פרסומים"; $toptitle1a="דוחות בנק ישראל"; $toptitle1b="דוח בנק ישראל 2006"; $toptitle2="דוח בנק ישראל 2006"; ?>

דוח בנק ישראל - 2006
דף תקצירים


פרק א'
המשק והמדיניות הכלכלית

ההתפתחויות במשק השנה היו חיוביות ביותר, והתבטאו במיגוון רחב של תחומים: התוצר גדל ב-5.1 אחוזים והובל על ידי גידול היצוא המתקדם; הצמיחה המהירה נמשכת זה שלוש שנים ויותר; האבטלה ירדה לשיעור הנמוך ביותר מתחילת העשור והגיעה בסוף השנה ל-7.7 אחוזים; יחס החוב הציבורי לתוצר ירד במידה ניכרת; העודף בחשבון השוטף היה גדול מאוד, וההשקעות הזרות בארץ הגיעו להיקפים ללא תקדים. עוצמת הצמיחה ויציבות השווקים בלטו לנוכח מספר זעזועים, ובראשם הלחימה בצפון.
אופי הצמיחה משתנה בהדרגה, עם ההתקרבות למיצוי הרכיב המחזורי של ההתאוששות ועליית חשיבותם של רכיבי הצמיחה ארוכת הטווח - הרחבת גורמי הייצור וגידולו של הפריון הכולל.
המשך הצמיחה בעולם, בייחוד בענפי הטכנולוגיה העילית, מספר הפיגועים הנמוך יחסית והמדיניות המקרו-כלכלית היוו תנאי רקע נוחים לצמיחה במשק. פגיעתה של המלחמה הייתה מתונה.
גירעון הממשלה היה נמוך מהתקרה, וההוצאה הציבורית גדלה בהתאם ליעד. אף כי יחס החוב הציבורי לתוצר ירד בשיעור ניכר, רמתו עדיין גבוהה. גידול הוצאות הביטחון בעקבות המלחמה מחדד את האתגרים הניצבים בפני המדיניות הפיסקלית.
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1 אחוז במהלך השנה, ובכך חרגה האינפלציה משמעותית מהגבול התחתון של תחום היעד. לייסוף החד של שער החליפין, בהשפעת היחלשות הדולר בעולם, היה משקל רב בחריגה זו, שנוצרה במחצית השנייה של השנה.
כוחות ארוכי טווח פועלים להגדלת העודף בחשבון השוטף, אולם גידולו החד השנה הושפע בעיקר מגורמים חד-פעמיים.
עמידותה של המערכת הבנקאית השתפרה, אך זו של חברות הביטוח פחתה. חשוב לחזק את הפיקוח על המשקיעים המוסדיים, ובעיקר על חברות הביטוח.
שיעור התעסוקה הנמוך במגזרים מסוימים וההכנסה הנמוכה של עובדים מעוטי השכלה הם גורמים מרכזיים לעוני. מומלץ לנקוט מספר צעדים להגדלת התעסוקה וכושר ההשתכרות של אוכלוסיות אלה, ובהם הנהגת מס הכנסה שלילי בהתאם להחלטת הממשלה והקטנת מספר העובדים הזרים.
 
המשק והמדיניות הכלכלית - קובץ PDF ()
חזרה

פרק ב'
התוצר, השימושים וענפי המשק

מגמות הצמיחה המהירה והירידה בשיעור האבטלה, אשר מאפיינות את המשק הישראלי בשנתיים הקודמות, נמשכו גם השנה.
תנאי הסביבה שבהם פועל המשק הישראלי השתפרו, והמדיניות המקרו-כלכלית איפשרה להם לבוא לידי ביטוי מלא.
הלחימה בצפון גרמה לפגיעה זמנית וקטנה יחסית בפעילות הכלכלית - בין השאר בזכות מצבו הטוב של המשק לפניה.
עם הימשכות תהליך הצמיחה, תרומת החלק המחזורי מצטמצמת, ותרומתם של גורמים ארוכי טווח, בייחוד של השיפורים בתהליך הייצור, גדלה. הפריון הכולל עלה במידה ניכרת מאז ראשית העשור, לאחר קיפאון בעשור הקודם, למרות ירידתו בשנות המיתון.
עלייה של שיעור החיסכון הלאומי תוך ירידה של שיעור ההשקעה המקומית הגולמית הביאו להיווצרות עודף גבוה וחריג בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.
האצת קצב הצמיחה של התוצר התעשייתי נבעה בעיקר מההאצה ביצוא התעשייתי, ובמיוחד מגידול ניכר של יצוא ענפי הטכנולוגיה העילית. בשלוש השנים האחרונות מוביל את יצוא הענפים האלה היצוא של מוצרים עתירי ידע וחדשנות, שפיתוחם דורש הון אנושי גבוה במיוחד.
הפעילות בענף הבנייה גדלה מעט, אך מספר התחלות הבנייה למגורים ירד ,בשל התייקרות חומרי הגלם, עליית השכר של עובדי הבניין והמשך חולשת הביקושים במרבית אזורי הארץ.
השוואה של התוצר-לעובד מראה כי רמתו בישראל גבוהה מהממוצע במדינות OECD אך נמוכה מאשר בארצות הברית. רמת התוצר לנפש בישראל נמוכה מהממוצע ב-OECD, בעיקר בגלל שיעורה הנמוך יחסית של ההשתתפות בכוח העבודה.
 
התוצר, השימושים וענפי המשק - קובץ PDF ()
חזרה

פרק ג'
האינפלציה והמדיניות המוניטרית

מדד המחירים לצרכן ירד במהלך שנת 2006 ב-0.1 אחוז, ובמרבית השנה חרגה התפתחות המחירים בפועל מהיעד - ברוב המחצית הראשונה כלפי מעלה וברביע האחרון כלפי מטה.
השונות באינפלציה במהלך השנה נבעה בעיקר משונות בהתפתחות שער החליפין של השקל מול הדולר - פיחות מאמצע 2005 עד פברואר 2006 וייסוף בהמשך השנה. שונות זו הושפעה גם מהשונות במחירי הדלקים והאנרגיה, שעלו מאוד בתחילת השנה וירדו ירידה חדה בסופה.
בשנת 2006 נמשכה הצמיחה המהירה במשק, ובדומה לשנתיים הקודמות נשענה בעיקר על התרחבות הביקושים, דבר שפעל לעליית המחירים המקומיים במהלך השנה.
בעקבות ההתפתחויות במחירים בפועל ולנוכח האינפלציה הצפויה העלה בנק ישראל את הריבית שלוש פעמים במהלך השליש הראשון של השנה בשיעור מצטבר של 0.75 נקודת האחוז, וב-0.25 נקודת אחוז נוספים בזמן המלחמה, בחודש אוגוסט .ברביע האחרון של השנה שונתה מגמה זו, והריבית הורדה פעמיים בשיעור מצטבר של 0.5 נקודת אחוז, וב-0.75 נקודת אחוז נוספת בחודשיים הראשונים של שנת 2007.
הורדות הריבית בסוף 2006 ובתחילת 2007 הביאו לפער שלילי של נקודת אחוז בין ריבית בנק ישראל לריבית ה- Fed- פער ללא תקדים, שנתמך על ידי הגורמים הבסיסיים של המשק הישראלי, ובפרט על ידי עודף ניכר בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.
 
האינפלציה והמדיניות המוניטרית - קובץ PDF ()
חזרה

פרק ד'
המערכת הפיננסית

בשנת 2006 נמשכו המגמות החיוביות בשווקים הפיננסיים, ובמערכת הפיננסית שררה יציבות, על אף זעזועים חיצוניים ומקומיים שהתרחשו במהלך השנה.
בלטו השנה המשך עליות השערים בשוק המניות, ירידת התשואות-לפדיון בשוק איגרות החוב, תוך ירידת הריבית הריאלית לטווח ארוך לרמה נמוכה היסטורית, ייסוף בשער החליפין ביחס לדולר תוך רגיעה יחסית בשוק המט"ח והמשך התרחבות גיוסי ההון של המגזר העסקי, בעיקר באיגרות חוב.
התנאים המקרו-כלכליים החיוביים במשק והרפורמות המבניות הובילו לעליית הנזילות והסחירות בשווקים, תוך העמקת המעורבות של משקיעים מוסדיים לטווח ארוך ושל תושבי חוץ בהם, וכן לירידה הדרגתית אך עקבית בדומיננטיות של הבנקים במימון המגזר העסקי ובשליטתם על אפיקי החיסכון של הציבור באמצעות קופות הגמל, קרנות הנאמנות וניהול פיקדונות הציבור.
התפתחויות אלה תמכו בהמשך השיפור בעמידות של המערכת הבנקאית, תוך ירידה בסיכוני האשראי, אולם יחסי ההון במערכת הבנקאות הישראלית נמוכים מאשר במדינות המפותחות, בעמידותן של חברות הביטוח הייתה הרעה מסוימת, על אף המשך השיפור במצב המשק, בהשפעת ירידת יחסי ההון ועליית נכסי הסיכון.
השינויים הגדולים שהתרחשו במערכת הפיננסית בשנים האחרונות מחייבים מעקב שוטף אחר ההתפתחויות והסיכונים לשם זיהוי ההתאמות הנדרשות, זאת תוך הגברת הפיקוח על המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך, שמעורבותם במימון המגזר העסקי ובניהול נכסי הציבור גברה מאוד כתוצאה מהרפורמות.
 
המערכת הפיננסית - קובץ PDF ()
חזרה

פרק ה'
שוק העבודה

שוק העבודה בשנת 2006 התאפיין במגמות חיוביות של הרחבת התעסוקה, ירידת שיעור האבטלה ועליית השכר הריאלי.
הגורם העיקרי להתרחבות התעסוקה בענפים השונים היה האצת הפעילות הריאלית במשק, שלא נפגעה אף ממלחמת לבנון השנייה, אשר פרצה באמצע השנה.
הצמיחה המשיכה להתבסס על עליית פריון העבודה וירידה בעלות העבודה ליחידת תוצר - התפתחויות המאפיינות תהליך של יציאה ממיתון - אך ניכרים סימנים למעבר אל צמיחה בת קיימא. החשוב שבהם הוא ירידה משמעותית של שיעור האבטלה והתייצבותו ברמה הנמוכה מזו של שנת 2000 - שיא הגיאות במחזור העסקים הקודם - על אף העלייה בשיעור ההשתתפות.
התרחבות הענפים עתירי ההון האנושי הביאה לעליית הביקוש היחסי לעובדים משכילים, לעליית שכרם ולירידת שיעור האבטלה בקרבם לרמה של "אבטלה טבעית". כנגד זאת, שיעור האבטלה בקרב הלא-משכילים נשאר גבוה מאוד, והשכר הריאלי בענפים המעסיקים אותם לא עלה, ובחלקם אף ירד.
נוסף על המאמצים להגדלת המעורבות של האוכלוסיות החלשות בשוק העבודה, יש לנקוט צעדים משלימים, שיקלו עליהן את הכניסה למעגל התעסוקה וישפרו את התמורה לעבודה. לפיכך יש להרחיב את התוכניות האקטיביות לעידוד התעסוקה, שההוצאה עליהן כיום נמוכה בהשוואה בין-לאומית. בטווח הארוך יש לשים את עיקר הדגש על ההשקעה בחינוך.
 
שוק העבודה - קובץ PDF ()
חזרה

פרק ו'
המגזר הציבורי ומימונו

השנה נרשמו התפתחויות חיוביות של המצרפים הפיסקליים, שהיוו הישג משמעותי למדיניות התקציב. למרות עלויות הלחימה בצפון, ובסיוע הצמיחה המהירה והכנסות חד-פעמיות, היה גירעון הממשלה נמוך משמעותית מתקרת הגירעון, ומהגירעון ב-2005. גירעון המגזר הציבורי, הנמדד על פי כללי החשבונאות הלאומית כפי שמקובל במדינות המפותחות, ירד גם הוא, ל-1.8 אחוזי תוצר, לעומת 3.3 אחוזי תוצר ב-2005 ו-6.1 אחוזים ב-2003.
יחס החוב הציבורי לתוצר ירד ב-2006 ירידה חדה ;לאחר עלייה משמעותית בראשית העשור הוא חזר לרמה של שנת 2000.
למרות ההישגים, ההתפתחויות הביטחוניות השנה והפערים החברתיים חידדו את האתגרים הניצבים בפני הממשלה בעיצוב המדיניות הפיסקלית לשנים הקרובות.
ירידת הגירעון ויחס החוב לתוצר בשנים האחרונות נבעה בעיקר מהקטנת משקל ההוצאה הציבורית בתוצר, שירד מאז 2003 ב-5 נקודות אחוז והגיע ב-2006 לרמתו הנמוכה ביותר מאז סוף שנות השישים. הרכב ההוצאות כמעט לא השתנה בהשוואה לראשית העשור.
יחס החוב הציבורי נותר גבוה בהשוואה למקובל במדינות המפותחות, אך ירידתו השנה צמצמה משמעותית את הפערים. המשך הירידה של הגירעון ושל משקל הוצאות המגזר הציבורי בתוצר מציב את ישראל במרכז ההתפלגות של המדינות המפותחות ביחס לאינדיקטורים אלה, לאחר שנים רבות שבהן היא הייתה בקצה העליון.
נטל המס בישראל - ובפרט שיעורי המס על השכר - דומים למקובל במדינות המפותחות וצפויים להמשיך ולרדת בשנים הקרובות.
הוצאות המשרדים האזרחיים המשיכו להיות נמוכות בהשוואה לתקציב. אף שהדבר תורם לשליטה הפיסקלית, יש בכך פגיעה ביעילות הקצאת התקציב ובשקיפות סדרי העדיפויות.
מבחנה העיקרי של מדיניות התקציב בשנים הקרובות יהיה ביכולתה לאזן בין הצורך להמשיך את ירידת יחסי החוב הציבורי והגירעון לתוצר - כדי שהמדיניות הפיסקלית תמשיך לתמוך בצמיחה, והירידה בהוצאות הריבית תימשך - לבין הצורך לתת מענה הן לצורכי הביטחון והן לעוני, שגדל בשנים האחרונות. תקרת גידולן של ההוצאות שאימצה הממשלה והימנעות מהפחתות מסים נוספות על אלה שעליהן כבר הוחלט יאפשרו בשנים הקרובות ירידה משמעותית של יחס החוב והגירעון לתוצר, אם תימשך הצמיחה - אך הממשלה עדיין לא הציגה תוכנית שתפרט כיצד היא תתמודד עם צורכי הביטחון והפערים החברתיים במסגרת זו. תוכנית תקציב רב-שנתית מפורטת תוכל להגדיל משמעותית את האמינות של מכלול היעדים.
 
המגזר הציבורי ומימונו - קובץ PDF ()
חזרה

פרק ז'
מאזן התשלומים

החשבון השוטף הסתכם בשנת 2006 בעודף של 4.9 אחוזי תוצר, עודף גבוה וחריג הן בפרספקטיבה היסטורית והן בפרספקטיבה בין-לאומית.
העודף הגבוה בחשבון השוטף מבטא בעיקר את ההשפעות של הרפורמה במס, הפועלת לגידול ההשקעות בחו"ל, של חיסכון ציבורי מעבר לצפוי ושל ריבית מקומית דומה ברמתה לריבית בארה"ב; אלה לוחצים לפיחות נומינלי וריאלי, ובכך תורמים בשנים האחרונות להרחבה ניכרת של העודף בחשבון השוטף.
כמו כן פועלים במשק כוחות לירידה בהשקעות ועלייה בחיסכון כאחוז מהתוצר, שמשמעותם עלייה של העודף בחשבון השוטף. עם כוחות אלו נמנים הירידה של מספר העולים לישראל ,הלוחצת לירידה בהשקעות; השינוי המבני במשק, הפועל להקטנת ההשקעות הפיזיות בו ולהגדלת ההשקעה בהון אנושי - השפעות שאמנם עשויות להתקזז, אולם לנוכח מגבלת הנזילות של הפרטים ואי הוודאות שלהם לגבי התשואה להשכלה, השפעת הירידה בהשקעות הפיזיות חזקה יותר; צמצום רשת הביטחון הסוציאלי, המגדיל את אי-הוודאות של הפרטים לגבי מצבם הכלכלי בעתיד ולוחץ להגדלת החיסכון הפרטי.
הצמיחה המהירה בשלוש השנים האחרונות תוך גידול העודף בחשבון השוטף, בניגוד לתקופות צמיחה קודמות, שבהן התרחב הגירעון בחשבון השוטף, מבליטה את עוצמת הכוחות הפועלים ליצירת העודף: היצוא, שהוא גורם חשוב בהובלת הצמיחה, והכוחות קצרי הטווח התומכים בשער חליפין ריאלי מפוחת הביאו יחד לעודף בחשבון השוטף, במקביל לצמיחה המהירה.
בשנת 2006 נמשכה המגמה הגוברת של יצוא השקעות נטו, תוך התרחבות של זרמי ההשקעות אל המשק וממנו לרמות שיא. מגמה זו, שהחלה בשנת 2002, מבטאת את השתלבותו של המשק בכלכלה העולמית, ונובעת הן מכוחות גלובליים והן מגורמים מקומיים.
התהליכים הגלובליים-שהשפיעו השנה על החשבון הפיננסי הם בעיקרם מחזוריים - ביניהם המשך מגמה עולמית של מיזוגים ורכישות, שפעלה לגידול היקף ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל, וירידות חדות של מדדי המניות בשווקים המתעוררים במאי-יוני, שפעלו לירידת היקף ההשקעות הפיננסיות הן של תושבי חוץ בישראל והן של תושבי ישראל בחו"ל. ההשפעות המקומיות אשר הביאו לגידול של תנועות ההון הן בעיקרן מבניות, ונבעו מרפורמות בשווקים הפיננסיים.
השוואה ארוכת טווח למדינות דומות לישראל מלמדת כי ישראל, בדומה למדינות מתפתחות, מייבאת נטו השקעות ישירות, אמנם בהיקף נמוך יחסית. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של עלייה בהיקף ההשקעות הנכנסות והיוצאות באחוזי תוצר.
חלקן של ההשקעות הישירות התורמות במישרין להצבר ההון בסך ההשקעות הישירות עלה מתחילת העשור, אך ירד בשנתיים האחרונות, על רקע תהליכי ההפרטה.
 
מאזן התשלומים - קובץ PDF ()
חזרה

פרק ח'
סוגיות במדיניות הרווחה

תחולת העוני של נפשות, במדידה היחסית המקובלת בישראל, עלתה בשנת 2005 והגיעה לרמה גבוהה של 24.7 אחוזים. עם זאת הסתמנה בה ירידה מסוימת, ובשנה שהסתיימה באמצע 2006 היא הגיעה ל-24.4 אחוזים.
מדדים חלופיים לעוני, המשקפים את היכולת לרכוש סל של מוצרים חיוניים או סל קבוע, מצביעים על ירידה בשיעור העוני בשנת 2005, לאחר עלייה בשלוש השנים הקודמות.
40 אחוזים מהעניים מצליחים לצרוך מעל קו העוני. עם זאת שיעורי עוני גבוהים לאורך שנים מקשים על אוכלוסיות חלשות לשמור על רמת חיים סבירה, ולפיכך רמת התצרוכת של 60 אחוזים מהעניים - לא רק הכנסתם - היא מתחת לקו העוני.
תחולת העוני גבוהה, והיא החריפה עם השנים בקרב משפחות גדולות, בעלי השכלה מועטה ומשפחות עם מיעוט מפרנסים - ובפרט בקרב ערבים וחרדים.
הצמיחה תורמת לצמצום שיעור העוני באוכלוסיות שמעורבותן בשוק העבודה גבוהה, והשפעתה לא ניכרת באוכלוסיות שמעורבותן נמוכה.
ממדי העוני מדגישים את הצורך במדיניות מתמשכת לצמצום העוני. המדיניות צריכה לפעול לשילוב-בתעסוקה של מי שמסוגל לעבוד ולהגדלת התמורה לעבודה של מי שמשתכר שכר נמוך, ולתמוך ישירות בעניים שכושר השתכרותם נמוך.
בתחילת 2007 החליטה הממשלה על צעדים לצמצום הפערים החברתיים ולהגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. הצעדים כוללים הנהגת מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הגברת אכיפת חוקי עבודה וסבסוד מעונות יום וצהרונים. ההחלטות ייושמו בהדרגה עד 2010.
סל התרופות הציבורי בישראל נדיב ביחס למדינות המפותחות, אולם ההשתתפות של המגזר הפרטי במימון הסל גבוהה ביחס למדינות אלו.
תהליך עדכון הסל לא מבוסס על בדיקה מובנית של עלות-תועלת, אלא מתמקד בתרומה הרפואית; כיוון שהמשאבים העומדים לרשות מערכת הבריאות מוגבלים, יש להרחיב את פעילות ועדת הסל ולערוך בדיקות שיטתיות של כדאיות כלכלית כתנאי להוספת טכנולוגיות חדשות.
סל התרופות כולל רזרבות, שמאפשרות לקופות החולים לספק טכנולוגיות רפואיות חדשות שלא נכללות בסל.
 
סוגיות במדיניות הרווחה - קובץ PDF ()
חזרה