חפש

דברי נגיד בנק ישראל בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי

23/04/2013
לכל ההודעות בנושא:
הרצאות הנגיד
למצגת

נגיד בנק ישראל נשא היום דברים בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי. להלן עיקרי דבריו.
  
מצב המשק הישראלי הוא טוב מאוד, אבל לא מצוין, כמו שהיה בשנים הקודמות – מה שהשתנה זה מצב התקציב.
המשק מייצא 40% מהתמ"ג שלו, ולכן המצב במשק העולמי משפיע מאוד על המשק הישראלי. לפני שבוע קיבלנו את התחזיות של קרן המטבע הבינלאומית. כל התחזיות ל-2014, לארה"ב, לאירופה, ואפילו לשווקים המתעוררים,  חוזות מצב טוב יותר מאשר ב-2013, וזה דווקא סימן לכך שהמצב כעת לא טוב. הסחר העולמי צפוי לצמוח ב-2013 ב-3.6%, כמחצית מהממוצע ארוך הטווח של השנים האחרונות, דבר שמהווה חדשות לא טובות ליצוא הישראלי.
 
בישראל אנו צופים צמיחה של 3.8% ב-2013. כשאני פוגש נגידים של בנקים מרכזיים ממדינות מפותחות הם מאוד מקנאים בנו על המספר הזה. ואכן, התחזית ברוב המדינות האלו נמוכה משמעותית. עם זאת, התחזית שלנו מושפעת מתחילת הזרמת הגז ממאגר תמר, שיחליף יבוא של סולר שהוא יקר בהרבה. הגידול בצמיחה, אם כן, נובע לא רק כתוצאה מקיומו של מקור אנרגיה יעיל יותר, אלא גם כתוצאה מהירידה ביבוא. תחזית הצמיחה ללא הגז עומדת על 2.8% - אנו בבנק ישראל ממשיכים לנקוב במספר הזה, משום שהתעסוקה תושפע בעיקר מצמיחת המשק ללא הגז.
 
שוק העבודה נמצא במצב מצוין. שעור האבטלה הוא הנמוך שהיה בשלושים השנים האחרונות. זהו הישג משמעותי – אמנם לא מזכירים אותו יותר מדי, אבל בעיתונים גם אין הרבה תלונות על מצב האבטלה, ובישראל, כשאין תלונות פירוש הדבר הוא שהמצב מצוין... כשהגעתי לארץ לפני שמונה שנים דיברנו על בעיה של השתתפות נמוכה בשוק העבודה. בשנים האחרונות הייתה קפיצה בשיעור התעסוקה שבגילאי 25-64, מ-70% ל-74%, קפיצה שלא את כולה אנו מבינים. חלקה נובעת מהירידה בשיעור האבטלה, וחלקה מהעובדה שיש אנשים שהחליטו להיכנס למעגל העבודה. אנו מקווים שהשינוי מתרחש בשני המגזרים שנהגנו לייחס להם שיעורי תעסוקה נמוכים  - החרדים והערבים. אין לנו עדיין נתונים מגזריים כדי לתמוך בהשערה זו, אבל בכל מקרה מדובר בחדשות טובות.
 
שיעור האינפלציה נמצא קרוב למרכז היעד. ריבית בנק ישראל עומדת על 1.75% - ריבית מאוד נמוכה, אבל גבוהה בהשקעה בינלאומית.  התוצאה היא שמצד אחד שמשקיעים רבים מעוניינים לרכוש איגרות חוב של ממשלת ישראל, שנותנת ריבית גבוהה יותר מאשר בחו"ל אפילו לטווחים קצרים. תופעה זו, ביחד עם העודף בחשבון השוטף,  מביאה ללחץ לייסוף בשער החליפין, מה שעשוי לפגוע ביצוא. מצד שני, הריבית הנמוכה יוצרת תמריץ לרכישת דירות. יש לנו, אם כך , בעיה – מבחינת היצוא היינו רוצים להוריד את הריבית, ומבחינת מחירי הדירות – להעלות אותה. לכן, עלינו למצוא דרך לאזן את המדיניות שלנו, וגם למצוא דרכים אחרות לאזן את שער החליפין מצד אחד, ואת מחירי הדירות מצד שני. מפעם לפעם, כידוע, בנק ישראל רוכש דולרים, ומנקה את הלחץ לייסוף בשער החליפין. בשוק הדיור אנו מנסים להשפיע על עלות המימון של משכנתאות על ידי הגבלת יחסי המימון, דרישות הון, וכו', זהו תהליך מתמשך וכך עלינו לנהוג. הערך המוסף ביצוא קרוב ל-30%, ואילו הערך המוסף של ענף הבנייה הוא כ-8%. לכן, אם עלינו לבחור, אנו סבורים שהיצוא חשוב מאשר ענף הדיור, מה גם שיש לנו הרבה יותר כלים להשפיע על היצוא מאשר על הדיור.
 
הבעיה העיקרית של המשק הישראלי היא גירעון הממשלה. ב-2003 היינו בבעיה בתקציב, כאשר הגירעון היה מעל 5% מהתמ"ג, ולמדינת ישראל היה קשה לגייס איגרות חוב בשווקים בשיעורי ריבית סבירים. הממשלה, בהובלת שר האוצר דאז נתניהו ובתמיכה חזקה של ראש הממשלה שרון, הובילה תכנית שהיום היו קוראים לה "צנע", אשר הורידה את הגירעון, תוך 4 שנים, לאפס. זה היה הישג חשוב. אחת הסיבות שבגללן המשק הישראלי עבר את המשבר הבינלאומי בצורה טובה יחסית היא שנכנסנו למשבר עם גירעון אפסי -  זוהי עמדה טובה להיכנס ממנה לתקופה של משבר עולמי. אולם, לאחר המשבר, ב-2010-2011, לא הצלחנו להוריד את הגירעון באופן דומה לזה שהיה באמצע העשור. המשבר העולמי פגע בצמיחת המשק, ולכן ההכנסות ממיסים היו נמוכות יותר, מה שהשפיע לרעה על הגירעון. ב-2012 הממשלה הוציאה יותר מהמתוכנן, דבר שכמעט לא קרה מזה הרבה שנים.
 
רבים שואלים, מה הבעיה בגירעון של 4% מהתוצר, הרי מדובר בסך הכל ב-1% יותר מ-3%? התשובה מאוד פשוטה. הבעיה עם גירעון של 4% היא שהמשק לא נמצא במצב של אבטלה, מה שמאפשר לנו להניח שהצמיחה תאיץ בשנים האחרונות, כפי שמניחים שיקרה בארה"ב ובאירופה בתגובה לצעדי המדיניות שננקטים שם. אנו נמצאים כעת ברמת תעסוקה גבוהה ולנו אין את הלוקסוס של צפי לגידול חד בצמיחה במבט קדימה, ולכן עלינו לטפל בגירעון בתקציב. בפגישה שהייתה אתמול הודיע שר האוצר שיעד הגירעון יעמוד על 3% - לדעתי זו החלטה אמיצה וחשובה, ואם נצליח לעמוד בה היא תתרום להתאוששות הצמיחה במשק. הגידול בגירעון מ-2007 ל-2009 לא היה תוצאה של גידול בהוצאה אלא של קריסה בהכנסות ממיסים כתוצאה מהירידה בצמיחה. אם ניכנס למיתון בשנים הקרובות, דבר לא צפוי אבל לא בלתי אפשרי, הגירעון יגדל בעוד 4%, לרמות הכי גבוהות שראינו במאה ה-21. לכן, אני מאוד שמח ששר האוצר וראש הממשלה החליטו שיעד של 3% הוא יעד טוב ובר השגה.
 
ייצור הגז הטבעי הישראלי עשוי להביא לתופעה שמכונה "המחלה ההולנדית" – תופעה שקיבלה את שמה לאחר שההולנדים גילו מצבורי גז בים הצפוני, שהביאו לייסוף במטבע המקומי שפגע בתעשייה המקומית. התכנית שלנו לטיפול בבעיה זו היא באמצעות הקמת קרן עושר – קרן שתקבל חלק מתקבולי הממשלה מייצור הגז, ותשקיע את הכסף בחו"ל, מה שימנע את הלחץ על שער החליפין. הממשלה קיבלה לפני מספר ימים את הצעת החוק בהקשר זה,  וחשוב שנתחיל להפעיל את הקרן בהקדם.
 
הסתכלות היסטורית על תקציב הביטחון מראה ירידה מתמשכת בחלקה של ההוצאה הביטחונית בתוצר מאז מלחמת יום הכיפורים, שהגיע נכון להיום לשיעורים נמוכים במונחים היסטוריים. קשה מאוד לנהל מדיניות תקציבית עם הוצאות ביטחון של מעל 20% מהתוצר כפי שהיה בישראל בשנות ה-70 וה-80 – זה מביא בדרך כלל לכך שממשלות מדפיסות כסף ויוצרות אינפלציה, כמו שאכן קרה בישראל. לירידה בנטל הביטחון הייתה השפעה חיובית על הצמיחה בשנות ה-90, ובמידה פחותה גם כיום - בארה"ב תופעה זו כונתה  "דיבידנד של שלום". עם זאת, במונחים ריאליים הוצאות הביטחון הולכות וגדלות, והגיעו אל מעל 50 מיליארד שקל – החלק הגדול ביותר תקציב המדינה. כל ישראלי ששירת בצבא יודע שיש בזבוז במערכת הביטחון, אם כי אין צבא שאין בו בזבוז ואי יעילות – השאלה היא כיצד ניתן להתמודד עם זה. בשל המצב התקציבי בישראל ישנו לחץ מיוחד על תקציב הביטחון. יש את אלו שטוענים שהאיומים לטווח הקצר פחתו היות והמדינות השכנות לנו לא מהוות יותר איום, ומצד שני יש את אלו שטוענים שהאיומים מהאויבים הרחוקים יותר דווקא גדלו. גם אם לוקחים בחשבון את העלות של הצבא הסדיר שאינו מקבל שכר מלא, הרי במונחים היסטוריים, כאמור, חלקו של תקציב הביטחון בתוצר ירד. עם זאת, יש לנו סיבות מספיק טובות מבחינה כלכלית לחפש דרכים לחיסכון בתקציב הביטחון – מה שיקרה בתקציב זה  ישפיע על היכולת של המשק לחזור ליציבות התקציבית מהסוג שהייתה לנו בשנים 2003-2011.  ככלכלן, אין לי מה לתרום לדיון על תקציב הביטחון, למעט זה שאני יכול לומר שחושב לשמור על הביטחון הלאומי, אבל מצד שני לא להגזים עם ההוצאה עליו.
 
 
 
 
אינפלציה בשנה האחרונה מרץ 2013 עד מרץ 20141.3%
יעד אינפלציה 1% - 3%
לנתוני אינפלציה

שערי חליפין יציגים

עדכון אחרון: 23/04/2014
יחידות מטבע השער שינוי יומי
דולר 3.4890 0.144%
ליש"ט 5.8619 0.014%
100 יין 3.4117 0.442%
אירו 4.8289 0.322%
נומינאלי אפקטיבי 0.168%
© Copyright 2012 The Bank of Israel, All Rights Reserved כל הזכויות שמורות בנק ישראל © 2012