הנפקת שטרות ומעות

בנושא העיצוב מייעצת לנגיד ועדה ציבורית - "הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון". מאז 1969 נהוג להציג על השטרות  דיוקנאות של נשיאים, ראשי ממשלה ואישים אחרים שהלכו לעולמם, אשר תרמו תרומה חשובה לעם היהודי ולמדינת ישראל, ובצדם ניתן ביטוי לנושאים הקשורים בפעילותם של אישים אלו.
תחילתו של התהליך בבחירת נושא השטר, ובהמשכו נערכת תחרות בין מעצבים. הוועדה בוחרת  את ההצעה הראויה בעיניה ומגישה אותה לאישור הנגיד. לאחר שהנגיד מאשר את עיצוב השטרות, ומתקבלים יתר האישורים הנדרשים על פי החוק, מתחילות ההכנות להדפסה.   
בשלב העיצוב נבחרים גם אמצעי ביטחון נגד זיופים - סימן מים, חוט מתכת, צבעים מתחלפים ועוד.​

על בסיס העיצוב הגרפי של השטר מכין בית הדפוס את הגלופות לצורך ההדפסה. בד בבד שוקדים על הכנת הנייר המשמש מצע לשטרות. הנייר הנפוץ ביותר בעולם עשוי מכותנה, לפחות 90%. ​

בהדפסת השטרות מספר שלבים, שבתום כל אחד מהם נבדקים חדות הצבע, כמות הדיו, הדיוק של מיקום הרכיבים השונים, שילוב סימני הביטחון ועוד. ההדפסה היא על גבי גיליונות גדולים, שכל אחד מהם מכיל מספר שטרות. מחלקת המטבע מלווה את כל התהליך בבדיקות קפדניות.​

לאחר ההדפסה השטרות נחתכים מהגיליונות ונארזים בחבילות.
בנק ישראל מספק את השטרות למשק באמצעות הבנקים.
שטרות שהציבור מפקיד בבנקים, ונמצא כי הם אינם ראויים לשימוש חוזר, מופקדים בבנק ישראל; כאן הם נספרים וממוינים. שטרות בלויים נגרסים, ושטרות מזויפים נמסרים לטיפולה של המשטרה.

העיצוב הגרפי של המעה מועבר למיטבעה, שנבחרת במכרז, לשם ייצור המבלטים. אלו משמשים להטבעה על האסימונים, שיוצרו מבעוד מועד, על פי מיפרט הכולל את סוג הנתך, הקוטר, העובי והתכונות המתכתיות.​

בשלב הראשון מבצעת המיטבעה הטבעות ניסיון. לאחר בדיקה ואישור מוטבעת הכמות המוזמנת של המטבעות.
המעה מוטבעת כך שהיא תהיה קשה לזיוף, וניתנת לזיהוי על ידי מכונות הממכר שבשוק. כמו בשטרות, גם תהליך הייצור של המעות מלווה בבדיקות קפדניות.
​

בנק ישראל מפיץ את המעות למשק באמצעות הבנקים. מעות פגומות שהציבור הפקיד בבנקים מועברות לבנק ישראל ומוצאות מהמחזור להתכה. מעות מזויפות נמסרות לטיפולה של המשטרה.