מערכת הבנקאות בישראל, סקירה שנתית 2016

24/05/2017
לכל הפרסומים בנושא:
מערכת הבנקאות

הקדמת המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר

 

המערכת הבנקאית נמצאת בעיצומה של מהפכה דיגיטלית, ועוברת בשנים האחרונות שינויים גדולים מאוד, שצפויים להיטיב בעיקר עם משקי הבית והעסקים הקטנים. השינויים הרבים משפיעים גם על עובדי הבנקים והנהלותיהם, והם צפויים להימשך גם בשנים הקרובות. השינויים מתבטאים בגידול היצע המוצרים והשירותים הפיננסיים המוצעים למשקי הבית, בשינוי אופן צריכתם – מעבר לצריכתם מרחוק באמצעות האינטרנט, האפליקציה במכשיר הסלולרי והמכשיר האוטומטי, לצד צמצום של מספר סניפי הבנקים ושל ביקורי הלקוחות בסניפים – ובירידה של מספר העובדים בבנקים. זאת כתוצאה מהמהפכה הטכנולוגית בבנקאות, שאנו חווים בכל תחומי חיינו, מעלייה בכוחו של הצרכן ושינוי בדרישותיו, מחקיקה נרחבת בתחומי הבנקאות ומיוזמות של הפיקוח על הבנקים, שמטרתן לשפר את מצבו של משק הבית והעסק הקטן, ובמקביל להבטיח מודל עסקי בר קיימא של הבנקים, השומר על יציבות המערכת הבנקאית.

 

ניתוח תוצאות הבנקים בשנת 2016 מעלה כי במקביל לשינויים הרבים המשיכו הבנקים לחזק את יציבותם. זאת תוך הגדלת ההון והנזילות, צמצום ריכוזיות תיק האשראי והגדלת תשלומי הדיבידנד. רווחיותם נותרה ברמה ממוצעת של כ-9%-8%, על רקע הפסדי אשראי נמוכים מאוד וגידול של סך הנכסים, ועל אף סביבת הריבית הנמוכה וגידול ההון. 

 

בשנת 2016 ובמחצית הראשונה של 2017 ראינו עדויות ראשונות בשטח לתוצאות הרפורמות שמאפשר ומקדם הפיקוח, רפורמות אשר נועדו לקדם הכנסת טכנולוגיה וחדשנות לבנקאות, לשפר את היעילות של הבנקים ולהגביר את התחרות בתחומי הבנקאות והתשלומים.

 

  • בתחום הטכנולוגיה – הבנקים מציעים יותר כלים טכנולוגיים ושירותים חדשים לשימוש הלקוחות, כגון אפליקציות במכשיר הסלולרי, שמאפשרות ללקוחות לעשות כמעט את כל הפעולות הבנקאיות מרחוק ביתר נוחות; מכשירים אוטומטיים משוכללים יותר, שמספר הפעולות הבנקאיות שניתן לעשות באמצעותם הורחב; התרעות אישיות שהבנקים שולחים ללקוח כדי לסייע לו בהתנהלות פיננסית נבונה; ריכוז מידע לחברות עסקיות מכל חשבונותיהן הפיננסיים (cash management) ועוד. ראינו שהציבור צורך יותר מ-50% מהשירותים הבנקאיים מחוץ לסניף, באמצעים הישירים השונים, ושיעור זה הולך ועולה. כתוצאה משינויים בהרגלי צריכתם של המוצרים הבנקאיים הופחת מספר סניפי הבנקים בשנת 2016 ב-23 סניפים. רוב הבנקים מיזגו סניפים קרובים זה לזה בעיקר בערים המרכזיות ופתחו סניפים בפריפריה. הערכתנו היא שהמעבר של הציבור לצריכת שירותים בנקאיים מחוץ לסניף יוסיף ויתרחב בשנים הקרובות, וכן יימשך הצמצום של מספר סניפי הבנקים וגודלם, בדומה למגמה באירופה ובארה"ב. עם זאת, הטכנולוגיה לא בהכרח תחליף את הקשר האישי של הבנקאי עם הלקוח, אלא תסייע ליצירת קשר אישי אחר, מותאם לצורכי הלקוח, שאינו מלווה בהכרח במפגש פנים אל פנים. כדי לסייע ללקוחות המתקשים עקב סגירת הסניפים ובראשם האזרחים הוותיקים, פעל הפיקוח לקביעת עקרונות לתהליך קבלת החלטות נכון ולשמירה על רמת שירותים נאותה במקרים של סגירת סניפים וצמצום עמדות טלר בבנקים. כמו כן, כדי להבטיח יישום עקרונות אלה, הפיקוח בוחן פרטנית, מכוח סמכותו בחוק, כל בקשה לסגירת סניף. 

  • לצד קידום הטכנולוגיה פעל הפיקוח בשנה האחרונה לחיזוק ניהול הסיכונים הנגזרים מהטכנולוגיה, ורתם את הבנקים להקמת מרכז סייבר בנקאי, שהחל לפעול בתחילת 2017. זאת כפרויקט משותף של רשות הסייבר הלאומית, משרד האוצר, כל הבנקים והפיקוח על הבנקים. המרכז, שמתכונתו דומה לזו של מרכז הסייבר הפועל בארה"ב (FS-ISAC), נועד לסייע לבנקים להתמודד עם אירועי סייבר ותקיפות המתרחשות באופן שוטף וגם עם תרחישי מתקפה לאומיים, שעלולים להיות משמעותיים. אנו רואים במרכז הסייבר הבנקאי חשיבות רבה כקו הגנה חיוני נוסף, המנצל את יתרונות הסינרגיה בהעברת מידע בין הבנקים לצורכי הגנה על המערכת כולה, ורותם את יכולותיהם של הגופים המומחים והמנוסים ברמת המדינה להגנה גם על המפקידים.

  • בתחום היעילות הציגו הבנקים תכניות משמעותיות לצמצום כוח האדם וההוצאות, וכבר החלו ליישמן, בהתאם לדרישת הפיקוח על הבנקים. כך, ב-2016 עזבו את הבנקים 1,940  עובדים, ומגמה זו צפויה להימשך גם ב-2017 ובשנים הבאות. יציאתם של עובדים רבים מהמערכת הבנקאית מתנהלת באופן המכבד אותם ואת תרומתם לאורך השנים, באמצעות תכניות פרישה מרצון. עם זאת עזיבת העובדים אינה קלה לחלקם, וגם לבנקים, שכן היא מחייבת להתאים את תהליכי העבודה לצמצום כוח האדם ולהשלים ידע האובד עם פרישתם של עובדים מיומנים ומנוסים. צמצום כוח העבודה נובע מהצורך של הבנקים להתאים את עצמם לבנקאות הדיגיטלית, שבה חלק מהפעילויות כבר אינן דורשות סיוע של פקיד, וכן נגזר מהדרישה של הפיקוח שהבנקים יתייעלו ויגיעו לרמות היעילות המקובלות בבנקאות בעולם. הפיקוח ימשיך לדרוש מהבנקים לנקוט מהלכים נוספים ומגוונים לצורך השגת יחסי יעילות טובים יותר, ולגלגל את החיסכון שנוצר מההתייעלות אל לקוחותיהם באמצעות שיפור הכלים החדשים והשירות והורדת מחירי השירותים הבנקאיים, לצד חלוקת הדיבידנדים למחזיקי מניות הבנקים, שהם בעיקר הציבור הרחב.

  • בתחום קידום התחרות נתן הפיקוח על הבנקים ב-2017 רשיון לסולק חדש, שצפוי לספק שירותים לעסקים קטנים ובינוניים, ובכך להתחרות בשלוש חברות כרטיסי האשראי הפועלות בתחום. כניסתו של סולק זה לשוק התאפשרה על רקע צמצום משמעותי של הדרישות וחסמי הכניסה שנקט הפיקוח על הבנקים – בעיקר הפחתת דרישת ההון (לסטנדרט המקובל בעולם) והקלות בתהליך מתן הרשיון. נוסף על כך פעל הפיקוח יחד עם משרד האוצר, במסגרת הוועדה לקידום התחרות, לקידום הפרדתן של שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, תוך ביצוע פעולות להבטחת יכולתן להתפתח גם בתקופת המעבר עד למכירתן על ידי הבנקים. זאת כדי שאלה יוכלו להפוך לשחקנים משמעותיים במגוון תחומים פיננסיים, ואף לבנקים דיגיטליים – אם יבחרו באסטרטגיה זו. שני הבנקים הגדולים נערכים למכירת חברות כרטיסי האשראי בהתאם לדרישות החוק. במקביל פעל הפיקוח וממשיך לפעול להסרת חסמי כניסה לבנקאות, לצורך עידוד הקמה של בנק חדש – בנק דיגיטלי. 

  • בתחום השמירה על ההוגנות והגדלת השקיפות הוציא הפיקוח הנחיות בנושא הליכי גביית חוב ממשקי בית ועסקים קטנים. הנחיות אלה מבטיחות, בין היתר, את הגברת תהליכי "הגבייה הרכה" ואת מעורבות התאגיד הבנקאי בתהליכי הגבייה בכל שלביה. עם זאת, הפיקוח מדגיש שחוב שנלקח צריך להחזיר, בין אם מדובר בעסק גדול ובין אם מדובר במשק בית. עוד נקט הפיקוח צעדים שונים בתחום העמלות: בין השאר יזם צירוף של אזרחים ותיקים ובעלי מוגבלויות לשירות המסלולים המוזל; יזם מתן הנחות לפעולות בערוצים ישירים; והסדיר את עמלת המשיכה מכספומט המרוחק מהסניף.

 

 

 

לצד קידום הרפורמות האמורות בבנקאות רואה הפיקוח חשיבות רבה בתמיכתם של הבנקים בישראל בצמיחת המשקתמיכה המתבטאת בהעמדת אשראי לעסקים גדולים, בינוניים וקטנים לצד האשראי שניתן למשקי הבית. לאחר מספר שנים שבהן הבנקים התמודדו עם האתגר של הגדלת ההון והנזילות, ונמשכה הירידה של יחס האשראי הבנקאי לתוצר, הגיעו כל הבנקים, בסוף 2016, ליעדי ההון הרגולטוריים וליעדי הנזילות, ולכן הם יוכלו להגדיל מעתה ביתר קלות את האשראי לכל המגזרים האלה. לפיכך, במידה שהיו בשנים האחרונות עסקים גדולים אשר התמודדו עם צמצום מסוים של היצע האשראי הבנקאי, הם צפויים לקבל מהבנקים מענה מחודש, וזאת תוך הקפדה על הליכי חיתום הולמים, ויישום המסקנות שנלמדו מכשל של לווים גדולים וממונפים.

 

 

 

בשנתיים האחרונות קודמו יוזמות חקיקה רבות בתחומי הבנקאות והפיננסים, ובימים אלה מקודמות יוזמות נוספות. כל זאת לצד צעדים רבים שנקט הפיקוח על הבנקים להגברת התחרות והיעילות של המערכת הבנקאית ועולם התשלומים. חשוב מאוד בעיניי שכעת נתמקד בהטמעת מכלול השינויים הנגזרים מהחקיקה החדשה תוך עצירת קידום יוזמות חדשות. אלה שינויים מורכבים, ויש לכוון את יישומם כדי שהם אכן יפעלו לטובת הציבור. יצירת ודאות רגולטורית מתחייבת גם כדי שמשקיעים ישקלו להיכנס לענף, לרכוש את חברות כרטיסי האשראי ואף להקים גופים פיננסיים חדשים. חשוב להבין שהטמעת החוקים והרגולציה האמורים וקטיף פירותיהם יהיו הדרגתיים ויימשכו מספר שנים.

 

מעבר לאתגר של הטמעת מכלול החוקים והשינויים הטכנולוגיים האמורים בבנקאות, אחד האתגרים המרכזיים למשק בתחום הפיננסי בשנים הקרובות הוא להבטיח שקידום התחרות והגדלת מספר נותני האשראי לא יביאו להצפה של אשראי למשקי בית, באופן שיפגע בחלק מנוטלי האשראי. כבר היום אין מחסור באשראי למשקי הבית, לאחר שבשנים האחרונות אשראי זה גדל בקצב מהיר מאוד. ב-2016 עלה מספר הלקוחות הפרטיים המתקשים להחזיר את חובותיהם, והפסדי האשראי של הבנקים בתחום האשראי הקמעוני עלו לשיעור גבוה יחסית – 0.85% מהאשראי. כניסה של פלטפורמות למימון המונים, של גופים מוסדיים ושל גופים חוץ-בנקאיים ייעודיים למתן אשראי אל תחום האשראי הקמעוני לצד מאמץ מוגבר של חברות כרטיסי האשראי להרחיב את פעילותן על רקע הפרדת שתיים מהן מהבנקים הגדולים עלולים להוביל לעודף היצע אשראי למשקי הבית, שהיום המינוף שלהם עדיין סביר בהשוואה בין-לאומית. לכן חשוב שגם משקי הבית יהיו ערניים, לא יתפתו לקחת אשראי בהיקף מוגזם, אשר עלול להקשות עליהם ואף לסבך אותם בעתיד, אלא ינצלו את החלופות הגדלות בעיקר לצורך הורדת הריבית שהם משלמים על האשראי.

 

 

 

לסקירה המלאה של המפקחת על הבנקים בקובץ PDF

לוחות - טבלת לוחות בקבצי Excel  ובקבצי PDF

איורים - טבלת איורים בקבצי Excel  ובקבצי PDF​

  

 

 

 

 

 ​

שערי חליפין יציגים