חוקים ותקנות

​כדי להבטיח את הצלחת הפעילות של מערכת זה"ב ולמזער את הסיכונים המשפטיים הכרוכים בה, היה על בנק ישראל לבנות מסגרת משפטית תומכת עבור מערכת.

בנק ישראל פועל במערכת זה"ב בשלושה כובעים שונים: הוא גם מפעיל את המערכת, גם משתתף בה כבנקאי של הממשלה וגם פועל בה כבנק מרכזי - לדוגמה, בתחום המוניטרי. ריבוי פעילויות זה מחייב הגדרה משפטית של תפקידי בנק ישראל במערך התשלומים והסליקה, של סמכות הפיקוח שלו ושל חובותיו כמפעיל המערכת.   
 
"חוק מערכות תשלומים", שהצעתו גובשה על ידי בנק ישראל, מסדיר סוגיות משפטיות נוספות, כגון סופיות התשלומים ופשיטת רגל של אחד המשתתפים במערך התשלומים והסליקה.   
 
נושא נוסף שחייב תיקוני חקיקה הוא הנהגת עיצור צ'קים. כתוצאה מהעברת הקבצים האלקטרוניים לסניפי הבנקים כחלופה לצ'קים, הקובץ האלקטרוני הוא שיוחזר במקרה של אי כיבוד הצ'ק. מצב זה מחייב הכנסת תיקון בחוק, שיתיר לבנקים להחזיר צ'קים סרוקים במקום צ'קים מקוריים. 

נוסף על תיקוני החקיקה חתם בנק ישראל על מספר הסכמים, המסדירים את מערכות היחסים עם הגופים השונים הפועלים במערכת זה"ב. בין היתר נחתמו הסכמים כאלה עם הבנקים המסחריים, מסלקת הנייר, מס"ב ומסלקות הבורסה לניירות ערך. כן נקבעה שורה של כללים ונהלים לתפעול מערכת זה"ב. 

להלן מרוכזים החוקים, התקנות וההודעות הרלוונטיות לפעילות של מערך התשלומים והסליקה בישראל: 

 

חוקים

חוק בנק ישראל, 2010

חוק מערכות תשלומים, 2008

תקנות

הודעות

תאריך עדכון: 16/08/2016