הוועדה המוניטרית החליטה להפחית את הריבית לחודש מרץ 2015 ב-0.15 נקודת אחוז לרמה של 0.1%

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.9%, בשעה שהחזאים צפו בממוצע ירידה של 0.6%. ההפתעה נובעת בעיקר מירידה חדה יחסית בסעיף הדיור. ההפחתה בתעריפי המים נכנסה לתוקף בינואר ותרמה 0.1%  לירידה  במדד. עוד תרמו לכך ירידה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה, וירידה בסעיפים המושפעים ממחירי הדלק. עליות חלו בסעיפי הפירות והירקות, הריהוט והציוד לבית, והבריאות. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.5%, לעומת אינפלציה שלילית של 0.2% ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר. השפעתה הישירה של הירידה במחירי האנרגיה הפחיתה את המדד ב-12 החודשים האחרונים ב-0.7%, והייתה הגורם המשמעותי ביותר לכך שהרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-2.3%. הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים עלו בתקופה זו ב-0.4%, כתוצאה מהעלייה בסעיף הדיור.
תחזיות האינפלציה והריבית: לאחר פרסום מדד ינואר עלה ממוצע תחזיות החזאים ל-12 המדדים הבאים ב-0.2 נקודת אחוז, ל-0.8%. גם הציפיות משוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים עלו לאחר שמדדי ינואר ופברואר יצאו מטווח החישוב, והן עומדות על 0.7%. עם זאת, הציפיות הנגזרות ל-12 המדדים הבאים מהריביות הפנימיות של הבנקים עומדות על 0.25%. הציפיות לטווחים הבינוניים התאפיינו החודש בתנודתיות והן עומדות על כ-1.7%, והציפיות לטווחים הארוכים ירדו ב-0.2 נקודת אחוז והן מצויות מעט מעל 2%. על פי עקומי המק"מ והתלבור גדלה החודש ההסתברות לכך  שריבית בנק ישראל תופחת במהלך החודשים הקרובים, אך ממוצע תחזיות החזאים אינו מצביע על הפחתה כזו.
הפעילות הריאלית: הפעילות הכלכלית האיצה ברבעון הרביעי של 2014, ועל פי אינדיקטורים ראשוניים היא שומרת על רמה גבוהה גם ברבעון הראשון של 2015. על פי נתוני החשבונאות הלאומית (נתונים מנוכי עונתיות במונחים שנתיים), התוצר והתוצר העסקי צמחו ברבעון הרביעי של 2014 ב-7.2% וב-8.8%, בהתאמה, לאחר הצמיחה הנמוכה ברבעון השלישי עקב מבצע "צוק איתן". הובילו את הצמיחה גידול של 12.2% בצריכה הציבורית, גידול של 41.2% בצריכת מוצרים בני קיימא (בשל הקדמת רכישות של כלי רכב; הצריכה הפרטית ללא בני קיימא צמחה ב-4.4%), וגידול של 9.9% ביצוא ללא יהלומים וחברות הזנק. ההשקעה בנכסים קבועים עלתה ב-8.7%. יצוא הסחורות (ללא יהלומים) עלה בינואר ב-1.1%. המדד המשולב למצב המשק עלה בינואר ב-0.3%, והושפע לטובה מעלייה בפדיון של ענפי המסחר והשירותים, מעלייה ביצוא הסחורות, ומהמשך העלייה בשיעור המשרות הפנויות. מדד מנהלי הרכש עלה בינואר בחדות, ולראשונה מאז מאי 2014 חצה את סף 50 הנקודות – הרמה המבחינה בין התכווצות של הפעילות להתרחבותה. במדד האקלים של המגזר העסקי נמשכת התאוששות מתונה: הוא מצביע על קצב צמיחה חודשי של 0.22%, עדיין נמוך מהקצב בתקופה שקדמה ל"צוק איתן". מדדי אמון הצרכנים של בנק הפועלים והלמ"ס עלו קלות בינואר.
שוק העבודה: נתוני סקר כוח האדם לרבעון הרביעי מחדדים את תמונת ההתאוששות בפעילות הריאלית, ובקרב גילאי העבודה העיקריים (25—64) הם הצביעו על שיפור בכל הפרמטרים: שיעורי ההשתתפות והתעסוקה עלו, בהתאמה, ב-0.4 נקודת אחוז וב-0.7 נקודת אחוז, ל-79.6% ול-75.8%. שיעור האבטלה ירד ב-0.4 נקודת אחוז, לשפל היסטורי של 4.8%, תוך עלייה בשיעור המשרות הפנויות. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בספטמבר-נובמבר ב-0.18% וב-0.17%, בהתאמה, יחסית ליוני-אוגוסט (נתונים מנוכי עונתיות), ובשכר הריאלי ניכרת מגמה של גידול אטי אך יציב. בתקבולי מס הבריאות נמשך גידול יציב, ובנובמבר-ינואר הם היו גבוהים (נומינלית) בכ-4%  לעומת החודשים המקבילים אשתקד.
נתוני תקציב הממשלה: העודף המקומי (ללא אשראי נטו) הסתכם בינואר ב-5.4 מיליארדי ש"ח, לעומת 4.3 מיליארדים בינואר 2014. על פי נתוני המגמה, גביית המסים עלתה בינואר ביחס לחודשים הקודמים, וביחס לינואר אשתקד היא עלתה ריאלית בכ-6.4% (בניכוי הכנסות חד-פעמיות). תקבולי המע"מ המקומי ברוטו עלו ריאלית ב-6.5% לעומת ינואר אשתקד. סך ההוצאה המקומית של המשרדים הייתה בינואר נמוכה ב-3.2% לעומת ינואר אשתקד.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-25/1/15, ועד ל-20/2/15, התחזק השקל מול הדולר ב-2.6%, וב-3.3% מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי. לאחר פיחות של 10.4% מאוגוסט בשער החליפין האפקטיבי, נרשם מאז דצמבר ייסוף אפקטיבי של 7.6%, כך שהפיחות המצטבר מאוגוסט עומד על 2% בלבד.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-25/1/15, ועד ל-20/2/15, עלה מדד ת"א 25 בכ-1.8%. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה עליית תשואות בעקום הנומינלי, אם כי היא הייתה מתונה בהשוואה למגמה העולמית. התשואה על אג"ח שקלית ל-9 שנים עלתה מ-1.75% ל-1.83%, והתשואה לאורך העקום השקלי הממשלתי הייתה נמוכה מהעקום המקביל בארה"ב, למעט בטווח של 30 שנה. בעקום הצמוד נרשמה ירידת תשואות ניכרת. לאורכו של עקום המק"מ נרשמו שינויים קלים. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה כמעט ללא שינוי, סביב רמה  של 77 נ.ב.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-40.1%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-8.6%.
שוק האשראי: יתרת החוב של המגזר העסקי ירדה בדצמבר ב-8.4 מיליארדי ש"ח (1%) – ל-816 מיליארד – כתוצאה מפירעון חוב נטו. בינואר הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של  2.1 מיליארדי ש"ח – מעט נמוך מהממוצע החודשי לשנת 2014 (2.5 מיליארדים). בינואר נרשמה צבירה שלילית בקרנות המתמחות באג"ח חברות. המרווחים בשוק אג"ח החברות עלו קלות מתחילת פברואר, אך הם נמצאים עדיין ברמה נמוכה. יתרת החוב של משקי הבית גדלה בדצמבר בכ-3.2 מיליארדי ש"ח (0.7%), לרמה של 438 מיליארדים; מתוך זה יתרת החוב לדיור עלתה ב-2 מיליארדי ש"ח. בחודש ינואר ניטלו משכנתאות חדשות בהיקף של 4.6 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של כ-4.3 מיליארדים בשנת 2014. נמשכת הירידה במאפייני הסיכון של המשכנתאות החדשות. הריבית על משכנתאות חדשות צמודות למדד בריביות קבועה ומשתנה עלתה בחודש ינואר, בהתאמה, בכ-0.1 נקודת האחוז ובכ-0.2 נקודת האחוז, ובמסלול הלא-צמוד בריבית משתנה היא עלתה בכ-0.1 נקודת האחוז.

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.9%, ועלה ב-12 החודשים האחרונים ב-2.7%. בנובמבר-דצמבר עלו מחירי הדירות ב-0.2%, וב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר הם עלו ב-4.5%, לעומת 5.9% ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר. מספר העסקאות עלה בחדות בחודשים נובמבר ודצמבר: ברבעון הרביעי גדל היקף העסקאות ב-22% לעומת הרבעון השלישי. עיקר העלייה נרשמה בקרב זוגות צעירים וברכישות מקבלנים. נמשכת מגמת ירידה מתונה במספר הדירות החדשות למכירה, אך קצב התחלות הבנייה וסיומן (גמר הבנייה) ממשיך להיות גבוה יחסית – ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר הגיע מספר ההתחלות והסיומים ל-44.0 אלף יחידות דיור ול-44.2 אלף, בהתאמה. 
המשק העולמי: האינפלציה במשקים העיקריים בעולם ממשיכה לרדת לרמות שפל: 1.3% בארה"ב (מדד הליבה), 0.6%- בגוש האירו, 0.3% בבריטניה, ו-0.8% בסין. החודש ננקטו צעדי מדיניות מוניטרית מרחיבה באוסטרליה, שוודיה, דנמרק, סין וסינגפור, וגדל מספר המדינות שנהוגה בהן ריבית שלילית, בתגובה לגורמים כגון אינפלציה נמוכה, האטה בפעילות, והרצון למנוע התחזקות של המטבעות המקומיים. באירופה גדלה החודש אי-הוודאות עקב המו"מ שממשלת יוון מנהלת עם נושיה ועקב השלכותיו האפשריות, אך בימים האחרונים הושגה כנראה הסכמה לטווח הקרוב, והשווקים אינם צופים הדבקה של מדינות נוספות. כלכלת אירופה צמחה ברבעון הרביעי בשיעור שנתי של 1.2%, תוך צמיחה גבוהה יחסית בגרמניה, ספרד והולנד, לעומת צמיחה אפסית בצרפת ואיטליה. היחלשות האירו צפויה לתמוך בצמיחה בהמשך. שיעור האבטלה ירד קלות ונרשם שיפור במדדי הציפיות, אולם הייצור התעשייתי ממשיך להתכווץ. בארה"ב נרשמה צמיחה של 2.6% ברבעון הרביעי (במונחים שנתיים), לעומת תחזית של 3%, בין היתר בשל התכווצות ההוצאה הציבורית והשפעתה של התחזקות הדולר על המאזן המסחרי. זינוק בצריכה הפרטית, ועמו המשך הגידול החד בתעסוקה תוך עלייה בשכר, מצביעים על שיפור במצבו של הצרכן האמריקאי ועל האפשרות שההאצה בצמיחה תימשך. מנגד, האינדיקטורים למצב החברות מעודדים פחות, על רקע גורמים כגון התחזקות הדולר, ההאטה העולמית, והירידה במחירי הנפט – גורם שמקשה על החברות בענף האנרגיה. התחזית החציונית של ה-FOMC (Federal Open Market Committee) מצביעה על כך שהריבית תעלה עד ל-1% בסוף השנה, אולם הערכות השוק מצביעות על העלאה אטית יותר. ביפן ובבריטניה נתון הצמיחה לרבעון הרביעי היה מאכזב. השווקים המתעוררים רגישים להתפתחויות העולמיות, כגון התחזקות הדולר, ההתפתחויות באירופה וירידת מחירי הסחורות. בסין נמשכת האטה יחסית בקצב הצמיחה ובברזיל מתעצם המומנטום השלילי, בשעה שבהודו נמשכת התאוששות הדרגתית. מחיר הנפט עלה החודש בשיעור חד והגיע – תוך תנודתיות גבוהה – לרמה של 60 דולר לחבית, לעומת 46.5 דולרים באמצע ינואר. מדדי המתכות והסחורות החקלאיות עלו בכ-2%. מדדי המניות העולמיים עלו ברובם החודש, כמו גם התשואות על אג"ח ממשלתיות.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להפחית את הריבית לחודש מארס ב-0.15 נקודות אחוז לרמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
במקביל, מודיע בנק ישראל על צמצום המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ-0.25%± ל-0.1%±.
 
v   מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.9%, על רקע ירידה במחירי האנרגיה, ירידה מתוכננת במחירי המים וירידה חדה יחסית בסעיף הדיור. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.5%, תוך שירידת מחירי האנרגיה הפחיתה באופן ישיר את המדד ב-0.7%. ההפחתה החד פעמית של מחירי החשמל צפויה להפחית את מדד פברואר ב-0.3%. לאחר פרסום מדד ינואר נותרו הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מכל המקורות מתחת לטווח היעד, ובציפיות לטווחים הארוכים נרשמה ירידה קלה, אל מרכז תחום היעד.
v   ברבעון הרביעי נמשך הגידול בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בעבודה, כמו גם הירידה בשיעור האבטלה והגידול במספר המשרות הפנויות. הצמיחה הגבוהה ברבעון הרביעי באה על רקע ההתאוששות מהשפעות "צוק איתן" ושיקפה בעיקר גידול בצריכה הציבורית, וביצוא, שצמיחתו נמשכה גם בינואר על רקע הפיחות שהצטבר מאוגוסט.  בינואר נמשכה עלייה בגביית המיסים, בקצב דומה לזה של החודשים האחרונים.
v   החודש נמשך הייסוף בשקל, והוא התחזק ב-2.6% מול הדולר וב-3.3% מול השער הנומינלי האפקטיבי. לאחר פיחות של 10.4% בין אוגוסט ודצמבר בשער החליפין האפקטיבי, נרשם בו מאז דצמבר ייסוף של 7.6%, כך שהפיחות המצטבר מאוגוסט עומד על 2% בלבד. המשך הייסוף עלול להקשות על צמיחת הענפים הסחירים – ענפי היצוא ותחליפי היבוא.
v   האינפלציה במשקים העיקריים ממשיכה לרדת לרמות שפל, ובנקים מרכזיים שונים נקטו החודש בצעדי הרחבה מוניטרית נוספים. בארה"ב נרשמה צמיחה מעט מתונה מהצפוי, ושוררת אי ודאות לגבי מועד תחילת העלאת הריבית שם.
v   ברבעון הרביעי נרשם גידול של 22% בעסקאות בשוק הדיור, רובו ככולו ברכישות של זוגות צעירים ומשפרי דיור, בעוד שבקרב המשקיעים מספר העסקאות יציב. נמשכת ירידה מתונה במספר הדירות החדשות למכירה, וקצב נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני עלו מעט החודש, אך רמתם עדיין נמוכה.

הוועדה המוניטרית סבורה שלאור התגברות קצב הייסוף, והשפעותיו האפשריות על הפעילות והאינפלציה, הפחתת הריבית לרמה של 0.1% היא הצעד המתאים ביותר בעת הזו כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

+++++++++++++++++++++++++++++++

סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש מארס 2015 יפורסמו ב-9/3/2015.


החלטת הריבית לחודש אפריל 2015 תתפרסם ביום שני ה-23/3/2015, בשעה 16:00.