الدور الرئيسي لبنك إسرائيل هو الحفاظ على استقرار الأسعار، إضافة إلى وظائف أخرى منها العمل على تعزيز النمو والتشغيل وتقليص الفجوات الاجتماعية واستقرار النظام المالي. وكل ذلك بشرط عدم المس باستقرار الأسعار.
يدير بنك إسرائيل سياسة سعر الفائدة من أجل تحقيق هدف التضخم الذي حددته الحكومة. لتحقيق هذه الغاية، يستخدم البنك أدوات نقدية مختلفة: قروض نقدية للمؤسسات المصرفية، ودائع نقدية للمؤسسات المصرفية في بنك إسرائيل، نوافذ ائتمان ونوافذ إيداع، إصدار سندات دين قصيرة الأجل، أنشطة في السوق المفتوحة وعطاءات إعادة الشراء (ريبو).
הוועדה המוניטרית הוקמה בהתאם לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010. הוועדה מונה שישה חברים והם: הנגיד, שמשמש יו"ר הוועדה, המשנה לנגיד, עובד של הבנק שמינה הנגיד ושלושה חברים מקרב הציבור.
תפקידי הוועדה בהתאם לחוק בנק ישראל
לקבוע את המדיניות להשגת מטרות הבנק, ובכלל זה את המדיניות המוניטרית.
לעקוב אחר ביצועה של המדיניות שנקבעה.
להחליט על הפעולות לפי חוק בנק ישראל שעל הבנק לנקוט כדי להשיג את מטרות הבנק.
על פי סעיף 4(1) לחוק, אחד מתפקידיו של בנק ישראל הוא"לנהל את המדיניות המוניטארית". זה תחום אחריותו המובהק של הבנק ומוקד השפעתו על המשק. המטרה העיקרית של המדיניות המוניטארית היא שמירה על יציבות מחירים. בכך תורמת המדיניות המוניטארית ליצירת סביבה עסקית התומכת בצמיחה כלכלית בת-קיימא. יציבות מחירים מוגדרת באמצעות יעד אינפלציה, שהממשלה קובעת במסגרת מדיניותה הכלכלית (מאז שנת 1992), ותפקידה של המדיניות המוניטארית הוא להביא להשגת יעד זה.
במארס 2010 התקבל בכנסת חוק חדש לבנק ישראל, שנכנס לתוקפו ביוני 2010. חוק בנק ישראל קובע שהיעד העיקרי של הבנק המרכזי הוא שמירה על יציבות המחירים. מכוח חוק זה נקבעת עצמאותו של בנק ישראל, והיא מתבטאת בעיקרה בקביעת הכלים להגשמת היעדים ודרך הפעלתם. המדיניות המוניטרית וההחלטות על הפעולות הנדרשות לשם השגת יעדי הבנק נקבעות על ידי ועדה מוניטרית, והוקמו מנגנונים לבקרה ציבורית ופנימית, כדי להבטיח שעצמאות הבנק המרכזי תלווה באחריות דיווחית (accountability) ושקיפות כלפי הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והציבור. כמו כן הוקמה מועצה מנהלית, שתפקידה לפקח על התנהלות הבנק כדי להבטיח את יעילותה ותקינותה .
מדיניות מוניטרית הצופה את פני העתיד היא הבסיס להשגת יעד יציבות המחירים. כדי שיתאפשר למדיניות המוניטרית להשיג את היעד חטיבת המחקר מגבשת תחזית כלכלית לטווחים הקצר והארוך, וכן מנתחת את הגורמים התורמים לחוסר-הוודאות בתחזית. חטיבת המחקר של בנק ישראל מפרסמת בסוף כל רביע את התחזית המקרו-כלכלית (Staff forecast), המבטאת את הערכותיה לגבי ההתפתחות הצפויה של המשתנים העיקריים – בהם התוצר ורכיביו, התעסוקה, האינפלציה, הריבית והשכר. התחזיות נדונות בוועדה המוניטרית ומתפרסמות לציבור בצמידות להחלטות הריבית בחודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר של כל שנה. התחזית מתבססת על מספר מודלים, על מקורות מידע שונים ועל הערכה שיפוטית. בגיבוש התחזית משמש גם מודל ה-DSGE (Dynamic Stochastic General Equilibrium) למשק הישראלי, שפותח בחטיבת המחקר. זהו מודל מבני, המבוסס על יסודות מיקרו-כלכליים, שמאפשר לשלב את המידע מהמקורות השונים לחיזוי מקרו-כלכלי אינטגרטיבי של המשתנים השונים – תחזית בעלת עקביות פנימית וסיפור כלכלי. כן מאפשר המודל לבחון תרחישים חלופיים ולהעריך את מידת אי-הוודאות לגבי התממשות התחזית הבסיסית.
השערים היציגים הם שערי חליפין של מטבעות חוץ במונחי שקלים. השער היציג של מטבע חוץ מסוים הוא אינדיקטור לשער החליפין של אותו מטבע בשוק מטבע החוץ(2) : הוא מבוסס על ממוצע שערי הקנייה והמכירה שמפרסמים הבנקים, ואינו משקף בהכרח שערים של עסקאות שבוצעו. אין לשערים היציגים מעמד רשמי מחייב על פי דין, ואין הם מתפרסמים ב"רשומות". עיקר השימוש בהם הוא לצורכי שיערוך וכשערים שאליהם מתייחסים חוזים. עם זאת צדדים בעסקה הצמודה למטבע חוץ רשאים לבצעה בכל שער חליפין המוסכם ביניהם. השער היציג לא יחול על עסקה כזאת, אלא אם כן הסכימו הצדדים על כך במפורש.