אודות הפיקוח על הבנקים

​עם הנורמות וההגבלות שנקבעו לפעילות הבנקים בתחום הניהול התקין ובתחום בקרת הסיכונים נמנים כללים באשר למבנה הדירקטוריון של תאגיד בנקאי ולדרך פעולתו, דרישת הון מזערי הולם בהתחשב בהיקף נכסי הסיכון של הבנק, הגבלת סכום ההלוואה המרבי שניתן לתת ללווה יחיד (ולגורמים הקשורים לבנק (הבעלים והמנהלים ועוד.​

​הפיקוח על הבנקים מבצע פעולות ביקורת, סקירה והערכת סיכונים בבנקים, במטרה להעריך את היציבות של הבנקים השונים, לזהות את הסיכונים השונים הגלומים בפעילותם, ולבחון את עמידתם בדינים והוראות, ואת תפקוד מערכי הניהול, הבקרה והממשל התאגידי בהם. על יסוד ממצאי בדיקותיו פועל הפיקוח על הבנקים לתיקון ליקויים וחולשות, ובמקרים חמורים אף מטיל סנקציות על הבנק ועל מנהליו.​ 

​פיקוח של הלקוחות ושל גורמי שוק ההון השונים על הבנקים ועל פעולותיהם הוא רכיב חשוב במערך הפיקוח על הבנקים. בנק ישראל פועל לחיזוק פיקוח זה בעיקר באמצעות הרחבת החובות המוטלות על הבנקים לספק מידע נאות על מצבם העסקי, על פעולותיהם בשירות הלקוחות ועל מחיריהן, הנחיות הפיקוח על הבנקים באשר למתכונת הדוחות הכספיים שעל הבנקים לפרסם כוללות את המידע הדרוש לניתוח התפתחותו של הבנק, רווחיותו והסיכונים המאפיינים את מאזנו. מתכונת זו היא מהמתקדמות בעולם. הפיקוח על הבנקים הרחיב במידה ניכרת את הוראותיו באשר לפירוט המידע שהבנקים חייבים למסור ללקוחותיהם על הריביות שהם גובים ומשלמים והעמלות תמורת שירותיהם, וכן הוראות בתחום סדרי ההתקשרות החוזית בינם ללקוחותיהם.​

​לקוח הסבור כי בנק נהג עמו שלא כשורה יכול לפנות בתלונה ליחידה לפניות הציבור. היחידה מבררת את התלונה, ומודיעה לפונה ולבנק את תוצאות הבירור. אם נמצא כי התלונה מוצדקת, על הבנק לתקן את המעוות.​

​פרסום סקירות תקופתיות המתארות ומנתחות את ההתפתחויות במערכת הבנקאות.​

​הבנקים מוסרים לבנק ישראל נתונים שוטפים; אלה נאגרים ומנותחים בחטיבה ומשמשים את יחידותיה השונות במילוי תפקידיהן. ​