ניהול המדיניות המוניטרית

התפקיד העיקרי של בנק ישראל הוא לשמור על יציבות המחירים, כלומר על ערך הכסף. תפקידים נוספים הם תמיכה בהשגת מטרות אחרות של המדיניות הכלכלית – במיוחד צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים – וכן ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; כל זאת בתנאי שיציבות המחירים לא תיפגע לאורך זמן.

השמירה על יציבות המחירים חשובה להשגת יציבות ואיתנות כלכלית וליצירת התנאים הדרושים לצמיחה מתמשכת של התוצר והתעסוקה.

ההשלכות השליליות של אינפלציה גבוהה מדי או נמוכה מדי

אינפלציה היא תהליך מתמשך של עליית מחירים. אינפלציה גבוהה, המלווה באי ודאות ובתנודתיות גדולה מן הרגיל של שינויי המחירים, פוגעת בפעילות הכלכלית ובצמיחה.

המחיר של מוצר או שירות כלשהו נקבע בהתאם לביקוש ולהיצע שמאפיינים את השוק שלו בהווה, וכן לאלו הצפויים בעתיד. התאמת המחיר לתנאי השוק כרוכה בעלות – ניתוח השוק, התאמת ההסכמים עם הספקים והלקוחות ואף התאמה של מחיר המדף. לכן התאמת המחירים אינה פעולה יומיומית אלא תקופתית. ככל שהאינפלציה גבוהה יותר נדרשות התאמות תדירות יותר בעלות גבוהה יותר ותוך אי-ודאות רבה יותר, שמקשה על תפקוד השוק – על היצרנים והצרכנים. כשקצב האינפלציה גבוה ותנודתי, קשה ליצרנים ולצרכנים להבחין בין שינויי מחירים יחסיים (בין מוצרים ושירותים שונים) לבין שינויים שמקורם בקצב הכללי של עליית המחירים. קושי זה פוגע ביכולתם של הראשונים לקבוע אל נכון את רמת הייצור, וביכולתם של האחרונים לקבוע על נכון את רמת הצריכה.

כאשר כלל המחירים עולים במידה משמעותית לאורך זמן (תהליך אינפלציוני) גובר החשש לעליית מחירים עתידית, ולכן סביר שרכישות יוקדמו, והביקושים למוצרים ושירותים יגדלו, דבר שבהמשך יוסיף ויגביר את האינפלציה במשק. מצב זה עלול להביא לסחרור אינפלציוני. בעטיו הפרטים ויחידות כלכליות ישקיעו זמן ומשאבים בפעילות פיננסית שמטרתה להתגונן מפני השחיקה של ערך הכסף ומפני אי-הוודאות – פעילות המתבטאת בירידת היעילות והפריון ומרחיקה את המשק ממיצוי פוטנציאל הייצור שלו. אי-הוודאות לגבי ערך הכסף שיתקבל בעתיד פוגעת גם בכדאיותן של השקעות ומרתיעה מהשקעות לטווח ארוך. אינפלציה גבוהה פוגעת גם בדירוג האשראי של המשק, ובכך מייקרת ומפחיתה את האשראי הניתן לו. כנגד זאת דפלציה, או אינפלציה שלילית, פירושה תהליך מתמשך של ירידה במדד המחירים לצרכן, שגם הוא אינו רצוי. זאת משום שהוא מבטא התמתנות משמעותית של הביקוש לעומת ההיצע במשק, ועלול להביא להתמתנות בפעילות הכלכלית ובתעסוקה.

 
מהי יציבות מחירים?

הממשלה, בהתייעצות עם הנגיד, קובעת יעד ליציבות המחירים – את שיעור העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן – המוגדר כיום כתחום של 1 עד 3 אחוזים – והבנק מחויב על פי חוק לחתור להשגתו.

 
כיצד משיגים יציבות מחירים?

לשם השגת מטרותיו בנק ישראל עושה שימוש בכלי המדיניות העומדים לרשותו, והמרכזי שבהם הוא הריבית המוניטרית לטווח הקצר. הבנק עצמאי בקביעת גובה הריבית לטווח הקצר ובשימושו בכלים המוניטריים. שיעור הריבית נקבע בידי הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד. ריבית זו – ריבית בנק ישראל – היא הבסיס לריבית שבנק ישראל גובה מהבנקים המסחריים על הנזילות שהוא מעמיד להם ולריבית שהוא משלם לבנקים על פיקדונותיהם אצלו.

 ריבית בנק ישראל היא הבסיס שלפיו נקבעות מגוון ריביות במשק, ובהן הריביות שהציבור (משקי הבית והעסקים) משלם לבנקים על הכסף שהוא לווה מהם לטווח קצר והריביות שהציבור מקבל מהבנקים על הפקדותיו אצלם לתקופות קצרות. רמות הריביות במשק משפיעות על היקף ההוצאות והחיסכון, ובעקבותיהם – על המחירים. ריבית נמוכה מדי מביאה לגידול יתר של הוצאות משקי הבית והעסקים וללחצים לעליית המחירים, ואילו ריבית גבוהה מדי מרסנת יתר על המידה את הצריכה וההשקעות, ומובילה להאטה בפעילות הכלכלית ולאבטלה.​ 

​​​
​​