פרסומים"; $toptitle1a="דוחות בנק ישראל"; $toptitle1b="דוח בנק ישראל 2009"; $toptitle2="דוח בנק ישראל 2009"; ?>

דוח בנק ישראל - 2009
דף תקצירים


פרק א'
המשק והמשבר העולמי

המשק צלח טוב יחסית את המשבר הכלכלי העולמי - החמור ביותר מאז שנות השלושים. לאחר התכווצות של הפעילות הכלכלית בסוף 2008 ובתחילת 2009, החל המשק להתאושש ברביע השני.
התוצר גדל ב-2009 ב-0.7 אחוז - תוצאת ירידה של 1.5 אחוזים במחצית הראשונה וצמיחה של 3.3 אחוזים בשנייה. שיעור האבטלה האמיר ל-7.9 אחוזים באמצע השנה, וירד ל-7.3 אחוזים בסופה.
היצוא והיבוא התכווצו בשיעור חד של 12.5 ו-14 אחוזים, בהתאמה, בדומה לירידה בסחר העולמי. שיפור בתנאי הסחר הביא לגידול העודף בחשבון השוטף ל-7.2 מיליארדי דולרים ולצמצום הפגיעה של המשבר העולמי בהכנסה הלאומית ובביקושים המקומיים.
הצריכה הפרטית התאוששה במהירות, ועד סוף 2009 רמתה הייתה גבוהה מזו שלפני המשבר, בניגוד להתפתחותה במדינות מפותחות רבות אחרות.
המערכת הפיננסית המקומית נפגעה במידה מוגבלת, מתונה יותר מאשר במדינות המפותחות, ויציבותם של המוסדות הפיננסיים המרכזיים נשמרה. במהלך השנה השתפרו הרווחיות ויחס ההון של המערכת הבנקאית.
לפגיעה הפחותה בישראל תרמו מערכת פיננסית שמרנית, ובפרט מערכת בנקאית שמרנית ומפוקחת בקפדנות, שוק דיור מאוזן ומדיניות כלכלית מוצלחת.
המדיניות המוניטרית הייתה מרחיבה מאוד: נוסף על הפחתה חדה של הריבית פעלה המדיניות באמצעות התערבות ישירה בשוק מטבע החוץ ובשוק האג"ח הממשלתיות.
שיעור האינפלציה במשך השנה היה 3.9 אחוזים, גבוה מיעד האינפלציה ומסביבת האינפלציה במדינות המפותחות. זאת בעיקר כתוצאה מעלייה מהירה של מחירי הדיור והעלאת מחירי המים והמע"מ על ידי הממשלה.
המדיניות הפיסקלית הייתה א-מחזורית, ושיקפה את פעולת המייצבים האוטומטיים; שיעור ההוצאה הציבורית בתוצר נותר ללא שינוי, ונטל המס ירד רק כתוצאה מהירידה בפעילות הכלכלית. הגירעון של הממשלה הרחבה הסתכם ב-5 אחוזי תוצר.
קצב הצמיחה בישראל בשנים הקרובות יהיה תלוי במידה רבה במידת ההתאוששות של הכלכלה העולמית.
 
המשק והמשבר העולמי - קובץ PDF ()
חזרה

פרק ב'
התוצר, השימושים וענפי המשק

התוצר גדל השנה בשיעור מתון של 0.7 אחוז, בגלל המשבר הכלכלי העולמי, שהגיע לשיאו בתחילת השנה והביא להתכווצות משמעותית של הפעילות הכלכלית בישראל. עם זאת, הפגיעה בתוצר בישראל הייתה נמוכה מאשר במדינות OECD.
מאמצע השנה החל המשק להתאושש בהדרגה, בהתאם להתפתחויות בעולם והודות לתנאי הרקע הטובים ולמדיניות המוניטרית המרחיבה.
בדומה למדינות המפותחות, היצוא וההשקעה בענפי המשק נפגעו מהמשבר במידה ניכרת, אך בשונה מהן, נמשך גידול מתון של הצריכה הפרטית השוטפת ושל ההשקעה בבנייה. זאת, ככל הנראה, כתוצאה מרמת המינוף הנמוכה יותר של משקי הבית בישראל ויציבות המערכת הפיננסית ושוק הדיור.
סך השימושים ירדו במידה ניכרת השנה, ובשיעור דומה לירידתם בעולם. עיקר הירידה הייתה בשימושים עתירי יבוא, ולכן היבוא ירד בשיעור חד, בעוד שהתוצר נפגע במידה פחותה.
תנאי הסחר של ישראל השתפרו במידה ניכרת, הודות לירידה חדה של מחירי התשומות בעולם.
במשבר הכלכלי נפגעו במהירות ובמידה ניכרת התעסוקה והשכר בישראל, תוך שמירה על רמת פריון גבוהה; זאת בניגוד לתגובה ההדרגתית שאפיינה את שוק העבודה בעבר.
שיעור ההשקעה הישירה הנכנסת מחו"ל מסך ההשקעה המקומית עמד בשנות האלפיים בממוצע על עשרים אחוזים, עם מגמת עלייה בשנים האחרונות, והוא גבוה הן ביחס למדינות המתפתחות והן ביחס למפותחות.
בגלל ירידה תלולה מאוד של הביקוש העולמי לסחורות, ענף התעשייה היה הנפגע העיקרי מהמשבר, במיוחד עקב משקלו הגבוה של היצוא בפעילותו.
תוצר ענף הבנייה ירד באחוז בלבד - ביטוי ליציבות, יחסית לענפים האחרים. בכך תרם הענף ליציבותה של הפעילות הכוללת במשק, למרות חששות מוקדמים למצוקת אשראי בגלל המשבר הנוכחי.
ענפי המסחר והשירותים נפגעו ב-2009 בשיעור מתון, בעיקר משום שפגיעת המשבר בהם התבטאה כבר במהלך שנת 2008. ענף התחבורה נפגע במידה רבה מהמשבר, ואילו ענף התקשורת המשיך לצמוח גם השנה.
מהשוואה בין-לאומית עולה כי רצוי להגדיל את שיעור התקציב המופנה לתחבורה הציבורית במטרופולינים על חשבון ההשקעה בכבישים. ראוי להשקיע בפיתוח מערכת תחבורה ציבורית באזור תל אביב. בחו"ל, בדרך כלל, אין מחברים למסילת הרכבת ערים קטנות יחסית. עם זאת, לפיתוח מערכת כבישים בין-עירוניים ומערכת רכבות בין עירוניות יש השפעות חיצוניות חיוביות.
 
התוצר, השימושים וענפי המשק - קובץ PDF ()
חזרה

פרק ג'
האינפלציה והמדיניות המוניטרית

מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2009 בשיעור של 3.9 אחוזים - מעל גבולו העליון של יעד האינפלציה. שיעור האינפלציה השנתי חרג מהגבול העליון של היעד במהלך מרבית השנה. המדד בניכוי עליות מסים על מוצרי צריכה עלה ב-2009 בשיעור של 2.8 אחוזים - בחלקו העליון של תחום היעד.
שיעור האינפלציה הגבוה מהיעד, למרות המשבר העולמי החמור, נבע משלושה גורמים עיקריים - עליות מחירים שנבעו מהעלאות של מסים עקיפים על ידי הממשלה, עלייה מהירה של רכיב הדיור במדד, המשקפת עלייה של מחירי השכירות, ועלייה של רכיב האנרגיה. שיפור בסביבה הכלכלית במהלך השנה, מדיניות מוניטרית מרחיבה ופיחות משמעותי של השקל מאמצע 2008 פעלו נגד השפעתו הממתנת של המשבר על המחירים.
המדיניות המוניטרית בתחילת השנה התנהלה לנוכח משבר פיננסי כלכלי עולמי חמור, אשר נענה בצעדי מדיניות אגרסיביים מצד ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם, ובהמשך השנה - לנוכח התאוששות הדרגתית של המשק מהמשבר.
החששות הכבדים לפגיעת המשבר במשק, ששררו בסוף 2008 ובתחילת 2009, והשיפור בסביבה הכלכלית בהמשך השנה השתקפו בהתפתחותן של הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה: אלו ירדו בחדות אל מתחת לגבול התחתון של היעד, ואף היו שליליות ברביע האחרון של 2008 - ועם השיפור בהערכות לגבי הסביבה הכלכלית, החל ממאי 2009, הן חזרו אל סביבת מרכז תחום היעד.
בגלל המשבר העולמי והשלכותיו על המשק, הפחית בנק ישראל את הריבית על מקורותיו הפחתה חדה, עד לרמה מינימלית של 0.5 אחוז באפריל, והותיר את הריבית ברמה נמוכה זו עד אוגוסט.
מלבד הפחתת הריבית המוניטרית עד לסביבת גבולה התחתון השתמש הבנק בכלים נוספים, לא שגרתיים, כדי לסייע למשק להתמודד עם המשבר העולמי. הבנק החל ברכישות יומיות של איגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני כדי להשפיע ישירות על הריביות לטווחים הארוכים יותר, וכן המשיך ברכישות יומיות של מט"ח, מעבר לכמות שתוכננה במסגרת התוכנית להגדלת יתרות המט"ח, שהוחל בה במארס 2008.
תחילת ההתאוששות של המשק תוך אי-ודאות רבה הציבה בפני המדיניות אתגר במחצית השנייה של השנה - להתאים את מידת ההרחבה המוניטרית לשיפור בסביבה הכלכלית ולעלייה בסביבת האינפלציה, תוך המשך התמיכה בהתאוששות המשק מהמשבר, כאשר הריביות של בנקים מרכזיים בעולם נותרות נמוכות.
באוגוסט החל הבנק בתהליך של יציאה הדרגתית מההרחבה המוניטרית יוצאת הדופן שננקטה לנוכח איומי המשבר: רכישות האג"ח הופסקו בהתאם לתוכנית, מדיניות ההתערבות בשוק המט"ח שונתה מרכישות קבועות להתערבות בהתאם לתנאים במשק, ובפרט בשוק המט"ח, והריבית לספטמבר הועלתה ל-0.75 אחוז. בדצמבר, עם התבססות ההערכות בדבר שיפור בסביבה הכלכלית, המשיך הבנק בתהליך התאמת הריבית, והעלה אותה ל-1 אחוז, ובינואר היא הועלתה פעם נוספת, ל-1.25 אחוז.
 
האינפלציה והמדיניות המוניטרית - קובץ PDF ()
חזרה

פרק ד'
המערכת הפיננסית ויציבותה

במהלך שנת 2009 עלו השערים בשווקים הפיננסיים המקומיים עלייה תלולה, והתקרבו בהדרגה לרמה של תחילת 2008; זאת לאחר שב-2008 התחולל במערכת הפיננסית זעזוע גדול – בעטיו של משבר פיננסי, מהגדולים שהיו, ושערי המניות ואיגרות החוב הקונצרניות ירדו בשיעורים חדים.
ירידות השערים ב-2008 בשווקים המקומיים דמו לירידות בשווקים אחרים בעולם, ואילו עליות השערים ב-2009 היו גבוהות מאשר בשווקים אחרים, והן לוו בירידה של התנודתיות ושל פרמיית הסיכון בשווקים.
הפגיעה של המשבר העולמי במערכת הפיננסית המקומית הייתה מתונה מפגיעתו במשקים מפותחים אחרים, והתמקדה בעיקר בשווקים הפיננסיים, בעוד שהמוסדות הפיננסיים שמרו על יציבות יחסית.
שוק איגרות החוב הקונצרניות חשף את המערכת הפיננסית המקומית לפגעי המשבר בחו"ל, לאחר שהוא התרחב בקצב מואץ בשנים 2005 עד 2007, תוך עליית חלקן של ההנפקות למימון רכישת נכסי נדל"ן בחו"ל, ענף שהיה במוקד המשבר העולמי.
בשנת 2009 חזר השוק הקונצרני לתפקד: מירווחי הסיכון ירדו בתלילות, וזרם ההנפקות התחדש בהדרגה ואיפשר למגזר העסקי להרחיב את פעילותו, על אף הירידה באשראי הבנקאי.
הרווחיות של המוסדות הפיננסיים בישראל - בנקים וחברות ביטוח - עלתה מאוד ב-2009, עם השיפור במצב הריאלי במשק והגאות בשוקי ההון. גם הלימות ההון השתפרה מאוד, שיפור שהושג בחלקו באמצעות גיוס הון ועל רקע דרישת המפקחים שלא לחלק דיווידנדים.
על אף התפנית החיובית, אי-הוודאות במערכת הפיננסית הגלובלית נותרה גבוהה, והסיכון המוסרי במערכת גדל; זאת בעקבות התערבות חסרת תקדים של הרשויות להצלת מוסדות פיננסיים גדולים מכדי ליפול, שקריסתם הייתה עלולה להעצים את המשבר ולהוביל לקריסה של המערכת הפיננסית.
גם במערכת הפיננסית המקומית נותרה אי-ודאות גבוהה, הקשורה לאי-הוודאות בעולם וכן לגורמים מקומיים, וביניהם: ההתרחבות המחודשת של הנפקות האג"ח הקונצרניות, לפני שבוצעו בשוק ההתאמות המתחייבות מלקחי המשבר, הריכוזיות של המערכת הפיננסית, המחייבת התמודדות עם מוסדות שהם "גדולים מכדי ליפול" ועם הסיכון המוסרי הנובע מכך, והתלות הגדולה של המערכת הפיננסית באיתנותן של קבוצות עסקיות גדולות ומורכבות.
 
המערכת הפיננסית ויציבותה - קובץ PDF ()
חזרה

פרק ה'
שוק העבודה

שוק העבודה הישראלי נקלע למשבר העולמי במצב של תעסוקה מלאה, וצלח אותו, במחצית הראשונה של 2009, עם עלייה מתונה באבטלה, יחסית למשקים המפותחים, וללא פגיעה ניכרת בתעסוקה. שוק זה החל להתאושש כבר במחצית השנייה של 2009, והאבטלה בישראל החלה לרדת, בעוד שבמדינות המפותחות היא הוסיפה ועלתה.
המשבר העולמי התבטא בשוק העבודה בירידה חדה של הביקוש לעבודה ברביע הרביעי של שנת 2008 ובהתאוששותו במחצית השנייה של 2009.
התעסוקה במשק הישראלי קפאה החל מראשית שנת 2008, ולמרות המשבר לא ירדה במהלך 2009; זאת עקב ירידה בשעות העבודה למועסק, גמישות בהרכב הענפי של התעסוקה, ירידה של השכר הריאלי במגזר העסקי, והתאוששות מהירה של הביקוש לעובדים.
הקיפאון בתעסוקה - בפרט במגזר העסקי - מתחילת שנת 2008 והירידה בממוצע השעות לעובד בשלהי שנה זו הביאו לירידה בתשומות העבודה המצרפיות. כמו כן הביאו הקיפאון בתעסוקה והגידול הטבעי של כוח העבודה לעלייה מתונה של שיעור האבטלה, לרמה של 7.6 אחוזים ב-2009.
הקיפאון בתעסוקה במגזר העסקי משקף ירידה של התעסוקה בענפי התעשייה והבנייה וגידול של התעסוקה בענפים אחרים, לרבות בפיננסים ובשירותים העסקיים. התעסוקה בענפים עתירי עבודה לא מיומנת ירדה - הן בתעשייה והן מחוצה לה. לעומת זאת ירידת התעסוקה בענפי תעשייה עתירי עובדים מיומנים קוזזה במלואה על ידי גידול התעסוקה בענפים עתירי עובדים מיומנים מחוץ לתעשייה.
גדל מספרם של העובדים מהשטחים במשק הישראלי והכנסתם מהווה למעלה מ-10 אחוזים מהתוצר הפלסטיני. שכרם הנמוך עלול לגרור פגיעה בשכר ובתעסוקה של ישראלים לא מיומנים.
 
שוק העבודה - קובץ PDF ()
חזרה

פרק ו'
הממשלה הרחבה, תוצריה ומימונם

הממשלה שינתה השנה את תקרת הגירעון, ואפשרה לו לגדול בעקבות הירידה החדה בגביית המסים - תוצאת ההאטה בפעילות - כלומר אפשרה את פעולתם של "המייצבים האוטומטיים".
בזכות הפחתת יחס החוב לתוצר בין 2003 ל-2008 ומתינותו של המשבר בישראל ביחס לעולם, גידול הגירעון לא לווה בעלייה של הסיכון היחסי של המשק הישראלי ושל הריביות על החוב הממשלתי. לפיכך, בניגוד למשבר של 2001 עד 2003, לא נאלצה הממשלה הפעם להפעיל מדיניות מרסנת בעיצומו של המשבר.
מתינותה של המדיניות הפיסקלית בישראל, לעומת המדיניות האנטי-מחזורית האגרסיבית שאפיינה את המדינות המפותחות, שיפרה את מצבה היחסי של ישראל מבחינת הגירעון הציבורי, ובמיוחד מבחינת יחס החוב לתוצר. משום כך צפוי כי בישראל יהיו למשבר פחות השפעות מתמשכות על המדיניות הפיסקלית מאשר במדינות המפותחות.
הגירעון הציבורי הגדול השנה מבטא, נוסף על פעולתם של המייצבים האוטומטיים, גם השפעה-בפיגור של הפחתת שיעורי המס בשנים הקודמות.
גמישות תקבולי המסים ביחס לתוצר בישראל בתקופת המשבר הייתה גבוהה בהרבה מרמתה בטווח הארוך - תוצאת השינויים המבניים שנבעו בעיקר מרפורמת בכר, אשר פעלו לעליית תקבולי מס החברות ממגזר הפיננסים.
שיעורי הריבית הנמוכים ב-2009 והיקפו הגדול של מיחזור החוב השנה הקטינו את תשלומי הריבית הצפויים בשנים הקרובות בכ-3 מיליארדי ש"ח לשנה ביחס לתחזיות בפרוץ המשבר.
מיתווה הגירעון הקיים יחד עם כלל ההוצאה החדש שאימצה הממשלה, מהווים תוואי שאפתני, שעשוי לחייב התאמות משמעותיות בצד ההוצאות או בצד המסים - אלא אם כן יעלה המשק על תוואי של צמיחה מואצת.
הממשלה אימצה לאחרונה תוכנית רב-שנתית להשקעה נרחבת בתשתית התחבורה. ניסיון העבר, בארץ ובעולם, מלמד כי תוכניות כאלה מאופיינות בגידול ניכר של העלויות בהשוואה לאומדנים הראשוניים ובפיגורים משמעותיים בסיום הפרויקטים.
התפתחות השכר בשירותים הציבוריים במהלך שני העשורים האחרונים תאמה את התפתחות התוצר לנפש; לא כן התפתחות התעסוקה בשירותים אלו.
 
הממשלה הרחבה, תוצריה ומימונם - קובץ PDF ()
חזרה

פרק ז'
מאזן התשלומים

השנה חל שיפור ניכר בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. באחוזי תוצר עמד החשבון השוטף על 3.7 אחוזים, לעומת אחוז אחד בשנת 2008. זאת משום שהיבוא ירד, בעטיו של המשבר העולמי, יותר מאשר היצוא.
במהלך המשבר ירד היצוא הישראלי בקצב שנתי של כ-40 אחוזים, ומאז שיא המשבר ניכרת בו התאוששות. ברביע האחרון של 2009 הגיעה רמתו של היצוא ל-09 אחוזים מרמת השיא שלפני המשבר.
הסחר של מדינות OECD נפגע יותר מאשר היצוא הישראלי. את ההבדלים בהתפתחויות בין ישראל למדינות המפותחות ניתן להסביר בשוני בהרכב בין היצוא הישראלי ליצוא של מדינות אלו, ובפרט בשיעור הגבוה יחסית של יצוא השירותים מהארץ: שירותי תיירות (5 אחוזים מסך היצוא), שירותי תחבורה (6 אחוזים מסך היצוא), מחקר ופיתוח ושירותי מחשוב (8 אחוזים מסך היצוא).
60 אחוזים מהיצוא הישראלי הוא יצוא באמצעות חברות רב-לאומיות, וחלק ניכר מיצוא זה הוא של שירותים ומוצרי ביניים - דבר שהקטין את הפגיעה של המשבר הנוכחי במשק.
מגמת הגידול של העודף בחשבון השוטף בשני העשורים האחרונים נתמכה בהתפתחות גורמי היסוד של המשק: ירידה בקצב גידולה של האוכלוסייה, גידול התוצר לנפש, עלייה במאזן הנכסים מול חו"ל וירידת הגירעון של המגזר הציבורי.
ההשקעות הישירות הנכנסות לישראל והיוצאות ממנה צנחו השנה, מעבר לירידתן בעולם.
נמשך הגידול של השקעות הגופים המוסדיים בתיק ניירות הערך בחו"ל, על אף המשבר העולמי ובהתאם למגמה ארוכת הטווח. ההשקעות של זרים בתיק ניירות הערך בישראל התאוששו במחצית השנייה של השנה, לאחר צניחתן בזמן המשבר.
בשנתיים האחרונות גדלו רזרבות המט"ח של בנק ישראל; זאת לצד גידול של יבוא ההון למשק בסעיף "השקעות אחרות", שעיקרו יבוא הון של הבנקים הישראליים.
עודף ההתחייבויות על הנכסים מול חו"ל גדל השנה, בשל נסיקת ערך המניות ואיגרות החוב שזרים מחזיקים בישראל.
 
מאזן התשלומים - קובץ PDF ()
חזרה

פרק ח'
סוגיות במדיניות הרווחה

המשבר במשק והשלכותיו על שוק העבודה התבטאו בהתרחבות ממדי העוני: תחולת העוני של נפשות, על פי ההגדרה היחסית המקובלת, עלתה ל-24.3 אחוזים מהאוכלוסייה, שהם כ-1.7 מיליון עניים. במקביל עלו גם תחולת העוני של משפחות, תחולת העוני לפי הגישה המוחלטת ומדד SEN. לעומתם נותרו פער ההכנסות (המודד את המרחק הממוצע של הכנסות העניים מקו העוני) ומדד ג'יני (המודד את אי-השוויון בהכנסה) כמעט ללא שינוי.
שיעור העניים על פי הכנסתם הצורכים מתחת לקו העוני היחסי, מדד שנהוג לראות בו אינדיקטור לעוני מתמשך, גדל משמעותית כבר ב-2008 ועמד על 62.4 אחוזים.
ממדי העוני בישראל גבוהים הן בהשוואה למדינות OECD והן בהשוואה לעבר. חלחול הצמיחה לשכבות החלשות היה איטי ומאוחר יחסית, כך שבעת פרוץ המשבר לא היו לישראל "רזרבות חברתיות" להישען עליהן.
תחולת העוני עלתה ב-2008/9 למרות ירידה ריאלית של 1.6 אחוזים בהכנסה החציונית לנפש תקנית, שהביאה לירידה בשיעור דומה של קו העוני היחסי.
תרומתה הישירה של המדיניות להפחתת העוני באמצעות תשלומי ההעברה והמסים גדלה מעט, אולם היא נמוכה מאוד בהשוואה לעבר ובהשוואה למדינות OECD.
תחולת העוני גבוהה במיוחד בקרב ערבים וחרדים - שתי קבוצות אוכלוסייה המתאפיינות בפריון ילודה גבוה ובשיעורי תעסוקה נמוכים. (האחרונים - בעיקר בקרב נשים ערביות ובקרב גברים חרדים.) בשנת 2008/9 היו העניים הערבים 44 אחוזים מכלל העניים בישראל, והעניים החרדים - 18 אחוזים.
לאורך העשור האחרון התרחבו ממדי העוני בקרב משקי בית שבהם לפחות מפרנס אחד. התפתחות זו מבטאת, מצד אחד, את הצטרפותן של אוכלוסיות חלשות יותר למעגל התעסוקה, ומהצד האחר - העדר מדיניות מספקת לשיפור התמורה לעבודה לאוכלוסיות שכושר השתכרותן נמוך.
באוקטובר 2008 הוחל ביישומו של מס הכנסה שלילי במספר אזורים בארץ. מס הכנסה שלילי פועל לשיפור רווחתם של עובדים המשתכרים שכר נמוך, ובכך הוא עולה בקנה אחד עם המדיניות הכוללת להפחתת ממדי העוני דרך הגדלת התעסוקה. ואולם, בגלל היקפו המצומצם של היישום והסכומים הנמוכים יחסית של המענק השפעתו על התעסוקה ועל הרווחה, לעת עתה, קטנה.
בשנת 2008 חיו בישראל כ-195 אלף מקבלי קצבת נכות כללית, שהם כ-4.6 אחוזים מהאוכלוסייה בגיל הזכאות לקצבה זו. בעקבות ועדת לרון, שדנה בעניינם של הנכים, חלו בשנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת במדיניות הנוגעת לנכים ובעלי מוגבלויות, מתוך כוונה לסייע בשילובם בתעסוקה.
בישראל, שלא כמו במדינות המפותחות, שירותי בריאות השן מסופקים ברובם על ידי המגזר העסקי. התועלת מטיפולי שיניים בסיסיים לילדים גבוהה מאוד, ועלותה נמוכה; לכן חשוב להכניסם לסל הבריאות.
 
סוגיות במדיניות הרווחה - קובץ PDF ()
חזרה

פרק ט'
סוגיות במדיניות סביבתית

מדינות רבות מייחסות חשיבות גדלה והולכת לשימוש בכלים כלכליים כחלק מן המדיניות הסביבתית. גם בישראל ניתן להרחיב את השימוש בכלים אלה, דבר שיתרום הן לקידום יעדים סביבתיים בארץ והן להשתלבות ישראל במגמות העולמיות בתחום זה.
בפרק זה נדונה האפשרות להרחיב את השימוש בכלים כלכליים בישראל בשלושה תחומים: הטיפול בפסולת; מספר הרכבים הפרטיים והיקף השימוש בהם; ציפוף הבנייה כחלק ממדיניות התכנון.
הטיפול בפסולת בישראל מפגר במידה ניכרת יחסית למדינות המפותחות. כ-87 אחוזים מהפסולת בארץ נשלחים להטמנה - הפתרון הגרוע ביותר מבחינה סביבתית. לאחרונה מופעלת בישראל מדיניות להקטנת שיעור ההטמנה; ההיטל על הטמנת פסולת ועקרון אחריות היצרן מעניקים לרשויות המקומיות וליצרנים תמריצים למיחזור ולצמצום ההטמנה.
בדיקה אקונומטרית מעלה כי העלאת הבלו על הדלק והורדה מקבילה של מס הקנייה על מכוניות חדשות יכולות להקטין את הנסועה של כלי רכב פרטיים, ובכך לשפר את איכות הסביבה בלי לפגוע בתקבולי המס.
שיעור הבנייה הלא-רוויה בנפות הצפופות לא ירד בשנים האחרונות, ובנפות המאוכלסות בצפיפות בינונית הוא אף עלה.
 
סוגיות במדיניות סביבתית - קובץ PDF ()
חזרה