הסקירה השנתית של מחלקת המטבע לשנת 2012

20/08/2013

 

להודעה זו כמסמך Word

לסקירה המלאה

 


מחזור השטרות והמעות 2012
 

ערכו של מחזור המטבע הגיע בסוף שנת 2012 לכ-55 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-49 מיליארדים בסוף שנת 2011; זהו שיעור גידול של כ-12%, והוא גבוה משיעור הגידול בשנת 2011 (כ-9%). התמתנות קצב צמיחת התוצר לשיעור של 3.1% תרמה להאטת קצב הגידול של המחזור; מאידך, הירידה בריבית הגדילה את הביקוש לכסף על פני פיקדונות נושאי ריבית, ומכאן גם למזומנים. חלק מן הגידול במחזור ניתן לייחס גם לאינפלציה, ששיעורה ב-2012 היה 1.6%. חלקו של מחזור השטרות עמד בשנה הנסקרת על 97% מסך ערך המחזור כולו (53.1 מיליארדי ש"ח), וחלקו של מחזור המעות – על 3% (1.7 מיליארדי ש"ח).

בשנה הנסקרת נמשכה מגמת הגידול במשקלו-במחזור של השטר בעריך של 200 ש"ח: ערכו במחזור גדל ב-16%, עקב הגברת הפצתו במכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים. מסקר שמחלקת המטבע ערכה ב-2012 בנוגע להעדפות הציבור לגבי תמהיל השטרות במחזור עולה שהציבור מרגיש שהזמינות של שטרות של 20 ו-50 ש"ח נמוכה ממה שהיה מעדיף. הציבור הרחב חש כך בעת תשלום במזומן, ובעלי העסקים חשים זאת גם בעת מתן עודף.

מעת ה-10 אג' מהווה כ-60% ממספר המעות במחזור, משום שהיא משמשת למתן עודף בתחבורה הציבורית העירונית. בהשוואה ל-2011, בסוף שנת 2012 מספר המעות בעריך של 10 אג' גדל ב-9%, בשעה שמספר המעות בעריך של 1/2 ש"ח קטן ב-1%. הדבר נבע מכך שבינואר 2012 הועלה תעריף הנסיעה העירונית בקווי "דן" ו"אגד" ל-6.6 ש"ח, וכתוצאה מכך חל גידול במספר המעות של 10 אג' לעומת ירידה במספר המעות של 1/2 ש"ח הנחוץ למתן עודף. המעה בעריך של 1 ש"ח – מעה שמרבים להשתמש בה במדחנים ובמכונות ממכר – היוותה ב-2012 23% ממספר המעות במחזור. המעה בעריך של 2 ש"ח, שהוכנסה למחזור ב-2007, הגיעה ב-2012 ל-3% ממספר המעות במחזור. המעות בעריכים של 5 ו-10 ש"ח היוו 4% ו-3% ממספר המעות במחזור, בהתאמה.

בשנת 2012 נמשכה מגמת הגידול במספר האמצעים למשיכת מזומנים. עיקר הגידול נרשם במכשירים להפצת מזומנים (
cash dispenser machines); אלה הן מכונות בבעלות חברות פרטיות, ומתפעלים אותן בתי העסק שבהם הן מוצבות. יש לציין שבהיותם מכשירים פרטיים, השטרות המוזנים בהם אינם נבדקים במכונות לזיהוי זיופים ולבקרת האיכות שבנק ישראל מטיל על מרכזי המזומנים. כן התווספו אמצעי משיכה ברשתות השיווק ובתחנות הדלק. במקביל הוסיפו התאגידים הבנקאיים מכשירים להפקדת מעות ושטרות בשירות עצמי, במטרה לייעל את השירות ללקוח ולהוזיל את עלויות הטיפול במזומנים.

המזומן ממשיך להיות אמצעי תשלום מרכזי. בשנת 2012 נמשך על-ידי הציבור (מהבנקים ומהמכשירים האוטומטיים) סך של 205 מיליארדי ש"ח - גבוה מהיקף העסקאות בכרטיסי האשראי שעמד על כ-139 מיליארדי ש"ח.
מהסקר שנערך עולה גם כי המזומן מהווה אמצעי תשלום עיקרי בסכומים הנעים בין 100 ל-200 ש"ח. אחריו באים כרטיסי האשראי, ואילו השימוש בהמחאות בעסקאות כאלו הוא מועט.

עיקרי הפעילות של מחלקת המטבע בשנת 2012

גם בשנת 2012 עסקה מחלקת המטבע בהכנת הסדרה החדשה של השטרות, תהליך מורכב שאורך מספר שנים. באפריל 2011 אישרה הממשלה את הדמויות שיופיעו על גבי השטרות – המשוררת רחל על השטר של 20 ש"ח, המשורר שאול טשרניחובסקי על השטר של  50 ש"ח, המשוררת והסופרת לאה גולדברג על השטר של 100 ש"ח, והמשורר נתן אלתרמן על השטר של 200 ש"ח. באפריל 2013 אישרה הממשלה את העיצוב, סימני הביטחון ויתר מרכיבי השטרות. בנק ישראל ינפיק את סדרת השטרות החדשה בשני סבבים, כאשר  השטרות בעריכים של 50 ו-200 ש"ח יונפקו במחצית השנייה של 2014, ולאחר מכן יונפקו במחצית הראשונה של 2015 שני העריכים האחרים.

בנק ישראל עושה כל מאמץ כדי לוודא שהשטרות החדשים יהיו מתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית בסטנדרטים הגבוהים ביותר המקובלים במדינות המפותחות, וזאת מתוך מטרה להבטיח את האמון שנותן הציבור בשטרות הכסף. השטרות יישאו את סימני הביטחון החדשניים ביותר ויהיו מהמתקדמים בעולם מבחינה טכנולוגית.
כדי להתאים את מערך הספירה והמיון המשודרג של מחלקת המטבע לסימני הביטחון של הסדרה החדשה, שילבה המחלקה במערך זה טכנולוגיות וציוד חדשים. במקביל פועלת המחלקה להסדרת ההיערכות המשקית להחלפת השטרות בשיתוף עם נציגי הבנקים ואיגוד הבנקים, נציגי החברות המפעילות את מכונות הממכר ואת מכונות הספירה והמיון, וגורמים רלוונטיים נוספים.
 
בשנת 2012 המשיכה מחלקת המטבע בהכנות לשעת חירום, שמטרתן להבטיח שבעת חירום אספקת המזומן תימשך כסדרה לכל רחבי הארץ.

השנה התקיימו מספר כינוסים של הפורום הייעודי למניעת זיופי מטבע. פורום זה כולל – נוסף על נציגי מחלקת המטבע בבנק ישראל – נציגים של משטרת ישראל, של התאגידים הבנקאיים ושל איגוד הבנקים, והוא מגבש דרכים למנוע זיופים, לאתר כסף מזויף ולטפל בו. אחת הדרכים העיקריות נוגעת לסימני הביטחון בשטרות, וסקירה זו כוללת הסבר מפורט עליהם. (ראו פרק ה' סעיף 2.)

בשנים האחרונות רבו מקרים בהם מפרסמים עושים שימוש בתצלומי שטרות ובתואמי שטרות. בנק ישראל מבקש להביא לידיעת הציבור, ולתשומת לבם של הגופים המפרסמים והמפיצים, את הסייגים והאיסורים המוטלים על צילום שטרות ופרסום התצלומים. (ראו פרק ה' תיבה 5.)

בשנת 2012 זכה מטבע זיכרון שהנפיק בנק ישראל בתחרות הבין-לאומית
Vicenza Numismatica התשיעית. תחרות זו מתמחה באספנות של שטרות, מטבעות ומדליות, ומטבע הזיכרון הישראלי זכה בה במקום הראשון בקטגוריית "המטבע היפה ביותר שהוטבע בשנת 2011". המטבע הזוכה הוא המטבע שהונפק לציון השתתפותה של המשלחת הישראלית באולימפיאדת לונדון 2012, והוא הוקדש לענף ההתעמלות. עיצב אותו האמן דוד הראל. זהו מטבע עשוי כסף קשוט בעריך של 2 ש"ח.

שרות לציבור

מחלקת המטבע בבנק ישראל מקבלת מהציבור פניות רבות ומגוונות. עולה מהן כי הציבור מעורב בתחום המזומנים ומתעניין בו. הדבר מתבטא בבקשות לקבלת מידע, בתגובות על הנפקת מעות ושטרות חדשים, בהצעות ופניות בעניין מטבע ובמודעוּת לפרטים המופיעים על גבי השטרות והמעות.

מחלקת המטבע מספקת לציבור שירותי פריטה וצריפה של מזומנים בקופת הסניף שבבנק ישראל בירושלים. כן אפשר להחליף בקופת הסניף מטבעות ושטרות פגומים.
השירות לקהל ניתן בימים א'-ה' בשעות 8:00–13:00.
 

טלפון:                                      02-6552847. 
 
לפניות הציבור בנושא המטבע:    pniotz_matbea@boi.org.il
 
לאתר האינטרנט:                       http://www.boi.org.il/he/Currency