מערך התשלומים והסליקה בישראל

מערכות התשלומים והסליקה הן חלק חיוני של התשתית הכלכלית והפיננסית במשקים מודרניים, ותפקודן היעיל תורם להתפתחותם וליציבותם הפיננסית של המשקים. בנק ישראל פועל לקידום הבטיחות, האמינות והיעילות של מערכות התשלומים והסליקה ונוקט אמצעים להפחתת הסיכונים הכרוכים בסליקה.   
על הסדרת מערכות התשלומים והסליקה במשק, לשם הבטחת יעילותן ויציבותן, מופקד תחום מערכות התשלומים והסליקה בבנק ישראל. 

​מערכת זה"ב​
שב"א SWIFT כספת ממשקי תקשורת פנימיים
חברות כרטיסי אשראי מסלקות הבורסה מס"ב מסלקת הנייר CLS
אמצעי תשלום כגון: צ'קים, הוראות חיוב/זיכוי אלקטרוניות, מזומנים, תשלומים באינטרנט ובסלולר, כרטיסי ח​יוב
תאגידים בנקאיים
ציבור רחב

 

רקע

בשנים 2004 ועד 2007 בוצעה רפורמה מקיפה במערכות התשלומים והסליקה, ובכלל זה במסלקות הבורסה, במסלקת הצ'קים ובמס"ב. ביולי 2007 הופעלה מערכת תשלומים חדשה, מערכת זה"ב (זיכויים והעברות בזמן-אמת), העומדת בתקנים בין-לאומיים, וזו הביאה את התשתית הפיננסית הישראלית לרמה בין-לאומית מתקדמת. פיתוחה של המערכת החדשה וחקיקת חוק מערכות תשלומים התשס"ח-2008 סייעו אף הם להצטרפותו של השקל למסחר בבנק (Continuous Linked Settlement) CLS.
מהלכים אלה ואחרים, אשר הושלמו במאי 2008, תרמו להגברת היציבות של התשתית הפיננסית המקומית, ואפשרו לגורמים זרים ומקומיים להמשיך ולבצע עסקאות הן בשקל והן בין השקל למטבעות זרים באופן מיידי, סופי ובטוח גם בעת התעצמות המשבר העולמי בספטמבר 2008.

התשתית הפיננסית בישראל כוללת מערכות תשלומים וסליקה בין-בנקאיות המשמשות להעברה וסליקה של תשלומים, מערכות תקשורת ואמצעים לביצוע תשלומים.

מערכות התשלומים החשובות בישראל כוללות, בין היתר, את מערכת זה"ב, המיועדת להעברת סכומים גבוהים בזמן אמת ובאופן סופי; את מסלקת הנייר, המיועדת להעברת ממסרים (צ'קים וזיכויים וחיובים שונים) הניתנים על גבי נייר; מרכז סליקה בנקאי (מס"ב) הסולק הוראות חיוב וזיכוי אלקטרוניות; מסלקות הבורסה לניירות ערך בתל אביב (מסלקת ניירות הערך ומסלקת המעו"ף) והחברות לכרטיסי אשראי.
מערכת ה-CLS, הפועלת מחוץ לישראל, היא חלק בלתי נפרד ממערך התשלומים והסליקה בישראל מאז צורף השקל לסליקה ב-CLS במאי 2008; היא סולקת את המטבע הישראלי כנגד המטבעות הזרים הנסלקים ב-CLS.

מערך התשלומים מקיף פעולות באמצעי תשלום שונים - ביניהם הוראות לחיוב/זיכוי אלקטרוני, צ'קים, כרטיסי חיוב, מזומנים ותשלומים באמצעות האינטרנט והטלפון הסלולרי.
המשתתפים במערכות התשלומים השונות רובם בנקים מסחריים וגופים מוסדיים גדולים. הציבור הרחב עושה שימוש ישיר באמצעי התשלום השונים ונזקק למערכות התשלומים בין-בנקאיות לשם העברת כספים מבנק לבנק. העברת כספים מחשבון לחשבון אחר באותו בנק אינה מצריכה שימוש במערכת תשלומים בין-בנקאית.

מערך התשלומים והסליקה

מערכת זה"ב (זיכויים והעברות בזמן אמת) - בנק ישראל משמש כסולק סופי לסליקה הבין-בנקאית. חשבונות הסליקה של הבנקים מתנהלים במערכת זה"ב, המופעלת על ידי בנק ישראל. המערכת מקושרת ישירות אל מערכות התשלומים במשק (מסלקת הנייר, מס"ב, מסלקות הבורסה לני"ע) ואל המערכות הפנימיות בבנק ישראל.

נוסף על מערכת זה"ב, כולל מערך הסליקה הקיים, שבו חברים הבנקים המסחריים בישראל, CLS, בנק ישראל ובנק הדואר, כמה מערכות תשלומים, הפועלות זו לצד זו:

מסלקת הבנקים (הנייר) - סולקת ממסרים (צ'קים וזיכויים וחיובים שונים) הניתנים על גבי נייר. הממסרים נסלקים במסלקה בערבו של יום העסקים שבו הם הופקדו בבנקים. הבנקים רשאים לא לכבד ממסרים, ואלה מוחזרים בדרך כלל ביום שלמחרת הפקדתם. החזרות הממסרים נרשמות במועד ההחזרה לפי הערך השוטף של יום ההפקדה. הסליקה הכספית בין הבנקים נרשמת ביום העסקים הבא במערכת זה"ב.

מרכז סליקה בנקאי (מס"ב) - מערכת אלקטרונית הסולקת הוראות חיוב וזיכוי שאינן מבוססות על מסמכי נייר, כגון הרשאות לחיוב חשבון ("הוראות קבע"), תשלומי משכורות והחזרי מס, המועברות אליה על ידי הבנקים ועל ידי לקוחות שונים המורשים לשלוח הוראות ישירות למס"ב. הוראות החיוב והזיכוי נסלקות בערבו של יום ההעברה, לפי ערך אותו היום. ההעברות הבין-בנקאיות נרשמות ביום העסקים שלאחר יום ההעברה. המשתתפים בסליקה רשאים להחזיר את החיובים והזיכויים מספר ימים לאחר מועד הצגתם. הוראות התשלום המוחזרות מקבלות את ערך יום העסקים של יום הצגתן.

מסלקות הבורסה לניירות ערך בתל אביב - מסלקת ניירות הערך סולקת את העסקאות בניירות ערך המתבצעות בבורסה ומספקת שירותים נוספים הקשורים בניירות ערך, כגון תשלומי ריבית על איגרות חוב ותשלומי דיבידנד. עסקאות בנכסים נגזרים נסלקות במסלקת המעו"ף.
תוצאות הסליקה של המסלקות, המתבצעת על בסיס נטו לכל מערכת, מועברות למערכת זה"ב, שהיא הסולק הסופי של כל מערכות התשלומים במשק. ​

תוצאות הסליקה של המסלקות, המתבצעת על בסיס נטו לכל מערכת, מועברות למערכת זה"ב, שהיא הסולק הסופי של כל מערכות התשלומים במשק.

מערך הסליקה בישראל

קבוצת התאגידים הבנקאיים מורכבת מהבנקים המסחריים בישראל ומבנק CLS.
הרפורמה במערך התשלומים

בולטבנק ישראל השיק ביולי 2007 את מערכת זה"ב (זיכויים והעברות בזמן אמת), המוכרת בעולם
כמערכת (Real Time Gross Settlement) RTGS. מערכת זה"ב היא מערכת מתקדמת לסליקה
יעילה ואמינה של התשלומים השקליים במשק, בזמן אמת ובאופן סופי. הוראות התשלום המועברות
במערכת זה"ב מבוצעות מייד, והן סופיות עם ביצוען. המערכת מבטיחה למשתמשים בה ביצוע מהיר
ובטוח של תשלומים: פעולת הסליקה מתבצעת בתוך דקות ספורות, היא אינה ניתנת לביטול, ומקבל
התשלום יכול לעשות בו שימוש מיידי, בלי לחשוף את עצמו לסיכונים.


בולטכחלק מההיערכות למערכת זה"ב נדרשה המערכת הבנקאית כולה לשפר את אופן ניהול הנזילות ולעבור מניהול נזילות בדיעבד לניהול נזילות תוך-יומי. בנק ישראל יזם פיתוח של מערכת לניהול ביטחונות כנגד מתן קו אשראי תוך-יומי ובין-יומי, מערכת המנוהלת בבורסה לניירות ערך.


בולטיחד עם הפעלת מערכת זה"ב הנהיג בנק ישראל, במסגרת הרפורמה בתחום התשלומים והסליקה, שורה של שינויים ושיפורים גם במערכות התשלומים הקיימות, במטרה להתאים אותן לכללים הבין-לאומיים המקובלים בעולם. השינויים העיקריים היו:


בולטביטול הרישום הרטרואקטיבי של תנועות בחשבונות הבנקים, כך שהיתרה בחשבון בכל עת היא סופית.
הארכת שעות הפעילות ביום העסקים - סיומו בשעה 18:30 במקום בשעה 15:00, כדי לאפשר ביצוע עסקאות במערכת זה"ב גם בשעות אחר הצהריים והערב.


בולטיצירת הסדר בין-בנקאי לטיפול בכשל של אחד המשתתפים בסליקה הרב-צדדית של מס"ב או מסלקת הצ'קים, כדי להבטיח את השלמת הסליקה במסלקות אלו עד סוף היום.


בולטהטמעת שיפורים בתהליך הסליקה של הצ'קים, ובכלל זה: סליקה אלקטרונית בחזקת חובה לכל הבנקים, ביטול הסליקה הרטרואקטיבית של הצ'קים, הדמיה של הצ'קים (imaging) והעברת הקבצים בין הבנקים וייזום של חוק לעיצור צ'קים. בשנת 2009 פורסם תזכיר חוק "הסליקה האלקטרונית של צ'קים תשס"ח-2008".
הטמעת שיפורים בתהליך הסליקה במס"ב, ובכלל זה: שינוי סדר הפעולות כך שמשלוח הקבצים לבנקים (clearing) מבוצע רק לאחר הסליקה בזה"ב (settlement), ביטול הסליקה הרטרואקטיבית של החזרות ויצירת שני חלונות סליקה בתוך היום (בבוקר ובערב).


בולטהיערכות של מסלקות הבורסה לניירות ערך לסליקה של הניירות בצמידות לסליקת הכספים במערכת זה"ב, (Delivery Versus Payment) DVP. אופן סליקה זה מפחית משמעותית את סיכוני הסליקה במסלקות הבורסה לניירות ערך. מהלך זה החל באג"ח ממשלתיות ובמק"ם, ובשנים הקרובות תפעל הבורסה להרחבתו גם לני"ע ואג"ח קונצרניות.


בולטכדי להקטין את הסיכון המשפטי במערכות תשלומים, הוביל הבנק את חקיקתו של חוק מערכות תשלומים, התשס"ח – 2008. חוק זה מבטיח פעילות יעילה של מערכות התשלומים בישראל וממזער את הסיכונים הכרוכים בהן. כמו כן קובע חוק זה את סמכות בנק ישראל לפקח על מערכות התשלומים שנגיד הבנק מכריז עליהן כ"מערכות תשלומים מבוקרות".


בולטהפעלת מערכת זה"ב פתחה בפני ישראל אפשרויות חדשות גם במישור הבין-לאומי. החשובה שבהן היא צירוף מטבע השקל למערכת CLS במאי 2008. בנק (Continuous Linked Settlement) CLS, שהוקם בתחילת שנות האלפיים, פועל כמסלקה בין-לאומית לעסקות המרה בין מטבעות חוץ. פעילותה דומה לזו של מערכת מסוג RTGS, אולם במקום פעולת סליקה במטבע יחיד מתבצעות ב-CLS בו-זמנית פעולות הסליקה וההמרה ממטבע למטבע.

ימי פעילות מערכת זה"ב לשנים 2016-2019
עקרונות הבנק הבין-לאומי לסליקה

באפריל 2012 פרסמו ה-BIS ו-CPSS-IOSCO דוח המציג את העקרונות לפיקוח על התשתיות הפועלות בשוק הפיננסי.

סיכונים במערכות התשלומים

מערכות תשלומים וסליקה שאינן יעילות די הצורך חושפות את המשתתפים בהן למספר סיכונים, ואלה העיקריים בהם: 

  • סיכון משפטי - שלאחד הצדדים בעסקה ייגרמו הפסדים משום שמערכות התשלומים והסליקה אינן נתמכות בחוקים ותקנות ברורים.​
  • סיכון אשראי - שאחד הצדדים בעסקה לא יעמוד במלוא התחייבויותיו, לא בזמן העסקה ולא אחריה.
  • סיכון נזילות - שאחד הצדדים בעסקה לא יעמוד במלוא התחייבויותיו במועד שנקבע.
  • סיכון תפעולי - העלול לגרום להפסד בלתי צפוי בשל ליקויים במערכות או בסביבתן, כגון טעויות אנוש, כשל טכני בחומרה או בתוכנה ותקלות בתקשורת.
  • סיכון עסקי כללי - סיכון עסקי כללי מתייחס להרעה אפשרית במצב הכספי (כארגון עסקי) של תשתית שוק פיננסי עקב ירידה בהכנסות או עלייה בהוצאות, שבעטיין ההוצאות גבוהות מההכנסות, ונגרם הפסד הנספג על ידי הון הארגון.
  • סיכוני משמורת והשקעה - סיכון משמורת הוא הסיכון להפסדים על נכסים המוחזקים במשמורת. סיכון השקעה הוא סיכון שתשתית שוק פיננסי תספוג הפסדים כשהיא משקיעה משאבים משלה או של המשתתפים בה, כגון בטחונות.

סיכונים אלה עלולים להתפתח לכלל סיכון מערכתי, שבו כשל של אחד הצדדים גורם לכשל של משתתפים אחרים בסליקה. במקרים חמורים יותר עלולים הסיכונים לעבור ממערכת למערכת, ואף להביא למשבר פיננסי בכלל המשק.
  
מערכת זה"ב תורמת לצמצום משמעותי של רמת הסיכונים הגלומה במערכות התשלומים. המערכת מבטלת, למעשה, את סיכוני האשראי והנזילות, שכן מיד עם השלמת העסקה הופך התשלום לסופי, והבנק המקבל יכול לזכות את לקוחו ללא חשש לביטול התשלום. כן מקטינה המערכת את התלות של כל משתתף ביתר המשתתפים בסליקה, עובדה המפחיתה מאוד את הסיכון המערכתי של הבנקים המשתתפים בה.

הקמת מערכות גיבוי לרכיבים שונים במערכת זה"ב והקמתו של אתר גיבוי כולל למערכת זה"ב מצמצמות את הסיכון התפעולי. קיומו של חוק מערכות תשלומים התשס"ח-2008, מפחית את הסיכון המשפטי הגלום בפעילות במערך התשלומים והסליקה בישראל.

למידע נוסף על הסיכונים במערכות התשלומים

המועצה לתשלומים וסליקה
במהלך שנת 2009 הוקמה, בהתאם לכללי מערכת זה"ב, מועצה לתשלומים וסליקה, שבה חברים נציגים מגופים שונים הפועלים במערך התשלומים בישראל, ביניהם נציגים מבנק ישראל, מהתאגידים הבנקאיים וממערכות התשלומים, וכן נציגים מגופים בעלי עניין (כגון הרשות לני"ע, קופות גמל, חברות ביטוח, קרנות פנסיה, חברות לכרטיסי אשראי). בראש המועצה עומד המשנה לנגיד בנק ישראל. המועצה היא בגדר גוף מייעץ בלבד, שתפקידו לסייע בהבטחת היעילות והיציבות של מערך התשלומים בישראל. המועצה מתכנסת לפחות אחת לשנה קלנדרית.
אמצעי תשלום

אמצעי התשלום שבאמצעותם הציבור הרחב יכול לבצע תשלומים הם מזומנים, צ'קים, חיובים אלקטרוניים, כרטיסי חיוב, חיובים על פי הרשאה, תשלומים באמצעות האינטרנט, הטלפון ועוד.  
להלן הסבר קצר על אמצעי התשלום העיקריים בישראל:   

  • מזומן - שטרות, כסף ומטבעות, שהם אמצעי התשלום הנזיל ביותר.  
  • צ'ק (המחאה) - שטר שבו אדם ("המושך") מורה לבנק שבו הוא מנהל את חשבונו לשלם מחשבונו כסף לצד ג' ("הנפרע"), בזמן שנקבע מראש. הצ'ק, כשטר, ניתן להסבה (אלא אם כן הגביל המושך את הסבתו על פני הצ'ק, והתקיימו התנאים המשפטיים המאפשרים זאת), ובמקרה זה יכול הנסב - האדם שלטובתו הוסב הצ'ק) לדרוש את הפירעון מן המושך או מן המסב. 
  • העברה כספים אלקטרונית (EFT - ראשי תיבות של Electronic Funds Transfer) - פעילות של העברת כספים ממשלם למקבל בצורה אלקטרונית, באמצעות תקשורת בין מערכות מידע, ללא העברה פיזית של ניירת, שטרות כסף או המחאות. העברת זה"ב (ראו להלן) והעברה באמצעות מס"ב הן דוגמאות לאמצעי תשלום זה בישראל. 
  • העברת זה"ב - העברה אלקטרונית המתבצעת באמצעות מערכת זה"ב במהלך יום העסקים, לרוב בתוך דקות ספורות. העברה מסוג זה היא סופית ואינה ניתנת לביטול. 
  • כרטיס חיוב - אמצעי תשלום המשמש חלופה למזומנים ולהמחאות. בעת תשלום באמצעות כרטיס חיוב מציג המשלם את הכרטיס או מוסר את פרטיו. הספק או מקבל התשלום פונה למסלקה, המעבירה לו את התשלום ומחייבת את הלקוח. 
  • כרטיס אשראי - סוג של כרטיס חיוב, המשמש אמצעי תשלום חליפי למזומנים; לרוב הלקוח מחויב עבור העסקה במועד מאוחר ממועד ביצועה. 
  • כרטיס Pre-paid - סוג של כרטיס חיוב, שאותו יש לטעון מראש בסכום המרבי לחיוב. כל תשלום מופחת מיתרתו של הלקוח עד לאיפוס היתרה. 
  • תשלומים באינטרנט - תשלומים באמצעות בנקאות מקוונת, המאפשרת למשלם לשלוח כסף מחשבון הבנק שלו לסוחר או למזוכה אחר. 
  • העברת מט"ח לחו"ל - אמצעי תשלום זה נפוץ בקרב עובדים זרים, המעבירים כספים ממדינת עבודתם למדינת מוצאם. 
  • המרת מט"ח/ש"ח - פעולת החלפה של מטבע חוץ במטבע מקומי. המרות המטבע המתבצעות ברחבי העולם הן הקובעות את שערי המטבעות.​