הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית לחודש נובמבר 2016 ללא שינוי ברמה של 0.1%

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.1%, בדומה להערכות החזאים. סעיף הפירות והירקות ירד ב-1.9%. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.4%, בשעה שב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט הוא ירד ב-0.7%, ומאז אפריל ניכרת מגמת עלייה בקצב האינפלציה השנתי. בניכוי ההשפעה הישירה של מחירי האנרגיה והפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות עלה המדד ב-12 החודשים האחרונים ב-0.2%. מחירי המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-2.2%, ומחירי המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-0.5%.
תחזיות האינפלציה והריבית: בציפיות לאינפלציה לא חל החודש שינוי מהותי: הציפיות לשנה הנגזרות משוק ההון עומדות על 0.5%, לעומת 0.4% ערב החלטת הריבית הקודמת. הציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים נותרו בגובה 0.2%, והחזאים צופים בממוצע עלייה של 0.7% ב-12 המדדים הקרובים (בדומה לחודש שעבר). הציפיות פורוורד לאינפלציה בשנה השלישית שמרו על יציבות ברמה של 1.0%, והציפיות לשלוש עד חמש שנים ירדו קלות, מ-1.3% ל-1.2%. הציפיות לטווחים הארוכים יותר (5 עד 10 שנים) נותרו ללא שינוי – במרכז היעד, ברמה של כ-2.0%. בדומה לחודש הקודם, על פי עקום המק"ם ריבית בנק ישראל אינה צפויה להשתנות בשנה הקרובה, אך מהערכות החזאים ומעקום התלבור עולה הסתברות מסוימת להעלאת ריבית בעוד כשנה.
הפעילות הריאלית: החודש פורסמו מעט נתונים אודות הפעילות הריאלית (עקב חגי תשרי), ומהנתונים שפורסמו עולה כי הפעילות הכלכלית מוסיפה להציג תמונה חיובית. באומדן השלישי לנתוני החשבונאות הלאומית של הרבעון השני עודכן שוב קצב הצמיחה כלפי מעלה, בעיקר כתוצאה מעדכון כלפי מעלה של נתוני היצוא. בשלוש השנים האחרונות יצוא הסחורות צומח לאט מהסחר העולמי, בשעה שיצוא השירותים צומח מהר ממנו. על פי נתוני סקר החברות ניתן להעריך שגם ברבעון השלישי צפוי המשך גידול בפעילות, ובענפים שונים מדווחות החברות על מגבלות בגיוס עובדים. מדד מנהלי הרכש ירד בספטמבר לאחר שבאוגוסט הוא עלה בחדות, אך הוא עדיין מצוי מעל ל-50 נקודות – הרמה המבחינה בין התרחבות של הפעילות להתכווצותה. גם מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים ירד בספטמבר אך רמתו עדיין גבוהה. המדד של הלמ"ס נותר בספטמבר ללא שינוי.
שוק העבודה: התמונה העולה משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית מאוד. מספר משרות השכיר עלה ביולי ב-0.5%, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-2.8%. השכר הריאלי במשק עלה במאי-יולי ב-0.1% ביחס לשלושת החודשים שקדמו להם (מנוכה עונתיות), עלייה דומה נרשמה גם בשכר הנומינלי . תקבולי מס הבריאות ביולי-ספטמבר עלו (נומינלית) ב-6.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והם משקפים המשך עלייה בתעסוקה ובשכר.
נתוני תקציב הממשלה: הגירעון המקומי המצטבר (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר-ספטמבר 2016 ב-2.9 מיליארדי ש"ח, בהשוואה לגירעון של כ-1.3 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, והוא נמוך ב-7.7 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון לשנת 2016. הסטייה משקפת הכנסות גבוהות מהתוואי ב-5.7 מיליארדי ש"ח והוצאות נמוכות בכ-2 מיליארדים. גביית המסים בספטמבר עמדה על כ-25.3 מיליארדי ש"ח, וסכום זה גבוה  בכ-1.5 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את אומדן ההכנסות ממסים בתקציב המקורי (בספטמבר העלה משרד האוצר את תחזית גביית המסים). גביית המע"מ המקומי ברוטו עלתה ריאלית בכ-3.5% לעומת ספטמבר אשתקד (עלייה של 10% בניכוי שינויי חקיקה). ההסבר לחלק ניכר מעליית המסים בספטמבר נעוץ בעיתוי החגים השנה.
 
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-25/9/16, ועד ל-26/10/16, נחלש השקל מול הדולר ב-2.2%. בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם פיחות של 0.5%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 3.4%.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-25/9/16, ועד ל-26/10/16, ירד מדד ת"א 25 בכ-2.3%. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה עלייה של עד 14 נ.ב בתשואות השקליות, תוך היתללות העקום ועלייה של עד 23 נ.ב בתשואות הצמודות תוך השתטחות העקום. עקום המק"ם נסחר בתשואה שנעה סביב ריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה קלות ועומדת על  כ-67 נקודות בסיס. 
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-16.9%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-9.2%.
שוק האשראי: המגזר העסקי (ללא בנקים וחברות ביטוח וללא חברות זרות) הנפיק בספטמבר אג"ח בהיקף שיא – 10.9 מיליארדי ש"ח – לאחר שבאוגוסט עמד היקף ההנפקות על 2.5 מיליארדים בלבד. הענפים הבולטים בגיוס היו ענפי המסחר והשירותים והנדל"ן והבינוי (6.2 ו-4.1 מיליארדי ש"ח, בהתאמה). ממוצע ההנפקות החודשי עלה כתוצאה מנתוני ספטמבר, ובשנה האחרונה הוא עומד על כ-3.6 מיליארדי ש"ח. הקרנות המתמחות באג"ח תאגידיות בארץ והקרנות המתמחות במניות בארץ המשיכו לרשום צבירה חיובית גם בספטמבר ובתחילת אוקטובר. מחודש מרץ נרשמה בקרנות אלה, בהתאמה, צבירה חיובית של כ-3.3 ו-1.7 מיליארדי ש"ח. מרווחי האג"ח התאגידיות (ללא בנקים וביטוח) ירדו מעט בספטמבר ועמדו על 2.9 נקודות אחוז בממוצע. בספטמבר עמד היקף נטילת המשכנתאות החדשות על 4.9 מיליארדי ש"ח, ובשנה האחרונה התייצב היקף המשכנתאות החודשי סביב 5.2 מיליארדי ש"ח בממוצע. הריבית הממוצעת על המשכנתאות הוסיפה לעלות בספטמבר בכל המסלולים: במסלול הצמוד למדד בריבית קבועה ומשתנה היא עלתה ב-0.25 וב-0.23 נקודת האחוז, בהתאמה, ובמסלול הלא-צמוד בריבית קבועה ומשתנה היא עלתה ב-0.17 וב-0.15 נקודת האחוז, בהתאמה.
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה בספטמבר ב-0.1%, לאחר שבאוגוסט הוא עלה ב-0.4%. מחירי הדירות עלו ביולי-אוגוסט ב-0.4% ונתוני החודשים הקודמים שוב עודכנו כלפי מעלה. ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלו מחירי הדירות ב-6.8%, לעומת 6.6% בחודש שעבר. הפעילות בשוק מוסיפה להיות ערה, ובאוגוסט בוצעו כ-8,400 עסקאות, לעומת ממוצע של 8,150 עסקאות לחודש ב-12 החודשים האחרונים. בחודש אוגוסט נרשמה עלייה קלה בהיקף המכירות של דירות חדשות, והוא הגיע לכ-2,320 (מנוכה עונתיות); מלאי הדירות החדשות למכירה שב ועלה, ובאוגוסט הוא הגיע לרמת שיא – כ-28.9 אלף דירות.
המשק העולמי: המשק העולמי ממשיך לצמוח בקצב איטי, ועפ"י התחזית שקרן המטבע פרסמה החודש, שיעורי הצמיחה הצפויים ל-2016 ול-2017 נותרו 3.1% ו-3.4%, בהתאמה – בדומה לקצב ב-2015. קצב הגידול החזוי של הסחר העולמי ממשיך לרדת – התחזית ל-2016 עודכנה מ-2.7% ל-2.3%, והתחזית ל-2017 עודכנה מ-3.9% ל-3.8%. הבנקים המרכזיים ממשיכים להנהיג מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד והאינפלציה במרבית המדינות המפותחות נותרה נמוכה יחסית, אך היא נמצאת במגמת עלייה הדרגתית על רקע עליית מחירי האנרגיה והסחורות. בארה"ב אינפלציית הליבה נעה סביב 2%. בארה"ב, קצב הצמיחה הצפוי ברבעון השלישי לפי מדד ה-GDP Now עודכן כלפי מטה, והוא עומד כעת על 2.0% – שיעור צמיחה שלא יספיק כדי לפצות על הצמיחה הנמוכה בשני הרבעונים הקודמים. הצריכה הפרטית מוסיפה להוביל את הכלכלה, בשעה שההשקעה שלא למגורים המשיכה להתכווץ במחצית הראשונה. בספטמבר התווספו למגזר הלא-חקלאי 156 אלף משרות, ואף שנרשם גידול קל (0.1 נקודת האחוז) בשיעור האבטלה (5.0%) – על רקע עלייה בשיעור ההשתתפות – ההערכות הן ששוק העבודה מתקרב לתעסוקה מלאה. על פי ההערכות בשווקים, ישנה הסתברות גבוהה יחסית לכך שהריבית תעלה ב-0.25 נקודת האחוז עוד השנה, אך קצב ההעלאות לאחר מכן צפוי להיות איטי. הנתונים שנוספו באירופה ממשיכים להצביע על קצב צמיחה מתון, וקרן המטבע עדכנה מעט כלפי מעלה את קצב הצמיחה הצפוי ב-2016, ל-1.7%. אי-הוודאות הפוליטית בגוש נותרה גבוהה. האינפלציה בגוש היורו נותרה נמוכה, אך הקצב השנתי שלה עלה בספטמבר ב-0.2 נקודת האחוז, ל-0.4%, והאינפלציה בארבע הכלכלות המובילות כבר אינה שלילית. בבריטניה הודיעה הממשלה על הפעלת סעיף 50, מהלך שיתחיל את תהליך הפרישה מהאיחוד האירופי, לקראת סוף הרבעון הראשון של 2017, ובעקבות ההודעה חל פיחות משמעותי בלירה שטרלינג. בנתונים הריאליים עדיין לא ניכרת השפעה מהותית של החלטת הברקזיט, אולם לפי מרבית ההערכות צפויה האטה משמעותית בפעילות ב-2017. הלחצים הדפלציוניים ביפן המשיכו להתגבר חרף צעדי המדיניות המרחיבים שנקט הבנק המרכזי. הנתונים שפורסמו עד כה לרבעון השלישי ממשיכים לשקף רמת פעילות נמוכה יחסית, בהתאם לפוטנציאל הצמיחה הנמוך. במרבית המשקים המתעוררים חל שיפור מסוים בהערכות לגבי הפעילות. הנתונים הכלכליים שפורסמו החודש בסין הצביעו על יציבות בקצב הפעילות והפחיתו את רמת החששות מ"נחיתה קשה" – הצמיחה ברבעון השלישי עמדה על 6.7% לעומת הרבעון המקביל בשנה הקודמת. מדד עלויות הייצור (PPI) בסין עלה בספטמבר מ-0.8%- ל0.1%, אחרי 5 שנים שבהן הוא היה שלילי, והמשך התייצבותו יתרום לירידת הלחצים הדפלציוניים בעולם. מחירה של חבית נפט מסוג "ברנט" עלה במהלך התקופה הנסקרת והוא עומד על 50$; מדד הסחורות ללא אנרגיה הציג ירידה קלה.

הגורמים העיקריים להחלטה

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.
v   מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.1%, בהתאם לציפיות ובשיעור שתואם את התוואי העונתי העקבי עם יעד האינפלציה. האינפלציה בהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים ממשיכה להיות שלילית, אך השפעת הירידה בסעיפי האנרגיה והפחתות המחירים היזומות מצטמצמת. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים נותרו החודש יציבות, מתחת לגבול התחתון של היעד. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים ממשיכות להיות מעוגנות בתוך תחום היעד.
v   תמונת הפעילות הריאלית מוסיפה להיות חיובית, תוך שהצמיחה ברבעון השני נסמכת על גידול בכל השימושים. מנתוני סקר החברות ניתן להעריך שגם ברבעון השלישי צפוי המשך גידול בפעילות. בשוק העבודה נמשכת תמונה חיובית של גידול בתעסוקה ובשכר, ומסקר החברות עולה כי בענפים שונים מדווחות החברות על מגבלות בגיוס עובדים.
v   המשק העולמי ממשיך לצמוח בקצב איטי; קרן המטבע הבינלאומית הותירה ללא שינוי את התחזית לצמיחת התוצר העולמי, אולם התחזית לצמיחת הסחר עודכנה כלפי מטה, והוא עשוי להיות מושפע גם מההתפתחויות הפוליטיות בחלק מהמדינות המפותחות. הבנקים המרכזיים ממשיכים להנהיג מדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה; ההסתברות להעלאת ריבית ב-0.25 נק' אחוז בארה"ב עוד השנה גבוהה יחסית, אך קצב ההעלאות לאחר מכן צפוי להיות איטי.
v    מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-25/9/16, ועד ל-26/10/16, נחלש השקל מול הדולר ב-2.2%. בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם פיחות של 0.5%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 3.4%. רמתו של שער החליפין האפקטיבי ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.
v    מחירי הדירות ממשיכים לעלות, ומדדי החודשים הקודמים עודכנו כלפי מעלה; לצד זאת נמשכה העלייה במלאי הדירות הלא מכורות. הקצב החודשי של נטילת המשכנתאות מתייצב, תוך המשך עלייה בריבית המשכנתאות.
הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש נובמבר 2016 יפורסמו ב-10/11/2016.
החלטת הריבית לחודש דצמבר 2016 תתפרסם ביום שני ה-28/11/2016, בשעה 16:00.