דברי הנגידה באירוע השקת ספרו של פרופ' מאיר חת, "הבנקאות הישראלית במנהרת הזמן"

18/02/2016
לכל ההודעות בנושא:
הרצאות הנגיד

מצגת הרצאת הנגידה

לצפייה בהרצאת הנגידה

ספרו של מאיר חת, שאת הוצאתו לאור אנחנו מציינים באירוע הזה, פורש יריעה רחבה של התהליכים והתהפוכות שעברה המערכת הבנקאית במשך כמעט 50 שנה. נקודת מבטו מעניינת במיוחד לנוכח מגוון התפקידים שהוא מילא במרוצת השנים: מחוקר במחלקת המחקר של בנק ישראל, דרך תפקידו כמפקח על הבנקים, יו״ר אחד הבנקים הגדולים, ופרופסור באקדמיה החוקר את המערכת. ניתן להעריך שהתהליכים והתהפוכות שתעבור מערכת הבנקאות בשנים הבאות יהיו לא פחות מעניינים ומאתגרים. לחלקם אתייחס בדברי.

אציג את עמדת בנק ישראל בנוגע לרפורמות אשר נכון לדעתנו לקדם לשם הגברת התחרות בשוק האשראי ובמערכת הפיננסית, וגם לאלה שבשם "התחרות" עלולות לפגוע בצרכנים, ובציבור בכלל.
לפני שנכנסים לדיון ברפורמות, חשוב להתחיל עם בחינה של הנתונים והעובדות ורק על בסיסם להגדיר את הבעיות ואת הדרכים לפתרונן: מה הן המגמות של מצרפי אשראי שונים על פני זמן, איך נראית המערכת בישראל ביחס לעולם, וכולי. אומר כבר עכשיו ואפרט בהמשך – שוק האשראי השתנה דרמטית בשנים האחרונות והרפורמות המוצעות צריכות להישען על המגמות העדכניות, ולא על תפיסות עבר.
מתוך הנתונים, ננסה לגזור את תמונת התחרות, שעל בסיסה גובשה עמדת בנק ישראל בהקשר זה. אגיד כבר בשלב זה, ואמחיש זאת בהמשך  הדברים-  בנק ישראל מקדם תחרות במערכת הפיננסית, והעשייה שלו בשנים האחרונות מוכיחה זאת.
אתייחס בקצרה גם לאינטרס הציבורי לשמירת יציבותה של המערכת הבנקאית, שנתפסת אצלנו לעיתים כמובנת מאליה. הטלטלות שעברה מערכת הבנקאות הגלובלית, בעיקר באירופה, בשבועיים האחרונים, מהוות תזכורת  לחשיבות שבשמירה על יציבות המערכת הפיננסית.
נכון להיום, יותר ממחצית האשראי העסקי בישראל ניתן מחוץ למערכת הבנקאית (שקף 2), ולכך יש  כמובן השלכה מהותית על מידת התחרות במגזר זה. מבחינת הלקוחות העסקיים, בעיקר הגדולים, ישנה אלטרנטיבה למערכת הבנקאית. להתפתחות שוק האשראי החוץ בנקאי  יש, כמובן, גם השלכות יציבותיות – אזכיר, ששוק אג"ח החברות, אשר היה פחות מפוקח משוק האשראי הבנקאי, היה השוק היחיד בישראל אשר נפגע באופן משמעותי במשבר העולמי.
להתפתחות שוק האשראי הצרכני ולרפורמות שננקטו להפחתת הריכוזיות הייתה השפעה על פעילות האשראי של הבנקים. מקורות ההון שהתפנו הופנו בהיקפים הולכים וגדלים לאשראי הצרכני, לדיור ושאינו לדיור, אשר ניתן בחלקו הגדול על ידי הבנקים, והתאפיין בקצב גידול מהיר  בשנים האחרונות (שקפים 3,4). הגידול באשראי הצרכני והעובדה שהוא מתחלק בין כל הבנקים, מלמדים על התגברות התחרות בתחום זה בין הבנקים. כידוע, שוק המשכנתאות מתאפיין בהיותו שוק תחרותי מאד, והגידול בהיקף המשכנתאות החל מספר שנים לפני שהחל הגידול באשראי הצרכני. ייתכן, אם כן, שאנו בעיצומו של תהליך של התגברות התחרות בשוק האשראי הצרכני. מי מכם לא קיבל בזמן האחרון הודעת סמס או מייל המציעה אשראי? תוך מספר שנים הגענו למצב שבו האשראי הצרכני שקול לכמעט מחצית מהאשראי לדיור, ולכן מתחילים לראות גידול במידת התחרות גם בשוק האשראי הצרכני שלא לדיור, על רקע הצעדים שנקט בנק ישראל בשנים האחרונות, ועוד לפני הרפורמות המתוכננות בתחום זה.
לנוכח הגידול המהיר באשראי הצרכני (אשראי צרכני המיועד לצריכה שוטפת, כלומר ללא דיור, הלוואות לסטודנטים, וכדומה) בשנים האחרונות, יש מקום לבחון את ההתפתחויות בהשוואה בינלאומית (שקף 5).  כתוצאה מתהליך ההתרחבות המהיר בשנים האחרונות, הגענו למצב בו האשראי הצרכני בישראל ביחס לתוצר הוא גבוה יחסית, דומה לרמה בארה"ב, וגבוה מבמדינות כמו בריטניה, צרפת, הולנד ושבדיה.
אחד המגזרים שמקובל לחשוב עליו כבעייתי, הן בהיבט המחירים והן בהיבט הגישה שלו למקורות מימון הינו מגזר העסקים הקטנים (שקף 6). ניתן לראות שבעייתיות זו אינה ייחודית לישראל, ושהיקפי האשראי למגזר העסקים הקטנים בישראל אינם נמוכים בהשוואה בינלאומית. המדינה פועלת לטובת מגזר העסקים הקטנים במסגרת קרנות למתן הלוואות, ועליה לעשות יותר בתחום זה. מרווחי הריבית גבוהים יחסית במגזר זה (שקף 7). סביר להניח שחלק מהפער נובע מהעובדה שהעלויות התפעוליות (עלויות החיתום וכו') של אשראי לעסקים קטנים גבוהות מאלו של מגזרים אחרים. בכל אופן, אין ספק שיש מקום לפעול להגברת התחרות, להגברת הנגישות לאשראי, ולהפחתת המחירים במגזר העסקים הקטנים. אני מצפה שהמעבר לשירותים דיגיטליים יביא גם הוא להוזלת מחירים למגזר זה.
הריביות בכרטיסי האשראי בישראל נמוכות ביחס למקובל בעולם (שקף 8), והריביות על אובר-דרפט ואשראי מתגלגל  בישראל דומות למקובל בעולם. (יצוין, שדוח שהוזמן על ידי משרד האוצר מחברת מקינזי, מראה שמחירי האשראי בישראל ומחירי העמלות זולים מאלו שבקבוצת מדינות ההשוואה שנבחרה בדוח).
המחירים בסופו של דבר גם באים לידי ביטוי בתשואה על הנכסים של הבנקים בישראל ביחס לעולם, שאינה חריגה בהשוואה לממוצע (שקף 9). תמונה זו מושפעת, מצד אחד, מכך שמערכת הבנקאות בישראל מתאפיינת ביעילות נמוכה ביחס לממוצע העולמי, והדבר כנראה משפיע על הרווחיות; מנגד,  המערכת בישראל מתאפיינת בפעילויות בעלות רמות סיכון נמוכות מאלו של מערכות בנקאות במדינות שונות בעולם – בחלק מהמדינות הרווחיות של המערכת הבנקאית נפגעה מאוד כתוצאה מהתממשות של סיכונים שנבעו מהתנהלות לא שמרנית.
ההתנהלות השמרנית והפיקוח הקפדני של מערכת הבנקאות בישראל משתקפים גם בכך שישראל לא נאלצה לחלץ אף בנק מכשל בזמן המשבר הפיננסי הגלובלי—חילוץ שמשלמי המיסים במדינות רבות נאלצו לשלם עליו מחיר יקר (שקף 10). העובדה שבישראל לא נדרשנו להציל אף אחד מהבנקים תרמה ליציאה המהירה שלנו מן המשבר העולמי עם נזק מועט לצמיחה, לתעסוקה ולרמת החיים. ניסיונן של מדינות מפותחות אחרות מלמד מהו הנזק שנחסך מאתנו בזכות השמירה על יציבות מערכת הבנקאות שלנו ואיזה נזק עלול להיגרם לנו אם כקובעי מדיניות לא נדע לעשות זאת בעתיד. אפילו המדינות המוצגות בקצה הימני של השקף נשאו בעלות תקציבית גבוהה מאוד, שבמונחי התוצר הישראלי מסתכמת לעשרות מיליארדי שקלים.
אף שכאמור, במדינת ישראל לא חווינו את המשבר הפיננסי העולמי במערכת הבנקאית, למדנו מניסיונן של מדינות אחרות והתאמנו את עצמנו לרגולציה העולמית. בשנים האחרונות הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל נקט פעולות רבות כדי להגביר את יציבות המערכת. כך לדוגמא, בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים, הועלו באופן משמעותי דרישות ההון מהבנקים בישראל (שקף 11);  הוגדרו דרישות נזילות מחמירות יותר, ועוד. צעדים אלו, עם רגולציה נוספת שנועדה לשפר את ניהול הסיכונים בבנקים, לצד צעדים רגולטוריים להקטנת הריכוזיות במערכת הבנקאית, מסייעים להביא למערכת בנקאית יציבה, שתוכל להתמודד עם משברים עתידיים. אין זה דבר מובן מאליו, בייחוד בימים אלו.
 
מה ניתן ללמוד  מכל מה שהצגתי עד כה ביחס למצב התחרות במערכת הפיננסית (שקף 12)?

·         אין ויכוח על כך ששוק האשראי לעסקים גדולים מאופיין ברמה גבוהה של תחרות;

·         גם תחום המשכנתאות מתאפיין בתחרות גבוהה, ובצרכנות נבונה של הלקוחות עצמם שמבצעים השוואות בטרם חתימת העסקה - הדברים באים לידי ביטוי במחירים. חשוב לזכור, שהתחרות הערה בתחום המשכנתאות מתקיימת גם במבנה הנוכחי של המערכת הבנקאית!

·         המקטעים בהם יש מקום להמשיך לפעול על מנת להגביר את התחרות – כפי שהדבר זוהה  בעבר בדוחות של בנק ישראל ובוועדה שעמד בראשה המפקח על הבנקים לשעבר – הם מגזר העסקים הקטנים ומגזר משקי הבית (למעט אשראי לדיור).

גם במקטעים אלו  מתרחשים תהליכים שמביאים להגברת התחרות - חלק מהתהליכים בא מהבנקים עצמם, שמזהים במגזר הקמעונאי יעד אסטרטגי, ומגדילים באופן משמעותי את היקפי הפעילות בו, כפי שהדבר בא, למשל, לידי ביטוי,  בגידול הניכר באשראי הצרכני. חלק מהתהליכים הם חיצוניים למערכת הבנקאות, כמו ההתפתחות של גופים חוץ בנקאיים, שבחלקה מתאפשרת הודות להתפתחויות טכנולוגיות; וחלק לא מבוטל של תהליכים הינו בעקבות צעדים שבנק ישראל מוביל להגברת התחרות, ואני אתייחס אליהם בהמשך. חשוב לזכור בהקשר זה שצעדים רבים ננקטו במהלך השנתיים האחרונות, ושהשפעתם, מטבע הדברים טרם באה לידי ביטוי במלוא עוצמתה. כך לדוגמא, תעודת הזהות הבנקאית שתופץ בימים הקרובים לכל לקוחות הבנקים היא פרי עבודה שהחלה לפני למעלה משנתיים ואת השפעותיה האמיתיות נוכל לחוש בעוד מספר חודשים. שינוי במערכת הפיננסית אינו מתרחש באמצעות הצהרות וכותרות כי אם במהלכים מושכלים, יסודיים וארוכי טווח, וצריך גם מעט אורך רוח.

כיצד, אם כן, יש לקדם תחרות במערכת הפיננסית בכלל ובמערכת הבנקאית בפרט (שקף 13)? כיצד מרחיבים את התחרות שנפתחה במגזר העסקי ובשוק המשכנתאות גם למשקי הבית והעסקים הקטנים ?
נוכח האמירות שהושמעו לאחרונה, אני מבקשת להדגיש באופן שאינו משתמע לשני פנים, בנק ישראל פעל ופועל לטובת הבטחת האינטרס הציבורי ובכלל זה קידום תחרות!
תחרות היא קריטית לקיומו של  מגזר פיננסי מתקדם. בלי תחרות, מערכת הבנקאות שלנו לא תתפתח, השירות לצרכן ייפגע, אמון הצרכן במערכת תיפגע, ובסופו של דבר יכולות להיות לכך גם השלכות על היציבות. לכן, אנחנו בעד קידום התחרות. תחרות אינה עומדת בסתירה ליציבות. אחזור על כך שוב, כדי לוודא שהמסר נקלט  אנחנו מקדמים את התחרות במערכת הפיננסית, קידמנו, ונמשיך לקדם אותה.
כיצד פעל בנק ישראל כדי לקדם את התחרות?
אחד החסמים לתחרות הוא הקושי במעבר בין בנקים וגופים המתחרים בהם. בנק ישראל פעל ופועל להסרת חסמים אלו.
 ועדת זקן  לא המתינה לכניסתם של שחקנים חדשים וגיבשה מכלול צעדים שחיזקו את כוחם של משקי הבית והעסקים הקטנים ויגבירו את התחרות; רובם המכריע של הצעדים כבר מיושם על ידי בנק ישראל. הצעדים שכבר יושמו בעקבות דוח הוועדה כוללים בין השאר הקלת מעבר בין בנקים, מתן אפשרות לביצוע יותר פעולות באינטרנט, לרבות פתיחה וסגירת חשבונות באינטרנט. הפיקוח על הבנקים הוציא לאחרונה הוראה חדשנית, המרחיבה את תחומי הפעילות האפשריים במסגרת בנקאות בתקשורת,  שיש לה פוטנציאל עצום להגברת התחרות בין הבנקים. ככלל, בנק ישראל רואה בטכנולוגיה אתגר עבור המערכת הבנקאית, וגם מנוף אדיר לשיפור והוזלת השירות עבור הלקוחות.
פעילות בנק ישראל בהגברת התחרות לטובת הצרכן לא מסתייימת בהקלה של פעולת המעבר בין בנקים. חסם נוסף למעבר בין בנק לבנק נובע מכך שהבנק בו פעל הלקוח בעבר מכיר את הלקוח יותר טוב מאשר הבנק אליו הלקוח מעוניין לעבור, ועל כן קיים אצל הצרכן חשש כי לא ייהנה מריבית טובה על הלוואות אצל בנק שאינו מכיר אותו. גם בבעיה זו התחלנו לטפל בוועדת זקן ודרשנו מהבנקים להנפיק ללקוחות תעודת זהות בנקאית – שכאמור לקוחות הבנקים יתחילו לקבל אותה בימים הקרובים. בנוסף אנחנו מקדמים את הקמת את מאגר נתוני האשראי בבנק ישראל, שישלים את המלאכה אותה התחלנו עם תעודת הזהות הבנקאית.
פעלנו, באמצעות הוראות שפירסם הפיקוח על הבנקים, להפחתת עמלות והוזלת שירותים בנקאים, אשר מצאנו שמתקיים לגביהם כשל שוק. ושוב, צריך להדגיש כי השפעת חלק מהשינויים הללו אינה מיידית.   המלצות ועדת זקן יושמו בשנים האחרונות,  וסביר להניח שכשמלוא השפעתם תבוא לידי ביטוי,  גם נראה תחרות חזקה יותר.
בנק ישראל סבור שאין די בצעדים אלו של הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים ולכן קבענו מדרגה פיקוחית מקלה לגופים שאינם בנקים – כמו חברות כרטיסי האשראי המופרדות, או חברות שיתנו אשראי כנגד הנפקת אג"ח בהיקפים גדולים. המדרגה הנוספת תעודד את פעילותם של גופים כאלו,  תוך הכרה בכך שהרגולציה עליהם יכולה להיות מקלה יותר, משום שהם אינם מגייסים פיקדונות. כלומר, הפיקוח יהיה מותאם סיכון. צעד זה יאפשר כניסה של מתחרים חדשים לתחום האשראי והסליקה.
לבסוף, כידוע, הקמתי ביחד עם שר האוצר את וועדת שטרום, ובנק ישראל הוא ציר מרכזי בעבודת הועדה ובגיבוש המלצותיה (שאגב, רבות וחשובות מהן, אלו שלא מצויות במחלוקת, כלל לא זכו להד ציבורי). אחת ההמלצות המרכזיות של הועדה הנה הפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים. אולם חשוב להבין, שחברות כרטיסי האשראי הן בעלות חשיבות מערכתית למשק, וככאלו צריכות להמשיך ולהיות מפוקחות על ידי בנק ישראל, בפיקוח המותאם לסיכון. הוצאת הפיקוח על חברות אלו מבנק ישראל אל רגולטור שההתמקדות ותחומי ההתמחות שלו הם שונים, יוצרת חשש מהותי לכך שהנזק מהפרדת חברות כרטיסי האשראי יהיה גדול מהתועלת שבה.
כל הצעדים הרבים שאנו עושים בתחום התחרות, נעשים באחריות, לאחר בחינה רצינית ומקצועית של התועלות והסיכונים האפשריים הנובעים מכל צעד וצעד.  אפשר לקדם את התחרות, מבלי לפגוע ביציבות.
ראינו מה קורה כאשר מאפשרים או אפילו מעודדים גופים פיננסיים להפיק רווחים תוך נטילת סיכונים גבוהים ותוך הטלת סיכונים גבוהים על הציבור הרחב, כאשר רגולטורים עומדים מנגד ולא מצליחים לעקוב אחר הסיכונים, או, גרוע מכך, מתעלמים מהם.
האחריות שלנו כלפי הציבור היא ארוכת טווח והיא מחייבת אותנו למנוע מצב כזה. לא נסכים לצעדים שבשם התחרות יאפשרו לגופים פיננסיים לפעול, בלא שיהיה גוף מפקח בעל ראייה יציבותית וצרכנית כוללת, תוך פגיעה קשה בצרכן בשלב הראשון ובכלל הציבור בשלב השני. מדינות רבות ומיליוני מובטלים ברחבי העולם עדין משלמים את המחיר בגין פעילות פיננסית חסרת אחריות.
כיצד רואה בנק ישראל את השמירה על היציבות (שקף 14)? ראינו שמערכת הבנקאות בישראל הינה יציבה, ועמדה אף במשבר העולמי החמור ביותר שהיה מאז שנות השלושים של המאה הקודמת. אנחנו בבנק ישראל רוצים לוודא שהמערכת תעמוד גם במשבר הבא, אם יבוא.
איך אנו מבטיחים זאת:
בראש ובראשונה, חשוב להבין--וזה משהו שלא מוטמע מספיק בשיח הציבורי--השמירה על יציבות המערכת הבנקאית לא נועדה לשרת את הבנקים, המנהלים או העובדים, אלא בראש ובראשונה משרתת את לקוחות הבנקים,  את המשק כולו – את הציבור. שמירה על היציבות משמעותה שמירה על כך, שכאשר אנחנו מפקידים את משכורתנו בבנק, נוכל לישון בשקט ולהיות בטוחים שנקבל אותה בחזרה מתי שנרצה; שכאשר נחסוך עבור ילדנו החיסכון יעמוד לרשותם בבגרותם; ושכאשר בעל העסק או המפעל מקבל התחייבויות -  הן יקוימו.
לקחי המשבר העולמי בשנת 2008 לימדו אותנו שפגיעה ביציבות המערכת הפיננסית הינה בעלת השלכות ארוכות טווח על התעסוקה, הצמיחה והרווחה בכלל; האופן בו צלחה ישראל את משבר 2008 לעומת מדינות אחרות ממחיש את הצורך בפיקוח מקצועי ויעיל, ואת ההשלכות האפשריות של היעדר פיקוח כזה.
האחריות לקיומה של מערכת פיננסית יציבה היא של בנק ישראל ונעמוד עליה, אך היא מוטלת גם על הממשלה ועל הרגולטורים האחרים; ועדה ליציבות פיננסית תהווה מסגרת מתאימה לתיאום פעולות ולניטור סיכונים, ותקל על טיפול בהם מבעוד מועד.
כפי שנוכחנו לדעת ברצף המשברים הפיננסים של העשור האחרון במשקים מפותחים רבים, גופים נותני אשראי, הממומנים באמצעות פיקדונות או אג"ח מהציבור, וגופים הסולקים את עיקר התשלומים במשק הם גופים בעלי חשיבות מערכתית ליציבות הפיננסית, ולכן נעמוד על כך שימשיכו להיות מפוקחים על ידי בנק ישראל (שקף 15). זו גם המגמה המתהווה בעולם, בה יותר ויותר בנקים מרכזיים מקבלים את האחריות על יציבות פיננסית בד בבד עם הידוק הרגולציה על הבנקים והגופים החוץ בנקאיים.
בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים בעולם, מחזיק בידע ובהתמחות והינו הגורם המתאים ביותר לפקח על גופים בעלי חשיבות פיננסית מערכתית; צמצום סמכויות הפיקוח של בנק ישראל, שייעשה כדי להקל את הפיקוח היציבותי, יאפשר מגמות שעלולות לסכן את יציבות המשק. מעניין, שעל אף שמדינות רבות למדו בדרך הקשה עד כמה חמור הנזק שפגיעה ביציבות יכולה לגרום למפקידים בבנקים ולמשלמי המיסים -  אין ליציבות לובי. אין קריאה ציבורית "לקדם את היציבות". לכן גם חשוב שגורם המנותק מהפוליטיקה, שאינו נדרש להימדד על פי מידת הפופולריות היומית שלו, יהיה אמון על שמירתה.
אנו נמשיך לפעול על פי עקרונות אלו בעתיד, בנחישות, ומתוך תחושת השליחות והאחריות שאנו חשים בנושא חשוב זה. ולכן, נתנגד לשינוי במבנה הסמכויות הרגולטורי, אשר יפגע ביכולת של בנק ישראל לבצע את תפקידו ולשמור על היציבות.
העמדה שלנו לגבי התחרות והיציבות גוזרת גם את העמדה שלנו לגבי המלצות ועדת שטרום (שקף 16). אנו בעד צעדים שיגבירו את התחרות, אך נגד צעדים שיפגעו בצרכן, לדוגמא:
המלצת ועדת שטרום לאסור  הנפקת כרטיסי אשראי על ידי הבנקים – תיצור מונופול של 3 חברות שינפיקו כרטיסי אשראי לעומת למעלה מ- 10 גופים שמנפיקים היום כרטיסים. קל להראות שהדבר יביא  לעלייה במחירי האשראי. נזכיר, למשל, שכאשר נפתחה התחרות בשוק הסלולר,  לא מנעו מהחברות הקיימות למכור מכשירים, לשמר לקוחות, ולגייס מנויים חדשים.
בנק ישראל מתנגד להפרדת חברת "כאל" מהבנקים המחזיקים בה. השארת "כאל" בידי דיסקונט והבינלאומי תחזק את יכולתם להוות תחרות משמעותית לבנקים הגדולים.
עידוד אשראי צרכני: ראינו שהיקף האשראי הצרכני בישראל אינו נמוך, ועידוד נוסף לגידול באשראי הצרכני על חשבון הפנסיה, יכול להביא לפגיעה בביטחון הפנסיוני. פה באה לידי ביטוי באופן ברור ההסתכלות לטווח הקצר – נכון שכולנו שמחים לקבל הלוואות ולהגדיל את הצריכה, לעומת הטווח הארוך – בסופו של דבר צריך להחזיר את ההלוואות, ואם לא נוכל להחזיר אותן, מי שייפגע זה בראש ובראשונה הלווה, ואחריו יש סיכון לפגיעה מערכתית במשק ובכלל הצרכנים.
לסיכום (שקף 17):
ניתן לפעול  להגדלת התחרות בשוק התיווך הפיננסי מבלי לפגוע ביציבות המערכת הפיננסית.
בנק ישראל יעמוד על יכולתו להמשיך לפקח על גופים המתמקדים במתן אשראי וסולקים בעלי חשיבות מערכתית.
הפיקוח של בנק ישראל יהיה מותאם לסיכון הגופים המפוקחים.
במסגרת הרפורמות צריך להבטיח את הגנת הצרכן, בסטנדרטים דומים בכל המערכת.
בנק ישראל יתנגד בתוקף לצעדים שעלולים לזרוע את זרעי המשבר הבא או לפגוע בציבור הלקוחות.
המשך יישום המהלכים שיזם בנק ישראל, הקמת מאגר נתוני האשראי וקידום הצעדים שלגביהם הושגה הסכמה, המשקפים ראיה ארוכת טווח של טובת הצרכנים והמשק, יביא לשינוי מהותי במידת התחרות במערכת הפיננסית מבלי לסכן את היציבות או לפגוע בצרכן.