ריבית בנק ישראל לחודש דצמבר 2011 תרד ב-0.25% לרמה של 2.75%

28.11.2011
 
ריבית בנק ישראל לחודש דצמבר 2011 תרד ב-0.25% לרמה של 2.75%
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.1%, בהתאם לתחזיות, ובתוך התוואי העונתי המתיישב עם עמידה ביעד האינפלציה. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים המשיכה להתבסס בתוך טווח יעד המחירים, ושיעורה 2.7%.
תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה הנמדדות משוק ההון שמרו החודש על יציבות ביחס לחודש הקודם – סביב 1.7%. עם זאת, לאחר פרסום מדד אוקטובר עלו הציפיות מעט, ל-1.9%. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו יציבות – סביב 2.3%. תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הקרובים עומדות בממוצע על 2.3%, לעומת 2.2% בחודש הקודם. הציפיות לריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור נותרו ברמה של 2.7%, ואילו ממוצע תחזיות החזאים לריבית בעוד שנה המשיך לרדת, והוא עומד על 2.75% (לעומת 3% לפני כחודש). רוב החזאים צופים כי בנק ישראל יפחית את הריבית לדצמבר ב-0.25%, ובממוצע הם צופים הפחתת ריבית של 0.38% בשלושת החודשים הקרובים.
הפעילות הריאלית: הנתונים שהתווספו החודש תומכים בהערכה שברביע השלישי ובאוקטובר נמשכה ההאטה בקצב הגידול של הפעילות והביקושים. יחד עם זאת נתונים אלה מתיישבים לעת עתה עם תחזית בנק ישראל לצמיחה של 4.7% ב-2011. לפי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי (במונחים שנתיים): התמ"ג צמח ב-3.4%, בדומה לשיעור צמיחתו ברביע הקודם; התוצר העסקי צמח ב-5.3%, לעומת 2.7% ברביע הקודם; הצריכה הפרטית צמחה ב-0.9%, לעומת 1.3% ברביע הקודם; ההשקעות בענפי המשק צמחו ב-17.8%, לעומת 9.3% ברביע הקודם; היצוא ירד ב-16.9%, לעומת צמיחה של 1.5% ברביע הקודם. המדד המשולב לחודש אוקטובר עלה בשיעור מתון של 0.1%. על פי סקר החברות של בנק ישראל וסקר המגמות החדש של הלמ"ס נמשכה באוקטובר ההאטה, ואף החריפה. לעומת זאת עלה באוקטובר מדד מנהלי הרכש של "בנק הפועלים", והוא עומד על 50.7, לראשונה מזה 3 חודשים מעל קו ה-50 נקודות. תקבולי המסים בחודש אוקטובר היו נמוכים ב-8% מהתוואי העונתי החזוי – המשך להאטה שהחלה באפריל.
שוק העבודה: ההתפתחויות בשוק העבודה מצביעות על רמת תעסוקה גבוהה ואבטלה נמוכה. שיעור האבטלה לפי נתוני המגמה ירד באוגוסט ב-0.1% והגיע ל-5.6%. בחודשים יוני עד אוגוסט עלה מספר משרות השכיר של ישראלים, במונחים שנתיים, ב-3.1% לעומת התקופה המקבילה ב-2010. השכר הנומינלי והריאלי עלו בחודשים יוני עד אוגוסט לעומת שלושת החודשים הקודמים ב-0.3% ו-0.15% בהתאמה. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש אוקטובר גבוהים נומינלית ב-8% (אומדן ראשוני) מאשר באוקטובר אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה).
הערכות חטיבת המחקר: על פי התחזית האחרונה של חטיבת המחקר (שנערכה בסוף ספטמבר), שיעור האינפלציה בארבעת הרביעים שיסתיימו ברביע השלישי של 2012 יהיה 2.3%, והריבית הממוצעת בשנת 2012 צפויה לעמוד על 3%. צמיחת התוצר לשנים 2011 ו-2012 צפויה להסתכם ב-4.7% וב-3.2%, בהתאמה. הערכה זו מתבססת, בין היתר, על עדכון כלפי מטה של תחזיות קרן המטבע הבין-לאומית לגבי הצמיחה והסחר העולמיים. בחודש שעבר בחנו בחטיבת המחקר את ההשפעה האפשרית על המשק הישראלי של תרחיש שבו הצמיחה העולמית נמוכה בנקודת אחוז מאשר בתרחיש הבסיסי. אם יתממש תרחיש זה, הצמיחה בישראל צפויה להיות נמוכה בכחצי נקודת אחוז ב-2012 מאשר בתחזית הבסיסית, האינפלציה במהלך ארבעת הרביעים שיסתיימו ברביע השלישי של 2012 והריבית הממוצעת ב-2012 צפויות להיות נמוכות ב-0.8 נקודות אחוז ונקודת אחוז אחת, בהתאמה.
נתוני תקציב הממשלה: ההכנסות המקומיות של הממשלה מתחילת השנה עד אוקטובר היו נמוכות ב-2.7% מהתוואי המתאים לתחזית ההכנסות בתקציב, בעיקר בגלל האטה בתקבולי המסים העקיפים, שהחלה בחודש אפריל. הגירעון הכולל של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם בתקופה זו ב-14 מיליארדי ש"ח, לעומת גירעון של 16.3 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. על פי ההתפתחויות בפעילות הממשלה עד כה נראה כי ההכנסות ממסים יהיו נמוכות בכ-2% מהחזוי בתקציב, והגירעון התקציבי בשנת 2011 יהיה גבוה בכ-0.5% תוצר מתקרת הגירעון הקבועה בחוק – 3% תוצר.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23/10/11, ועד 25/11/11 פוחת השקל מול הדולר בכ-3.8% – בדומה להתחזקותו של הדולר בעולם. מול האירו נותר השקל כמעט ללא שינוי (ייסוף של כ-0.1%). במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי פוחת השקל בכ-2%. שיעור ההשתתפות של הפעילים הזרים במסחר במט"ח עמד בנובמבר על 30%, לעומת ממוצע של 35% בשנת 2011.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23/10/11, ועד 25/11/11 ירד מדד ת"א 25 ב-8.3%, יותר מאשר מדדי המניות במשקים מפותחים שאינם קשורים למשבר החוב. שוק האג"ח הממשלתיות השקליות הגיב בירידת תשואות במרבית הטווחים, עד 10 נ"ב, ואילו העקום הממשלתי הצמוד ירד ירידה חדה בטווחים הקצרים ועלה בטווחים שמעל 4 שנים עד 15 נ"ב. המירווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב עלה לכ-270 נ"ב, לעומת כ-250 נ"ב בחודש הקודם. תשואות המק"ם עלו מעט בטווחים שעד 8 חודשים וירדו בטווחים הארוכים יותר בשיעורים קלים, והתשואה לשנה ירדה במהלך תקופה זו מ-2.8% ל-2.7%; זאת על רקע יציאה מנכסי סיכון וציפייה להמשך הורדות ריבית על ידי בנק ישראל ולמרות המשך יציאת הזרים מהמק"ם. הפדיונות בקרנות הקונצרניות נמשכו גם החודש, אמנם בקצב איטי ביחס לחודש הקודם. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווח ה-CDS ל-5 שנים, עלתה החודש לכ-215 נ"ב, לעומת כ-160 נ"ב בחודש הקודם. מדדי התל-בונד 20 ו-40 ירדו ב-1.4% וב-2.1%, בהתאמה.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-2%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-14.1%.
ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש ספטמבר גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-1.7%, לרמה של 781 מיליארדי ש"ח. יתרת האשראי למשקי הבית נותרה ברמה של 359 מיליארדי ש"ח בספטמבר, תוך עלייה של 0.8% ביתרת האשראי לדיור וירידה של 1.8% באשראי שלא לדיור. מתוך האשראי למשקי הבית עלתה יתרת האשראי לדיור ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר ב-11.3%, לרמה של 257 מיליארדי ש"ח, לאחר שב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט היא עלתה ב-10.9%. היקף האשראי לדיור שניתן ב-12 החודשים אשר הסתיימו באוקטובר נמוך ב2.2% מאשר ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר – המשך לירידה רצופה מאז השיא שנרשם בחודש מאי. שיעור המשכנתאות הלא-צמודות שניתנו בריבית משתנה עמד באוקטובר על 26.6%, לאחר שבאוגוסט הוא כבר עמד על 26.1%. שיעורים אלה נמוכים משמעותית מרמות השיא שאפיינו את הרביע הראשון של 2009 – כ-75% בממוצע. שיעורי הריבית על המשכנתאות עלו באוקטובר באפיק הצמוד הן בריבית משתנה והן בריבית קבועה, וירדו באפיק הבלתי צמוד למדד בריבית משתנה.
שוק הדיור: נמשכת הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה. ההתחלות והסיומים של בניית דירות ב-12 החודשים האחרונים עמדו בחודש אוגוסט על 43,672 ו-33,605, בהתאמה, בדומה לחודש הקודם. מספר הדירות שנותרו למכירה המשיך לעלות, ובחודשים אוגוסט עד אוקטובר הוא היה, בממוצע, גבוה ב-8.3% מאשר בשלושת קודמיהם (נתונים מקוריים). סקר המגמות של הלמ"ס מצביע על ירידה בהיקף הפעילות ובהזמנות החדשות בענף.
מחירי הדיור (שכר הדירה) הנכללים במדד ירדו בחודש אוקטובר ב-0.3%, אך ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר הם עלו ב-6.3%, לעומת 5.5% באלו שהסתיימו בספטמבר והם צפויים, על פי תחזית חטיבת המחקר, להמשיך ולעלות בקצב דומה גם בשנים עשר החודשים הבאים. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ירדו בחודשים אוגוסט–ספטמבר (לראשונה מאז דצמבר 2008) ב-0.2%, לאחר עלייה של 0.6% ביולי–אוגוסט. כן התמתן הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות: ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר הוא עמד על 10.5%, לעומת 12.1% ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט, וזאת לאחר רמות של כ-20% בשנת 2010.
ההתמתנות במחירי הדירות באה על רקע המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. השפעתם של צעדים אלה צפויה להוסיף ולבוא לידי ביטוי בהמשך.
המשק העולמי: משבר החוב באירופה מעמיק ומתפשט למדינות נוספות, ומתגברים החששות לפגיעה קשה במשק העולמי. צעדי הצנע שהוכרזו בכמה ממדינות אירופה לא מצליחים, לפי שעה, להרגיע את השווקים. התשואות על אג"ח ממשלתיות של איטליה, ספרד ומדינות בולטות נוספות בגוש האירו הגיעו לרמות גבוהות, שככל הנראה אינן בנות קיימא. המגזר הבנקאי בכל העולם ובעיקר באירופה נתון ללחץ בעקבות חשיפתו לאג"ח של המדינות שבקשיים, ובמידה ויתרחש משבר הוא עלול לפעול לגלישתו אל מדינות אחרות, מעבר להשפעות המקרו-כלכליות הכרוכות בהצטמצמות היקפי הסחר העולמיים. בחודש האחרון הוסיפו חברות הדירוג להוריד את הדירוג של כמה מדינות באירופה ולהזהיר לגבי תחזית הדירוג של מדינות אחרות ושל בנקים ברחבי העולם. נתוני המקרו שהתפרסמו החודש בארה"ב היו טובים יחסית, והפתיעו בדרך כלל לטובה ביחס לתחזיות המוקדמות, אך חשוב לציין כי עדיין מדובר בנתונים חלשים יחסית. הנתונים שהתפרסמו באירופה היו חלשים יותר, וחזאים ובתי השקעות רבים צופים שאירופה תתדרדר למיתון; זה עלול להחריף בשל צעדי צנע שהוכרזו בכמה מדינות. האינפלציה בעולם מתחילה להתמתן, ומחירי הסחורות, שירדו ירידה תלולה, צפויים להוסיף ולהוריד אותה. לעומת זאת עלו השנה מחירי הנפט בשיעור שאינו תואם את המצב הכלכלי ואת הירידה של מחירי המתכות התעשייתיות, והם מכבידים על המשק העולמי הממותן. על רקע אלה הורדה החודש במפתיע הריבית באירופה, והשווקים מתמחרים הורדות ריבית במשקים נוספים.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להוריד את הריבית לחודש דצמבר לרמה של 2.75%, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
משבר החוב באירופה מעמיק ומתפשט למדינות נוספות ומתגברים החששות לפגיעה קשה בכלכלה העולמית. התשואות על אג"ח ממשלתיות של איטליה, ספרד ומדינות בולטות נוספות בגוש האירו הגיעו לרמות גבוהות, שככל הנראה אינן בנות קיימא. על רקע זה ועל רקע הנתונים הכלכליים החלשים שהתפרסמו באירופה, גדל הסיכון לגלישה למיתון באירופה והאטה משמעותית בכלכלה העולמית. התפתחויות שליליות אלה כבר משפיעות על המשק הישראלי והשפעתם צפויה להתגבר.  
הנתונים שהתווספו החודש תומכים בהערכה שברביע השלישי ובאוקטובר נמשכה ההאטה בקצב הגידול בפעילות. עיקר ההאטה בקצב ההתרחבות בכלכלה המקומית באה כתוצאה מהתמתנות הביקושים העולמיים והשפעתם על הייצוא ובמידה מסוימת גם מהתמתנות בביקושים המקומיים.  
תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים כפי שנמדדות משוק ההון, אלו של החזאים ואלו של בנק ישראל נמצאות קרוב למרכז יעד האינפלציה. האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים נמצאת בתוך היעד זה החודש השני ברציפות וצפויה להישאר כך בשנה הקרובה.  
המשך המגמות השליליות באירופה הוביל להפחתת הריבית באירופה ובמשקים נוספים ולכך שהשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. כזכור, לפי הודעת ה-Fed, הריבית בארה"ב צפויה להישאר ברמתה האפסית לכל הפחות עד לאמצע 2013;ה-Fed וה-ECB המשיכו את הפעולות להרחבה מוניטרית.  
מחירי הדירות ב-12 החודשים המסתיימים בספטמבר עלו ב-10.5% לעומת כ-12.1% בחודש שקדם. בחודשים אוגוסט-ספטמבר נרשמה לראשונה מאז דצמבר 2008 ירידה במחירי הדירות. המשך הגידול במספר התחלות הבניה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, הצעדים של בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן, צפויים להמשיך ולהשפיע להתמתנות במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה. חשוב לציין כי המגבלה שהציב בנק ישראל על חלקן של ההלוואות לדיור בריבית משתנה מקטינה את ההשפעה שיש להפחתת ריבית בנק ישראל על שיעור הריבית הממוצע למשכנתאות.  
הפחתת הריבית יחד עם החלשות שער החליפין האפקטיבי של השקל בתקופה האחרונה צפויים לסייע למשק הישראלי להתמודד עם הקשיים העומדים בפניו.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכללם בשוק הדיור.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש דצמבר 2011 יפורסמו ב-12/12/2011.
החלטת הריבית לחודש ינואר 2012 תתפרסם ביום שני ה-26/12/2011 , בשעה 17.30.