הוועדה המוניטרית החליטה להפחית את הריבית לחודש אוגוסט 2014 ב-0.25% לרמה של 0.5%

להודעה זו כמסמך Word

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה ביוני ב-0.3%, מעט למעלה מתחזיות החזאים, שצפו בממוצע עלייה של 0.2%. עלייה עונתית גדולה יחסית נרשמה בסעיף ההלבשה וההנעלה, וירידה משמעותית נרשמה בסעיף הפירות והירקות. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת ב-0.5%, והמדד ללא דיור ירד ב-0.2% בתקופה זו. רכיבי המדד המייצגים את המוצרים הסחירים ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-1.2%; גם בקצב עלייתם של מחירי המוצרים הבלתי סחירים נרשמה התמתנות, והם עלו ב-1.4% בלבד.

תחזיות האינפלציה והריבית:
בציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים ניכרת ירידה הדרגתית אך מתמשכת מאז פרסומו של מדד המחירים לצרכן לאפריל. תחזיות החזאים ל-12 המדדים הקרובים ירדו החודש קלות, ל-1.3%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה משוק ההון ירדו ל-1.2% (מנוכה עונתיות), והציפיות לשנתיים ירדו ל-1.5%. (בתקופה האחרונה קיים קושי בחישוב הציפיות לשנה מאחר שאין סדרות אג"ח צמודות למדד לטווח זה). הציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים ירדו לרמה של 1%. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו החודש כמעט ללא שינוי, לאחר שהן ירדו משמעותית מאז פרסומו של מדד אפריל, והציפיות לטווחים הבינוניים נותרו מתחת למרכז היעד. מרבית החזאים סבורים כי הריבית לא תופחת ברבעון הקרוב. עקומי המק"מ והתלבור מגלמים הסתברות מסוימת להפחתת ריבית אחת בשלושת החודשים הקרובים.

הפעילות הריאלית
: הנתונים שנוספו החודש על הפעילות הריאלית מתייחסים לתקופה שקדמה לתחילתו של מבצע "צוק איתן", והם מצביעים על כך שהמשק מוסיף לצמוח בקצב מתון, דומה לזה של הרבעונים האחרונים. עדיין אין אפשרות לעמוד על השפעותיו הכלכליות של המצב הביטחוני, אולם השפעתם של אירועים ביטחוניים בהיקף דומה בעשור האחרון הסתכמה בפגיעה מקרו-כלכלית מתונה, עד כחצי אחוז תוצר (במלחמת לבנון השנייה). ההתאוששות מאירועים קודמים הייתה בדרך כלל מהירה, אך הפגיעה בחלק מהענפים, בפרט בענף התיירות, עלולה להימשך זמן רב יותר. המדד המשולב למצב המשק עלה ביוני ב-0.1%; את קצב עלייתו מיתנו מדדי הפדיון של המסחר והשירותים ויצוא הסחורות. על רקע היעדר גידול בסחר העולמי, יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים, במונחים דולריים) ירד ברבעון השני ב-9%, לאחר עלייה של 3% ברבעון הראשון. זוהי תוצאה של התמתנות ביצוא הטכנולוגיות העילית והמעורבת עילית, והובילו אותה ירידות ביצוא הכימיקלים והתרופות. יבוא הסחורות (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה, במונחים דולריים) נותר ברבעון השני כמעט ללא שינוי. יצוא השירותים הוסיף לצמוח, ובחודשים אפריל-מאי הוא עלה ב-0.7% לעומת הרבעון הראשון. הפדיון של ענפי המסחר והשירותים הוסיף להתמתן וירד בחודשים אפריל-מאי ב-1.3% לעומת הרבעון הראשון. מדדי הציפיות השונים מתבססים החודש על סקרים שנערכו בטרם החל מבצע "צוק איתן". מדדי אמון הצרכנים ליוני היו מעורבים: אלו של הלמ"ס ושל בנק הפועלים ירדו, לאחר שבחודשים האחרונים הם עלו, ואילו המדד של "גלובס" שמר על יציבות. מדד מנהלי הרכש ירד בחדות וחזר לתחום המצביע על התכווצות של הפעילות.

שוק העבודה
: הנתונים מסקר כוח האדם מצביעים בחודשים האחרונים על יציבות; שיעורי ההשתתפות והתעסוקה בגילי העבודה העיקריים עמדו במאי על 79.6% ועל 75.5%, בהתאמה, ובחודשים אפריל-מאי הם נותרו כמעט ללא שינוי ביחס לרבעון הראשון. שיעור האבטלה במאי בגילאים אלו עומד על 5.2%, ורמתו הממוצעת בחודשים אפריל-מאי עלתה קלות לאחר ירידה ברבעון הראשון. שיעור האבטלה הכללי עומד במאי על 5.9%. מספרן של משרות השכיר לא עלה בפברואר-אפריל יחסית לשלושת החודשים הקודמים (נתונים מנוכי עונתיות), כתוצאה מירידה של 0.4% במספר המשרות במגזר העסקי לעומת עלייה של 0.6% במספרן בשירותים הציבוריים. בשיעור המשרות הפנויות חלה ברבעון השני עלייה של 4% יחסית לרבעון הראשון. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בפברואר-אפריל ב-0.6% יחסית לשלושת החודשים הקודמים (נובמבר-ינואר, נתונים מנוכי עונתיות). תקבולי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לסך תשלומי השכר במשק, היו גבוהים (נומינלית) במאי-יוני ב-5.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

נתוני תקציב הממשלה
: הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם מתחילת השנה בכ-2.3 מיליארדי ש"ח, והוא נמוך בכ-4.5 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014, מפני שרמת ההוצאות נמוכה מהתוואי העונתי התואם הוצאה של כל התקציב: ההוצאות המקומיות (ללא אשראי) בינואר-יוני היו נמוכות בכ-5.8 מיליארדי ש"ח מהתוואי. ההכנסות ממסים ביוני היו ברמה ריאלית דומה לזו של יוני אשתקד (בניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד-פעמיות וללא פעולות חריגות). תקבולי המע"מ המקומי ברוטו, בניכוי שינויי החקיקה, הכנסות חד פעמיות ופעולות חריגות, היו ביוני נמוכים ריאלית ב-0.4% לעומת יוני אשתקד. עדיין מוקדם להעריך את השפעותיו של מבצע "צוק איתן" על התקציב, הן מבחינת הוצאות הביטחון הישירות, והן מבחינת עלות הפיצויים והפסד ההכנסות ממיסים.

שוק המט"ח:
  מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/6/14, ועד ל-25/7/14, התחזק השקל מול הדולר ב-0.5%, מול האירו ב-1.5%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי הוא התחזק ב-0.8%. מתחילת השנה התחזק השקל במונחי השער האפקטיבי ב-2%. בשווקים העולמיים הדולר נסחר החודש במגמה מעורבת.

שוקי ההון והכספים:
בשווקים הפיננסים לא הורגשה השפעה ניכרת של המצב הביטחוני. מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/6/14, ועד ל-25/7/14, ירד מדד ת"א 25 ב-0.5%, בדומה למגמה העולמית. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה החודש השתטחות של העקום הצמוד, והעקום השקלי ירד בשיעור שמגיע עד 10 נ.ב. התשואה על אג"ח שקלית ל-10 שנים ירדה בכ-8 נ.ב, לרמה של 2.76%. מרווח התשואות בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב התרחב מעט, לרמה של כ-30 נ.ב, אך עדיין נותר ברמה נמוכה בהשוואה לשנים האחרונות. לאורך עקום המק"מ נרשמה עליית תשואות קלה, והתשואה לשנה עומדת על 0.64%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, עלתה בכ-12 נ.ב, לרמה של 90 נ.ב, לאחר שבשנה האחרונה חלה בה ירידה מתמשכת.

כמות הכסף:
ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-17.3%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-7.7%.

שוק האשראי:
יתרת החוב של המגזר העסקי עלתה במאי בכ-5.5 מיליארדי ש"ח (0.7%), לרמה של 786 מיליארד ש"ח, בעיקר כתוצאה מגיוס חוב (לא-בנקאי) נטו. בחודשיים האחרונים ניכרת עצירה במגמת הירידה בחוב של המגזר העסקי. ביוני הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של כ-3.6 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של 3.1 מיליארדי ש"ח בשנה האחרונה. המרווחים בשוק אג"ח החברות עלו מאז חודש יוני, ולראשונה מאז 2012 נרשמה צבירה חודשית שלילית בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח אלו, אך מוקדם לקבוע אם מדובר בשינוי מגמה. יתרת החוב של משקי הבית גדלה במאי בכ-3.2 מיליארדי ש"ח (0.8%), לרמה של 417 מיליארדים. מחצית מהגידול נובעת מהחוב לדיור. בחודש יוני הסתכמו הנטילות של משכנתאות חדשות בכ-4.6 מיליארדי ש"ח, והביצועים החודשיים נותרו לפיכך ברמתם הגבוהה; במדדי הסיכון חלה החודש ירידה קלה נוספת בעקבות הצעדים שנקט המפקח על הבנקים. הריבית על משכנתאות חדשות ירדה בחודש יוני בכל מסלולי ההצמדה: הריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות צמודות למדד ירדה בכ-0.07 נקודת אחוז, והריבית על משכנתאות חדשות לא-צמודות ירדה בכ-0.02 נקודת אחוז.

שוק הדיור:
סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה ביוני ב-0.3%. ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלה סעיף זה ב-2.3%, בדומה לגידול שנרשם בחודשיים הקודמים. במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה באפריל-מאי עלייה של 0.5%. ב-12 החודשים שהסתיימו במאי עלו המחירים ב-8.8%, לעומת 8% ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל. ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל נרשמו 45.8 אלף התחלות בנייה ו-41.9 אלף השלמות (גמר) בנייה. מספר הדירות החדשות מיוזמה פרטית שנותרו למכירה גדל באפריל-מאי ב-5% לעומת הרבעון הראשון, ומספר זה הגיע לרמה גבוהה מבחינה היסטורית. באפריל נרשמה במספר העסקאות ירידה של 25% יחסית למארס, ואינדיקציות ראשונות מראות שהרמה הנמוכה השתמרה גם בחודש מאי.

המשק העולמי
: קרן המטבע הבין-לאומית שבה ועדכנה החודש כלפי מטה – ב-0.3% – את תחזיותיה לצמיחה העולמית ולסחר העולמי ב-2014. הורדת התחזיות הקיפה הן את המשקים המפותחים והן את המתעוררים. מנגד, התחזיות ל-2015 נותרו ללא שינוי. בחודש מאי נמשך הקיפאון בסחר העולמי. ההערכות לגבי ארה"ב הן כי הצמיחה השלילית ברבעון הראשון לא תשפיע על קצב צמיחת התוצר בהמשך השנה והוא יוותר כ-3%, כך שהצמיחה ב-2014 תסתכם בכ-1.7%. המגמה החיובית שניכרת לאחרונה בפעילות העסקים בארה"ב נמשכת, והיא באה לידי ביטוי הן בנתוני הפעילות והן בסקרי הפעילות. בשוק התעסוקה נוספו ביוני 288 אלף משרות, גבוה מהצפוי, ושיעור האבטלה ירד ל-6.1%; עם זאת, השכר עולה בקצב מתון, ועל פי ההערכות שיעור האבטלה הנמוך נובע מכך שמובטלים רבים הפסיקו לחפש עבודה. ישנן אינדיקציות לשיפור גם בצריכה הפרטית ובאמון הצרכנים. האינפלציה עדיין נמוכה מ-2%, ולפי ההערכות תהליך ה-tapering יימשך כמתוכנן והריבית תחל לעלות רק באמצע 2015; יו"ר הפד הדגישה החודש כי כלי הריבית נועד לתמוך בעיקר ביעדי האינפלציה והתעסוקה ופחות ביציבות הפיננסית. בכלכלת אירופה נמשכת החולשה: נתוני הייצור אכזבו; ההתאוששות בשוק התעסוקה מאוד מתונה; שיעור האבטלה נותר ברמה של 11.6%, תוך ירידה במספר המובטלים. המכירות הקמעונאיות ומדדי אמון הצרכנים, המהווים אינדיקציה לצריכה הפרטית, נחלשו החודש, אך הם עדיין גבוהים ביחס לתקופה שחלפה מאז תחילת המשבר. האינפלציה בגוש האירו נותרה נמוכה גם החודש. ה-ECB לא שינה החודש את המדיניות המוניטרית בגוש אך חזר על מחויבותו לריבית נמוכה לאורך זמן, ועל נכונותו לעשות במידת הצורך שימוש בכלי מדיניות בלתי שגרתיים. נתוני הרבעון השני ביפן – אינפלציה גבוהה וצפי לצמיחה שלילית – מושפעים מהעלאת המע"מ בחודש אפריל, ולפי ההערכות הצמיחה המתונה תתחדש בהמשך. המשקים המתפתחים הציגו החודש תמונה חיובית יחסית, על רקע תנודתיות נמוכה בשווקים והמשך המדיניות המרחיבה באירופה וארה"ב. בסין נרשמה ברבעון השני צמיחה של 7.5% במונחים שנתיים, מעל לצפי ובהתאם ליעד שקבעו הרשויות. מחיר חבית נפט ירד החודש ב-6.1%, ומדד הסחורות ללא אנרגיה ירד ב-4.1%.


הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להפחית את הריבית לחודש אוגוסט ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 0.5%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
 
במקביל, מודיע בנק ישראל על צמצום המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ-0.5%± ל-0.25%±
  • החודש נרשמה ירידה בסביבת האינפלציה. האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים ירדה, כצפוי, לרמה של 0.5%, מתחת לגבול התחתון של היעד, ובניכוי סעיף הדיור ירד המדד בתקופה זו ב-0.2%.  מאז פרסום מדד אפריל חלה ירידה בציפיות לאינפלציה לכל הטווחים, והציפיות לטווח הקצר התקרבו אל הגבול התחתון של היעד.
  • האינדיקטורים שנוספו החודש אודות הפעילות הריאלית מצביעים על המשך צמיחה מתונה, בדומה לרביעים האחרונים. עם זאת, הם מתייחסים לתקופה שלפני ההחרפה במצב הביטחוני, שאת השפעתה הממתנת לא ניתן עדיין לאמוד. נמשכת חולשת יצוא הסחורות על רקע הקיפאון בסחר העולמי והייסוף המצטבר, תוך התמתנות ביצוא הטכנולוגיה העילית. גם בצריכה הפרטית מסתמנת חולשה בחודשים האחרונים. נתוני סקר כוח אדם מצביעים על יציבות, ובמספר משרות השכיר נבלם הגידול.
  • השקל התחזק החודש ב-0.8% במונחי השער הנומינאלי האפקטיבי, ומתחילת השנה נרשם ייסוף של 2%. שער החליפין הריאלי נמצא ברמה המקשה על צמיחת הענפים הסחירים – ענפי היצוא ותחליפי היבוא, בייחוד לנוכח הקיפאון בסחר העולמי.
  • קרן המטבע הבינלאומית שבה והפחיתה החודש את תחזיות הצמיחה והסחר העולמי לשנת 2014, תוך שהתחזיות ל-2015 נותרו ללא שינוי. באירופה, על רקע המשך האינפלציה הנמוכה, חזר הבנק המרכזי על מחויבותו למדיניות מוניטרית מרחיבה לאורך זמן, ובארה"ב נמשך תהליך ה-tapering, תוך שנותרה על כנה ההערכה על פיה הריבית לא תעלה עד אמצע 2015.
  • מחירי הדירות המשיכו לעלות באפריל-מאי, ונמשך הקצב הגבוה של נטילת משכנתאות חדשות, תוך המשך ירידה במדדי הסיכון של משכנתאות אלו, בעקבות צעדי המפקח על הבנקים. מספר העסקאות בדיור ירד בחדות. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני המשיכו לעלות, אך הם מצויים עדיין ברמה נמוכה. החודש נרשמה בקרנות המתמחות באג"ח אלו צבירה שלילית.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
 
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש אוגוסט 2014 יפורסמו ב-11/8/2014.
החלטת הריבית לחודש ספטמבר 2014 תתפרסם ביום שני ה-25/8/2014, בשעה 16:00.