גריטה מוקדמת של מכוניות בישראל – לקחים והמלצות

למסמך המלא

לגרפים ונתונים

v      מכוניות נוסעים ישנות (מכוניות שיוצרו לפני 1994) מזהמות הרבה יותר ובטוחות פחות ממכוניות חדשות יותר.
 
v      לכן יש תועלת כלכלית ברורה בהורדתן מהכביש באמצעות תכנית לגריטה מוקדמת.
 
v      דגמי מכוניות הנוסעים הופכים לבטוחים יותר לנוסעים ואף להולכי רגל, ותהליך זה צפוי להתעצם בשנים הקרובות. הדבר יגדיל את הכדאיות הכלכלית הגלומה בגריטתן של מכוניות נוסעים ישנות ובטוחות פחות.
 
תקציר
מכוניות ישנות גורמות לזיהום רב יחסית למכוניות חדשות יותר, ולכן לפגיעה משמעותית בבריאות האוכלוסייה. יתר על כן, מכוניות ישנות מסוכנות יותר מחדשות משום שרמת הבטיחות של דגמי כלי הרכב משתפרת במשך הזמן. לכן לעתים כדאי למדינה להפעיל תכנית לגריטה מוקדמת – כלומר לרכוש מתושביה מכוניות ישנות, להשבית אותן, וכך למנוע את הנזקים הנזכרים.
מדינת ישראל הפעילה תכנית גריטה בין 2010 ל-2013: נגרטו 28 אלף מכוניות ישנות (בנות 20 שנה ויותר), ובעלי המכוניות קיבלו בתמורה מענק של 3,000 ש"ח. את התכנית הפעילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה.
כאשר אושרה התכנית חושבו אומדן לתועלת הכלכלית הנובעת מהפחתת הזיהום (כ-3,300 ש"ח לכל שנה של הקדמת הגריטה לכלי רכב שיוצר עד שנת 1994) ואומדן לתועלת הנובעת מהשיפור בבטיחות הנלווה להצערת המכוניות. סקירה זו מאמצת את האומדן הראשון ומציגה חישוב מחודש של האומדן השני.
 
ניתוח נתוני התאונות מעלה כי חומרת הפגיעה בתאונות דרכים גבוהה יותר בכלי הרכב הישנים: ההסתברות להיהרג מעט יותר מכפולה, וההסתברות להיפצע קשה גבוהה בכשליש. העלות של תאונות למשק עולה עם חומרת הפגיעה, והיא מורכבת מהעלויות הישירות של טיפול רפואי ואובדן ימי עבודה (גם של קרובי משפחה) ומההפסד הצפוי בגין הרוגים. כאשר כופלים עלויות אלו בחומרת הפגיעה לפי גיל המכונית, ובהסתברות לכך שמכונית תהיה מעורבת בתאונת דרכים, מתקבל אומדן עלות של כ-1,000 ש"ח לשנה למכונית ישנה, והוא גבוה בהרבה מהאומדן שנעשה בעבר.
 
סך העלויות החיצוניות (זיהום ותאונות) של החזקת מכוניות נוסעים ישנות גבוה בהרבה ממחיר השוק של מכוניות אלה – כ-3,000 ש"ח. מתקבל כאן, על כן, נימוק כבד משקל בעד חידוש התכנית לגריטה מוקדמת של מכוניות ישנות.
 
אם תכנית הגריטה תחודש בעתיד, כדאי לשקול להנהיג אותה במבנה מדורג – כלומר להגדיל את המענק הכספי מחודש לחודש (או מרבעון לרבעון) בתקציב נתון – משום שהדבר יאפשר "לנקות" את השוק ממכוניות ישנות באופן יעיל יותר:  לחלק מבעליהן של המכוניות הישנות ישתלם לגרוט אותן תמורת סכום קטן יחסית (למשל פחות מ-3,000 ש"ח, הסכום שניתן בשנים 2012—2013). מאחר שהתקציב לתכנית מוגבל ודחייה כרוכה בסיכון להחמיץ את ההזדמנות לגרוט את המכונית, הם יזדרזו לנצל את התכנית בחודשים הראשונים. 
בטיחותם של דגמים חדשים של כלי רכב עולה בהתמדה. מבחינה בטיחותית אפוא התועלת המשקית מתכניות לגריטה מוקדמת צפויה להתמיד ולהפוך לרלוונטית ולחשובה משהייתה.