אודות הפיקוח על הבנקים

מערכת הבנקאות ממלאת תפקיד מרכזי בכל משק מודרני, בידיה מפקיד הציבור את עיקר חסכונותיו הכספיים, וכספים אלו משמשים את הבנקים, בין היתר, למתן האשראי הדרוש לעסקים ולמשקי בית.
חשבונות העו"ש המתנהלים בבנק משמשים לביצוע חלק ניכר מהתשלומים במשק, וגם הפעילות במטבע חוץ מתבצעת בעיקר באמצעות הבנקים.
תפקידיה החיוניים של מערכת הבנקאות וההכרה שכשל במערכת זו יפגע קשות בתפקודו של המשק מחייבים לקיים מערכת פיקוח על הבנקים, כאמור בסעיף 4(7) לחוק, על בנק ישראל "לקיים את הפיקוח וההסדרה של מערכת הבנקאות". ואלה תפקידיה:

• פיקוח על יציבות התאגידים הבנקאיים מהיבט ההגנה על כספי המפקידים.
  
• שמירה על הניהול התקין של התאגידים הבנקאיים
  
• שמירת ההגינות ביחסים העסקיים שבין הבנקים ללקוחותיהם.

המפקח על הבנקים מתמנה בידי נגיד בנק ישראל. לצדו פועלות שתי ועדות:

• ועדת הריש​יונות, המייעצת לנגיד ולמפקח בנושאים הקשורים למתן היתרים להקמת תאגיד בנקאי, לרכישת אמצעי שליטה בתאגיד כזה ולרישוי סניפים בנקאיים, וכן לנקיטת אמצעים מסוימים, המפורטים בחוק, לשם שמירת יציבותו של בנק שבפעולתו נתגלו פגמים.
• הוועדה המייעצת בעניינים הנוגעים לעסקי בנקאות (להלן – הוועדה המייעצת) הוקמה מכוח סעיף 6(1) לפקודת הבנקאות, 1941 (להלן – פקודת הבנקאות), הקובע כי הנגיד רשאי למנות ועדה מייעצת לייעץ אותו בעניינים הנוגעים לעסקי בנקאות.

• בהתאם להוראות פקודת הבנקאות,  קביעת הרכב הוועדה המייעצת היא בסמכות הנגיד, ואולם אחד מחבריה ימונה בידי שר האוצר. בנוסף, לצורך העניינים הקבועים בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, הטעונים התייעצות בוועדה המייעצת, הוועדה תִּמְנֶה חבר נוסף שימנה שר האוצר, כנציג הלקוחות. 

  בוועדה חברים נציגי שבע הקבוצות הבנקאיות, נציגים שמונו על-ידי שר האוצר מכוח חוק, רגולטורים מקבילים למפקח על הבנקים, ואישים נוספים שמינתה נגידת בנק ישראל, ביניהם אישים בעלי ניסיון וראייה רחבה במגזר הפיננסי והעסקי.​ בין תפקידי הוועדה המייעצת, לייעץ למפקח על הבנקים לעניין הוראות ניהול בנקאי תקין שמוציא המפקח.