כלים מוניטריים

בנק ישראל מנהל את מדיניות הריבית שנועדה להשיג את יעד האינפלציה שקבעה הממשלה. לצורך זה מפעיל בנק ישראל כלים מוניטריים שונים. כלים מוניטריים אלה כוללים הלוואות מוניטריות לתאגידים הבנקאיים, פיקדונות מוניטריים של התאגידים הבנקאיים בבנק ישראל, חלון אשראי וחלון פיקדונות, הנפקות מק"מ, פעולות בשוק הפתוח ומכרזי ריפו.

  • מכרזי פיקדונות ו/או הלוואות לבנקים: מכרזים אלו הם כלי מדיניות עיקרי להשגת רמת הריבית שנקבעה, בזכות הדיוק והמהירות המאפיינים את השפעתם. לעיתים בנק ישראל מציע לבנקים ליטול ממנו הלוואות לתקופות קצובות של יום ושבוע, ולעיתים הוא מציע להם להפקיד אצלו פיקדונות לטווחים קצרים – כל זאת בהתאם לנסיבות בשוק הכספים ובריביות הנקבעות במכרזים. כנגד ההלוואות מעמידים הבנקים לבנק ישראל ביטחונות, ביניהם איגרות חוב ממשלתיות ומילווה קצר מועד (מק“ם).
  • חלון להלוואות ולפיקדונות מוניטריים: בנק ישראל מעמיד לרשות התאגידים הבנקאיים חלון להלוואות מוניטריות (כנגד ביטחונות), שהריבית אשר הוא גובה עליהן גבוהה בשיעור מסוים מריבית בנק ישראל, וחלון לפיקדונות מוניטריים, שהריבית אשר הוא משלם עליהם נמוכה בשיעור מסוים
    מריבית בנק ישראל.
  • מילווה קצר מועד (מק"ם): זהו נייר ערך שבנק ישראל מנפיק לתקופות קצרות (עד כשנה) כדי להשפיע על רמת הריבית בשוק הכסף. ניירות ערך אלו מונפקים לציבור הרחב, תשואתם נקבעת במסחר בבורסה לניירות ערך, ובה ניתן להסתייע בחישוב ציפיות הציבור לאינפלציה ולשינויים
    במדיניות המוניטרית.
  • ריפו: אלו עסקאות שבהן בנק ישראל רוכש, באמצעות מכרז, איגרות חוב ממשלתיות ומק"ם מתאגידים בנקאיים וגופים מוסדיים לשם הספקת נזילות, ומוכר אותם בחזרה כעבור שבוע במחיר שנקבע מראש. הפער בין המחיר שבו בנק ישראל רוכש ניירות ערך אלו לבין המחיר שבו הוא מוכר אותם הוא הריבית. הריפו הוא אחד הכלים החשובים לניהול מדיניות הריבית על ידי בנקים מרכזיים במדינות מפותחות רבות.
  • פעילות בשוק הפתוח: כלי נוסף של בנק ישראל להספקת נזילות הוא רכישת איגרות חוב ממשלתיות מסוגים שונים ולתקופות שונות בבורסה.