג"ח לא-צמודות של ממשלת ישראל ל-10 שנים ירדו בתקופה זו ב-0.16 נקודת אחוז, ואילו התשואות על אג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב ירדו ב-0.13 נקודת אחוז, לרמה של 3.36%. כך נותר המירווח בין האג"ח הלא-צמודות ל-10 שנים של שתי הממשלות כמעט ללא שינוי והוא עומד על 1.5 נקודות אחוז. תשואות המק"ם עלו בסיכום התקופה: תשואת המק"ם לפדיון בעוד 12 חודשים עלתה ב-0.1 נקודת אחוז, והיא עומדת כעת על 1.6%. מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 עלו בתקופה האמורה ב-1.3% ו-2.7%, בהתאמה. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווחי ה-CDS, עלתה מעט, בדומה למגמה העולמית.
כמות הכסף: בהמשך לירידה בחודש ספטמבר, פחת המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) באוקטובר ב-1%. המצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) פחת באוקטובר ב- 0.1%.
המשק העולמי: נמשך תהליך ההתאוששות. ברביע השלישי, לאחר ירידות רצופות ברביעים הקודמים, עלה התוצר בארה"ב, בגוש האירו וביפן ב-3.5%, 1.7% וב-4.8% במונחים שנתיים, בהתאמה. עם זאת, בארה"ב ובאירופה לוותה הצמיחה בגידול באבטלה. בבריטניה התכווץ התוצר גם ברביע השלישי. המשקים המתעוררים, בעיקר באסיה ודרום אמריקה, צומחים מהר בהובלת סין שרשמה צמיחה מרשימה של 8.9% ברביע השלישי. ההערכות הן שהצמיחה תוסיף להיות גבוהה גם ברביעים הקרובים. בסחר העולמי נמשכת מגמת ההתאוששות. גורמי הצמיחה העיקריים של מדינות המערב ברביעים הקרובים צפויים להיות תוכניות הסיוע הממשלתיות והתאוששות המגזר העסקי. נתוני האינפלציה העולמיים ממשיכים להיות נמוכים, אך עם זאת פוחתים החששות מדיפלציה. הבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה מתחילים לנקוט בצעדים המעידים על נסיגה הדרגתית מהיבטים לא שגרתיים של המדיניות המוניטרית המרחיבה. בכמה מהמדינות בהן החלה ההתאוששות להתבסס העלו ריבית. בשוקי ההון העולמיים נרשמו עליות במרבית החודש האחרון לאחר ירידות חדות יחסית בתחילתו. זאת בעיקר על רקע ועידת 20-G, בתחילת החודש, בה הובטח להמשיך בתוכניות הסיוע הממשלתיות בעולם עד להתאוששות מלאה, יחד עם תוצאות חיוביות שהציגו החברות ברביע השלישי והמשך השיפור בפעילות העסקית.
הגורמים העיקריים להחלטה
האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 2.9% ובחודשים הבאים, צפויה להיות אף גבוהה מהגבול העליון של יעד האינפלציה אם כי זאת במידה רבה בהשפעת העלאות המיסים והמחירים המפוקחים על ידי הממשלה. ואולם, בחודש האחרון נרשמה עליה מתונה בצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים והן מצויות בחלקו העליון של תחום יעד האינפלציה, תוך שהן מגלמות צפיות להעלאת ריבית במהלך השנה הקרובה.  
ההחלטה להעלות את הריבית לחודש דצמבר ב-0.25 נקודת אחוז תומכת בביסוס האינפלציה בתחום היעד בהסתכלות ל-12 חודשים קדימה, לאחר שיפוגו ההשפעות של העלאות המחירים החד פעמיות על ידי הממשלה.  
בנתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי נרשמה התאוששות בפעילות במשק ששיקפה עליה משמעותית בצריכה הפרטית, בייצוא ובהשקעות. הגידול בייצוא הישראלי בעת האחרונה מתבסס על התאוששות הסחר העולמי.  
ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך גם בחודשים הבאים. אולם, הבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה החלו לנקוט בצעדים המעידים על יציאה הדרגתית מהיבטים לא שגרתיים של המדיניות המוניטארית המרחיבה. בכמה מהמדינות בהן החלה ההתאוששות להתבסס העלו ריבית.  
האינדיקטורים הכלכליים בישראל מצביעים על התאוששות אך עדיין קיימת אי ודאות לגבי עוצמתה. הריבית לחודש דצמבר גם לאחר העלאה זו, תעמוד ברמה נמוכה של 1%, המהווה המשך המדיניות המוניטארית המרחיבה, שנועדה מצד אחד לתמוך בהמשך התאוששות המשק בעיקר נוכח האי ודאות הקיימת ומצד שני תתרום להתבססות האינפלציה בתוך היעד.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי ובעולם וישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.