דברי מר בארי טאף, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, היום בוועדת הכספים של הכנסת.

02/11/2010
02.11.2010
 
דברי מר בארי טאף, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, היום בוועדת הכספים של הכנסת.
 
למצגת - לחץ כאן
 
מדיניות רכישת מט"ח ע"י בנק ישראל.
המדיניות של בנק ישראל מאז אוגוסט 2009, הינה לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער חליפין אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים של המשק. ממרס 2008 עד אוגוסט 2009, הפעיל בנק ישראל תכנית של הגדלת יתרות המט"ח של המדינה על ידי רכישות קבועות וידועות מראש של מט"ח בשוק החופשי.
מאז מרס 2008, רכשנו כ- 41 מיליארד דולר, כך שיתרות המט"ח של המדינה היום מתקרבות ל- 70 מיליארד דולר. מדיניות זו הייתה אחת הדרכים בהן הגיב בנק ישראל למשבר פיננסי בינלאומי חסר תקדים, שלא היה כמותו מזה שבעים שנה.
לפני מספר שנים, לאחר ניתוחים רבים שנערכו בבנק ישראל, הגיע בנק ישראל למסקנה שרמת יתרות המט"ח של המדינה אינה מספקת לאור מצבו של המשק והצרכים האפשריים שעשויים להיות ליתרות. כבר ב- 2004 נתנו לזה ביטוי פומבי בדו"ח השנתי שלנו – ובכל שנה מאז. העובדה היא שעד 2008, רמת היתרות שהחזיק בנק ישראל הייתה מתחת לאמות המידה המקובלות בעולם.
היום, כתוצאה מהמשבר, האומדנים של יתרות המט"ח שמדינות שונות צריכות להחזיק הולכים ומתעדכנים כלפי מעלה ובשיעורים גדולים. במקרה שלנו צריך גם לקחת בחשבון את מצבה המיוחד של מדינת ישראל, המחייב אחזקת יתרות מספיקות בכל עת.
מעבר להתאמת רמת היתרות הנדרשת, רכישת היתרות סייעה גם במניעת תיסוף יתר של השקל ותנודתיות יתר של שע"ח עם כל הנזק שהיה נובע מכך.
מה השגנו?
רמת יתרות ההולמת את צרכי המשק, מבטיחה יציבות פיננסית ואיתנות כלכלית ומשפרת את מעמדה הפיננסי הבינלאומי של ישראל.  
שע"ח שהקטין את הנזק של המשבר הגלובלי ושיפר את היכולת של המשק להתאושש מהר.  
צלחנו משבר עולמי עמוק תוך פגיעה יחסית קלה במשק.  
המשמעות הינה יותר צמיחה, יותר תעסוקה, פחות אבטלה ושמירה על הייצוא כקטר הצמיחה של המשק. אנו סבורים שמדיניות המט"ח של בנק ישראל מאז 2008 תרמה תרומה של ממש למשק ולעובדה שהמשק התמודד בהצלחה רבה - עד היום, עם המשבר שעוד לא חלף.
העלות והתועלת של המדיניות
כאשר אנחנו מחליטים על המדיניות שלנו, אנחנו לוקים בחשבון את התועלת ואת העלות האפשרית של המדיניות. אך הנקודה החשובה היא זו: לפי החוק, בנק ישראל אינו מוסד למטרות רווח. בנק ישראל פועל להשיג את המטרות שהחוק קבע לו: יציבות מחירים, תמיכה במטרות המדיניות הכלכלית, כגון צמיחה ותעסוקה וצמצום פערים, ותמיכה ביציבות פיננסית.
במונחים כספיים, לפעמים יש עלות למדיניות של בנקים מרכזיים ולפעמים המדיניות מניבה רווחים. בבנק ישראל, ניהול היתרות עצמו היה רווחי עד היום – ואפילו בתנאים הקשים של היום, הניהול הניב הכנסות יפות. מול ההכנסה מהיתרות, ישנן עלויות הקשורות לניהול המדיניות המוניטרית. אשתקד, בשנת 2009, בנק ישראל דווח על רווח של 1,360 מיליון שקל, תוצאה של תשואות במונחי שקל של 3.6%. לפעמים יהיו הפסדים במונחים כספיים שקליים.
הרווחים והעלויות הכספיות שיש לבנק ישראל מניהול המדיניות המוניטארית ומניהול יתרות המט"ח מופיעים בדוחות של בנק ישראל, שחור על גבי לבן. אבל חשוב לזכור כי ההישגים והרווחים של כל המשק כתוצאה מהמדיניות של בנק ישראל לא רשומים לזכות בנק ישראל ולא מופעים בדוחותיו הכספיים. כאשר בנק ישראל בולם תיסוף יתר של השקל, או מונע תנודות חריגות בשע"ח, הוא תורם להצלחת כל המשק - לצמיחה כלכלית, הקטנת אבטלה וגידול בתעסוקה. כאשר בנק ישראל מחזיק יתרות מט"ח ברמה נאותה - כולנו נהנים מחוסן כלכלי, שיפור ביציבות הפיננסית, מביטוח נגד אירועים בלתי צפויים ומהקטנת הפגיעות של המשק למשברים שונים.
אנו סבורים שמדיניות בנק ישראל בכלל ומדיניות שער החליפין בפרט, תרמו תרומה משמעותית להצלחת המשק בתקופה האחרונה.