ייעוץ לממשלה בעניינים כלכליים

חטיבת המחקר מסייעת לנגיד בתפקידו כיועץ הכלכלי לממשלה (כאמור בסעיף 7(ב) לחוק) – בגיבוש המלצות מדיניות ובהערכת המדיניות. תפקיד זה כולל גיבוש המלצות מדיניות בנושאים שונים, מעקב אחר התהליכים במשק ויצירת תשתית מחקרית להחלטות מדיניות מושכלות; העברת הניתוח וההערכות למקבלי ההחלטות – הממשלה, ועדות הכנסת וגופים בין-לאומיים – וכן הפצתם בציבור הרחב.

הניתוח השוטף והמחקר של התהליכים במשק מסייעים לזיהוי המגמות המקרו-כלכליות, לדיון מקצועי בהצעות מדיניות ולגיבוש המדיניות של משרד האוצר, ובכלל זה בניית התקציב. כן מאפשר הניתוח לזהות תהליכים שעלולים להפריע לצמיחה ולהפר את יציבות השווקים, ולסייע בעיצוב מדיניות בהתאם לכך.

עבודתה של חטיבת המחקר בתחום הייעוץ הכלכלי מתנהלת בשלושה אפיקים עיקריים:​

חטיבת המחקר מסייעת לנגיד בגיבוש המלצות מדיניות ובהערכת המדיניות בתפקידו כיועץ הכלכלי לממשלה (כאמור בסעיף 7(ב) לחוק). תפקיד זה כולל, נוסף על גיבוש המלצות מדיניות בנושאים שונים, גם מעקב אחר התהליכים במשק וניתוחם, והפצת הניתוח וההערכות אצל מקבלי ההחלטות - הממשלה וועדות הכנסת, הציבור הרחב וגופים בין-לאומיים ואחרים - וכן יצירת תשתית מחקרית להחלטות מדיניות מושכלות.
הניתוח השוטף והמחקר מסייעים להבנת התהליכים במשק, לזיהוי המגמות המקרו-כלכליות, לדיון מקצועי בהצעות מדיניות ולניתוח הכלכלי שבבסיס המדיניות המתגבשת במשרד האוצר, ובכלל זה בניית התקציב. כמו כן מאפשר הניתוח השוטף לזהות סכנות המתהוות ומאיימות על הצמיחה והיציבות ולנקוט מדיניות מונעת בעוד מועד.
 
המחקר הכלכלי מתנהל בשלושה אפיקים עיקריים:  
  1. מעקב אחר ההתפתחויות השוטפות במשק וניתוחן - תוצאות מעקב זה מתפרסמות בעיקר בדוח השנתי של בנק ישראל, המוגש לממשלה ולכנסת על פי חוק בנק ישראל, וכן בדוחות האינפלציה ובסקירות התקופתיות של ההתפתחויות הכלכליות.
  2. חטיבת המחקר עורכת גם סקר חברות רבעוני בכ-750 מפעלי תעשייה ובכ-300 חברות מענפי משק אחרים, וכן מפרסמת, אחת לחודש, את המדד המשולב למצב המשק.
  3. הצעות למדיניות כלכלית - כלכלני החטיבה נוטלים חלק בגיבוש המדיניות הכלכלית במסגרת ועדות האג'נדה הכלכלית-חברתית (בשיתוף עם משרד האוצר והמועצה הכלכלית-חברתית במשרד ראש הממשלה). כן יוזמת החטיבה הצעות למדיניות כלכלית בהתאם לצרכיו המשתנים של המשק. דוגמאות בולטות לכך הן השתתפות בהכנת התוכנית לייצוב המשק (1985) ובגיבוש התפיסה הכלכלית של התוכנית לקליטת גל העלייה של שנות התשעים, הרפורמות בשוקי הכספים וההון, דו"ח הסיעוד (2018), דוח הפריון (2019) ומסמך האסטרטגיה (2021). כן בוחנים כלכלני החטיבה הצעות מדיניות של גופים אחרים במשק, לשם קביעת עמדתו של בנק ישראל לגביהן.
  4. מחקר בסיסי ויישומי - כלכלני החטיבה חוקרים סוגיות שונות בכלכלת ישראל בקשת רחבה של תחומים: מנגנון התמסורת של המדיניות המוניטארית, הביקוש וההיצע של סחורות ושירותים במשק, שוק ההון, מאזן התשלומים, המחירים, ענפי המשק, שוק העבודה, תקציב הממשלה, מדיניותה הכלכלית ועוד. מחקרים אלו מתפרסמים באופן שוטף בסדרה "מאמרים לדיון" ובכתבי העת "סקר בנק ישראל", "I.E.R." ואחרים בארץ ובחו"ל. המחקרים עוסקים הן בזיהוי וניתוח של תהליכים כלכליים בסיסיים במשק והן בסוגיות מדיניות שונות.  
 

במסגרת הייעוץ הכלכלי לממשלה מפתחת חטיבת המחקר כלים לניתוחים כמותיים של תחומי המדיניות השונים. דוגמאות לכך הן כלי לניתוח ההשפעות ארוכות הטווח של מדיניות התקציב ומודל (מקרו) לחיזוי תקבולי המסים, המאפשר לבחון את סבירותם של אומדני ההכנסות בתקציב. כמו כן מסייעת החטיבה לגופים בין-לאומיים כגון קרן המטבע הבין-לאומית ו-OECD בעדכון תמונת המצב של המשק ובהבנת סוגיות מדיניות כלכלית מקומיות. ​​

כלכלני החטיבה משתתפים בוועדות מקצועיות שונות ותורמים מהידע הרחב שנצבר בה בנושאים השונים. בין הוועדות שהשתתפו בהן:

  • הוועדה הבין-משרדית להכלה פיננסית ("ועדת קמיניץ", 2021).
  • הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים (2021).
  • צוות להכנת תוכנית חשיפה ליבוא (2021).
  • הצוות הבין-משרדי לקביעת מנגנון תמחור הפחמן (2020).
  • הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030 (2020).
  • הוועדה הציבורית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית (2018).
  • הוועדה להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים (2016).
  • הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים ("ועדת שטרום", 2015).
  • הוועדה להעלאת גיל הפרישה ("ועדת ניסן") (2015).
  • הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ("ועדת ברודט") (2015).
  • הצוות להגברת הוודאות בחיסכון הפנסיוני ("צוות באב"ד", 2015).
  • הוועדה להיערכות אסטרטגית להזדקנות האוכלוסייה ("ועדת אורבך", 2014).
  • הוועדה לקביעת חלק המדינה במשאבי טבע לאומיים ("ועדת ששינסקי 2", 2014).
  • הוועדה לשכלול המסחר ולעידוד הנזילות בבורסה ("ועדת בן חורין", 2013).
  • הוועדה למלחמה בעוני בישראל ("ועדת אלאלוף", 2013)
  • הוועדה לבחינת האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי בטווח הארוך (2012).
  • הוועדה הממשלתית להגברת התחרותיות במשק (2012).
  • הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל ("ועדת צמח", 2012) וועדות המשך לה.
  • הוועדה להוזלת מחירי הנופש בישראל (2012) .
  • הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי ("ועדת טרכטנברג", 2011).
  • הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל (2011).
  • הוועדה לעידוד תעסוקת ישראלים בענף הבניין (2010).
  • הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל ("ועדת ששינסקי", 2010).
  • הוועדה לבחינת מדיניות התעסוקה (2010).
  • הוועדה לגיבוש מענק הכנסה ("מס הכנסה שלילי") (2008).
  • צוות לנושאי חקלאות: סובסידיות, מיכון ועידוד תעסוקה (2008).
  • הוועדה לעיצוב מדיניות בנושא עובדים לא-ישראלים (2007).
  • הוועדה הציבורית לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית (2007).
  • הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה ("ועדת שוחט", 2007).
  • ועדות שונות במסגרת הכנת מושבים בכנסי קיסריה.​     

​​