דברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בטקס המינוי שנערך הבוקר בבית הנשיא

24/12/2018 |  ירון אמיר
  • "האתגר המיידי העומד בפני בנק ישראל - נורמליזציה של המדיניות המוניטרית"

  • "הריבית היא הכלי המרכזי להכוונת המדיניות המוניטרית, וטיפול פרטני בנקודות תורפה כלכליות רצוי שיעשה בכלים יעודיים"

  • "בנק ישראל, כיועץ הכלכלי לממשלת ישראל, ימשיך לסייע ולתמוך במטרות המדיניות הכלכלית של הממשלה, בהגדלת הצמיחה והתעסוקה - לרווחת כל אזרחי ישראל"

  • "משק מודרני אינו מסוגל לצמוח ולתפקד כראוי ללא מערכת פיננסית יציבה ויעילה. אל לנו להתייחס ליציבות הפיננסית כמובנת מאליה, במיוחד בתקופות בהן ישנם שינויים רבים בשווקים ובטכנולוגיות הפיננסיות"

  • "נפעל להגברת התחרות ולשיפור היעילות של שוק ההון והמערכת הפיננסית תוך שמירה קפדנית על יציבותה, ונפעל להטמעה נכונה של טכנולוגיות פיננסיות חדישות"

  • "כדי לממש את פוטנציאל הצמיחה יש להשקיע רבות בתשתיות, לייעל  ולשפר את הסביבה העסקית, ולפעול  לשיפור ההון האנושי בכל רבדי החברה ע"י חינוך והכשרה התואמים את דרישות שוק העבודה."

  • "עליית דירוג האשראי בעקבות מדיניות פיסקאלית מושכלת ואחראית הוא הישג משמעותי שיש לשמרו."

 

בראשית דבריי, אני מבקש להודות לנשיא, לראש הממשלה ולשר האוצר על הדברים החמים שנאמרו כאן לפני.

 

כבוד נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר האוצר, שרי ושרות הממשלה, חברי וחברות הכנסת, נגידי ונגידת בנק ישראל לשעבר, בכירי ובכירות המגזר הפיננסי והעסקי, חברי הנהלת בנק ישראל וסגל עובדיו, נציגי התקשורת, בני משפחתי, עמיתיי וידידיי, אורחים נכבדים.

 

 

אני מודה לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, לשר האוצר, מר משה כחלון ולכל שרי הממשלה על האמון שניתן בי, בבחירתי לנגיד העשירי של בנק ישראל, ולנשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, שחתימתו הופכת את מינויי זה לרשמי. זהו כבוד גדול עבורי לכהן בתפקיד, אותו איישו טובי כלכלני ישראל. ברצוני להודות במיוחד לנגידה היוצאת, ד"ר קרנית פלוג, המותירה אחריה מוסד מנוהל לתפארת, ואשר הקדישה שעות רבות מזמנה הפרטי לחפיפה עמי, וכן לד"ר נדין בודו טרכטנברג אשר הובילה את הבנק עד לכניסתי לתפקיד.

 

מכובדיי, ברשותכם אעמוד על האתגרים המרכזיים העומדים בפני כלכלת ישראל ובנק ישראל בשנים הקרובות, בתחומי המדיניות המוניטרית, היציבות הפיננסית, הצמיחה והמדיניות התקציבית.

 

 

אפתח באתגר הנורמליזציה של המדיניות המוניטרית

מטרת העל של בנק ישראל הנגזרת מחוק בנק ישראלהינה שמירה על יציבות המחירים. בכוונתי להמשיך את העבודה החשובה שבוצעה בנושא זה ע"י קודמיי בתפקיד. חשיבותם של יעדי אינפלציה כמותיים היא בתרומתם המשמעותית לעיצוב והתאמת הציפיות של הגופים השונים הפעילים במשק. הטמעת יעדים אלו תורמת לצמצום אי הוודאות בשווקים ומסייעת להשגת יציבות המחירים, שמגבירה ומשפרת את היעילות הכלכלית. יעד האינפלציה הנוכחי שבמסגרתו פועל  בנק ישראל הינו בטווח של 1%-3% בשנה. יעד זה משקף אינפלציה נמוכה דיה התומכת בפעילות כלכלית ותעסוקה מחדאך רחוקה דיה מסביבה דפלציונית מאידך.

 

שיקולי קביעת הריבית מתחשבים במרכיבי היעד השני של בנק ישראל - תמיכה בצמיחה, בתעסוקה, וצמצום פערים חברתיים שהינם חשובים במיוחד לחוסנן של כל שכבות החברה. שיעורי התעסוקה והאבטלה השתפרו במידה רבה בעשור האחרוןזו תוצאה משולבת של רפורמות חשובות שננקטו בשוק העבודה על ידי הממשלה לצד המדיניות המוניטרית.

 

אני רואה במדיניות הריבית את הכלי המרכזי והיעיל להכוונת המדיניות המוניטרית. לריבית השפעה רוחבית ומקיפה על כלל משקי הבית, הפירמות, והמוסדות הפיננסיים -- ולכן, טיפול פרטני בנקודות תורפה כלכליות, ככל שאלו קיימות, רצוי שיעשה בכלים יעודיים וספציפיים. 

 

האתגר המיידי העומד בפני בנק ישראל הינו הנורמליזציה של המדיניות המוניטרית— תהליך שבסיומו יוכל בנק ישראל לפעול ע"י הפעלת כלי הריבית לייצוב מחירים באופן אפקטיבי בהתאם להתפתחויות הכלכליות, ולייצב את  שיעור האינפלציה במרכז טווח היעד. ככלללתפיסתי, וכפי שאכן הבנק פועל בתקופה האחרונה, רצוי ששער החליפין ייקבע ע״י כוחות השוק ללא צורך בהתערבות משמעותית בשוק מטבע החוץ. עם זאת, הבנק ימשיך לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער חליפיןשאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים במשק                                           

תהליך  הנורמליזציה רצוי שיתבצע באופן מדוד, מתון, ושקוף, על מנת שאופן פעולתו של בנק ישראל יהיה ברור וצפוי ככל האפשר. חשוב שעליית הריבית לא תבוצע מהר מדי או בעוצמת יתר אשר תבלום את הצמיחה מחד, אך גם לא תתרחש באיחור שעלול לגרום להקצאת מקורות שאינה אופטימלית, ולהתפרצות אינפלציונית. זיהוי התוואי האופטימלי המהווה את "שביל הזהב" להשגת הנורמליזציה הוא מאתגר במיוחד בגלל סביבת הריבית הנמוכה, ולאור שינויים מבניים בכלכלת ישראל והעולם, שיתכן שגורמים לדינמיקה האינפלציונית להיות שונה מזו שהכרנו בעבר. בנק ישראל והוועדה המוניטרית יקפידו לשמר איזון נכון זה.

 

בהקשר זה, חשוב להדגיש את העצמאות המוחלטת של בנק ישראל והוועדה המוניטרית בעיצוב המדיניות המוניטרית וקביעת הריבית, וכן את עצמאות הבנק בפיקוח על המערכת הבנקאית. עצמאות זו, המעוגנת בחוק, מהווה תנאי הכרחי לתפקוד מיטבי של הבנק, ולהתוויה ויישום של המדיניות המוניטרית כנגזר משיקולים מקצועיים. אלו יבטיחו שהסביבה העסקית בארץ ובעולם תמשיך לראות בבנק ישראל סמכות מקצועית, עצמאית ואמינה – דבר שכשלעצמו יסייע להשגת יציבות כלכלית וצמיחה בת-קיימא.

 

האתגר השני הוא שמירת היציבות הפיננסית, יעילות שוק ההון והטמעת טכנולוגיות פיננסיות חדשניות

מאז המשבר הכלכלי העולמי של 2008, ברורה לכל חשיבותה של היציבות הפיננסית. משק מודרני אינו מסוגל לצמוח ולתפקד כראוי ללא מערכת פיננסית יציבה ויעילה. מערכת הבנקאות בישראל והמשק הישראלי הפגינו חסינות לזעזועים בשווקים הפיננסיים והכלכליים בזמן המשבר, וזהו הישג ניכר של בנק ישראל בכלל והפיקוח על הבנקים בפרט. אך אל לנו להתייחס ליציבות הפיננסית כמובנת מאליה, והכרחי למזער את חשיפת המערכת לסיכונים מערכתיים. מעבר לניהול מושכל של משברים רצוי להתמקד מראש בצעדים שימנעו את פריצתם מלכתחילה. בנק ישראל, על צוותיו המקצועיים, ובתיאום ושיתוף פעולה עם משרדהאוצר, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, וגורמים נוספים, יוביל את הבטחת היציבות הפיננסית תוך ראייה רחבה של כלל הסיכונים.

 

המערכת הפיננסית בישראל היא יציבה ומתקדמת – אך ניתן ורצוי להמשיך ולשפר את תפקודה. אנו נבחן, בשתוף עם שאר הרשויות הרגולטוריות, אימוץ והטמעה של מכשירים פיננסיים שנוסו בהצלחה במדינות מתקדמות אחרות. תהליך זה יוביל לשיפור ניצול ההון במערכת הבנקאית והמוסדות הפיננסיים מחוצה לה, ויתרום להוזלת והרחבת מגוון השירותים הפיננסיים לצרכנים ולעסקים.

 

השווקים הפיננסיים עוברים שינויים מבניים משמעותיים על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצותנראה כי לא מעט מהידע שנצבר בהתייחס לכלכלה ולכסף עשוי להשתנות בשנים הקרובות. עלינו להכיר בכךשהשינויים מביאים לכך שהלא נודע הולך ומתרחבובהקשר זה ניתן לומר בפרפרזה על משפטו הידוע של קונפוציוס כי "הידע האמיתי הוא לדעת את מידת הבורות של האדם". חשוב שנזכור את השאננות ששררה בשווקים הפיננסיים בעולם טרם פרוץ המשבר של2008 בכדי שנפנים את החשיבות שבזיהוי סיכונים מעבר לידע העכשווי.

 

התפתחויות וחידושים אלו כרוכים אמנם בסיכונים מסוימים, אך עשויים גם לזמן טכנולוגיות פיננסיות יעילות יותר הן עבור הצרכנים והן עבור גופי הפיקוח למיניהם--דהיינו, היציבות הפיננסית אינה עומדת בהכרח בסתירה להעצמת התחרות והגברת היעילות. בנק ישראל יפעל לשיפור יעילות שוק ההון והמערכת הפיננסית תוך שמירה קפדנית על יציבותה, ויפעל להטמעה נכונה של טכנולוגיות פיננסיות חדישות.

 

"אי ודאות" אמר וולטייר, "הינה דבר לא נוח, אבל הציפייה לוודאות היא אבסורד"--ואמירה זו תקפה במיוחד בהתייחס לחידושים בתחום המכשירים הפיננסיים. אי הוודאות היא עובדה קיימת שעלינו להתמודד עמה ולפעול בהתאםוקיימת אפילוכפי שמורים מחקריי בנושאאי-ודאות "חיובית", כגון זו המופיעה בתקופות של שינויים טכנולוגיים פורצי דרךהכלכלה המודרנית בנויה על מארגים שזורים של טכנולוגיות ומערכות פיננסיות מתקדמות, היוצרים חשיפה מורכבת לתנאי הכלכלה העולמית. לאור זאת, ניהול סיכוני המערכות הפיננסיות המודרניות הינו מאתגר עתה במיוחד, ולכן בנקים מרכזיים אימצו שיטות וכלי פיקוח חדישים לניהול סיכונים מערכתיים. בהקשר זה, הקמת הוועדה ליציבות פיננסית בישראל מהווה אבן דרך משמעותית להבטחת היציבות הפיננסית. עיצובה המושכל בהנהגת בנק ישראל, תוך תיאום בין כלל הגופים הרגולטורים, יאפשר בחינת פערי ארביטרז רגולטורי, ויהווה בסיס ליישום כלים מודרניים לזיהוי וניטור סיכונים בסקטור הפיננסי.

 

 

אתגר חשוב ביותר הינו אתגר הצמיחה הכלכלית, הפיריון והמדיניות התקציבית

יציבות מחירים ויציבות פיננסית מספקים את התשתית הנחוצה לצמיחה כלכלית בת קיימא, שהיא יסוד חשוב בחוסנה של הכלכלה וכל שכבות החברה. צמיחה בשיעור גבוה לאורך זמן, מאפשרת צמצום פערים חברתיים, ושיפור משמעותי ברווחת הציבור הרחב. כפי שמודגש במחקריי, ונמצא כי אכן מגולם למעשה בשווקים הפיננסיים, השינויים המשמעותיים והחשובים למשק ולעליית רמת החיים של תושביו הם אלו הנגזרים מתוואי הצמיחה הרב-שנתי, להבדיל משינויים ארעיים בקצב הצמיחה השנתי.

 

לפיכך, בנק ישראל, כיועץ הכלכלי לממשלת ישראל, ובתיאום עם שאר הגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר ובממשלה, ימשיך לסייע ולתמוך במטרות המדיניות הכלכלית של הממשלה, בהגדלת הצמיחה והתעסוקה לרווחת כל אזרחי ישראל. כדי להשיג צמיחה מירבית המשקפת את הפוטנציאל הגלום במשק הישראלי,יש להשקיע רבות בתשתיותלייעל  ולשפר את הסביבה העסקית ובכך לתמרץ גידול בהשקעות של ההון הפרטיכמו כן, עלינו לפעול  לשיפור ההון האנושי בכל רובדי החברה ע"י חינוך והכשרה התואמים את דרישות שוק העבודהכאיש מחקר והוראהנושא זה קרוב ללבי במיוחד. שיפור ההון האנושי, לא רק שיגביר את היעילות הכלכלית, אלא גם יוכל לתרום למלחמה בעוני ולמוביליות חברתיתגורמים חשובים אלו יאפשרו הגדלה משמעותית של התפוקה לעובד, שהינה המפתח לצמיחה מואצת של המשק. יעדים אלו מאתגרים במיוחד, בין היתר, היות שהם כרוכים בתהליכים ארוכי טווח המתחרים, בכל עת, על מקורות ומשאבים עם צרכים ואילוצים הנחשבים כמיידיים. התמקדות ביעדים חשובים וארוכי טווח אלו, הם שיאפשרו את הגדלת העוגה, כך שכל אזרחי ישראל יהנו מפירותיה.                                                                              

 

הצמיחה הכלכלית של השנים האחרונות מומשה בסיוע מדיניות פיסקאלית מושכלת, שהביאה לעמידה ביעדי הגירעון, וכתוצאה מכך להורדת יחס החוב לתוצר לסביבות 60%. זהו בהחלט הישג משמעותי. הישג שסלל את הדרך להעלאת דירוג האשראי של המדינה ותרם ישירות להורדת מחיר ההון לממשלה ולמשק כולו. השגת יעדים אלו, וההכרה בכך על ידי  גורמים חיצוניים, הייתה כרוכה במאמצים רבים ועקביים לאורך זמן, אך באופן שאינו סימטרי, הידרדרות כלכלית וצניחת דרוג האשראי של מדינה עלולים,  בדומה למעידה על מדרון חלקלק, להתרחש במהירות רבה.                                                          

מטבע הדברים, איננו יודעים לחזות במדויק את העיתוי והאופי של משברים. הכלכלה הישראלית והמערכת הפיננסית איתנות ויציבות, אך התנודתיות והירידות בשווקים בחודשים האחרונים. סיומו האפשרי של מחזור העסקים הנוכחי וההתפתחויות השליליות בסחר העולמי מדגישים את חשיבותה של התנהלות פיסקאלית אחראית. לכן, במיוחד בתקופות בהן הדרישות להוצאות שונות  גדלות, חשוב ליישם תוואי תקציבי רב תקופתי שישמר, ואף ישפר, את יחס החוב לתוצר. החשיבות איננה טמונה דווקא בנתון בודד כלשהו, אלא בדבקות לאורך זמן בתוואי תקציבי אמין שמשקף התנהלות פיסקאלית אחראית.

 

הממשלה היא זו המחליטה על חלוקת העוגה בהתאם להעדפותיה. אך אפשר, ואף רצוי, לבחון את המשמעות הכלכלית והחברתית של סדרי עדיפויות תקציביים ודרכי מימונם. בנק ישראל יסייע לממשלה בכך, וישמש כיועץ מקצועי ועצמאי. ההחלטות המוניטריות והתקציביות משליכות מטבע הדברים האחת על רעותה. עובדה זו מחייבת מאמץ משותף של הבנק ושאר גורמי הממשל והמשק בכדי לשמור על צמיחה בת קיימא ואיתנות המשק. תאום יעיל בין רגולטורים וגורמי ממשל לא רק בזמני משבר אלא דווקא בימים כתיקונם, יסייע בטיפוח כלכלה חזקה ויציבה.

 

האירועים של העשור שמאז המשבר העולמי, לימדו אותנו שבמקרים מסוימים יתכן ויהיה צורך בחשיבה מחודשת ובפתיחות לרעיונות חדשים בנוגע לעיצוב המדיניות המוניטרית, צמיחת הכלכלה הריאלית, וניהול המערכות הפיננסיות. כדי לבחון ולהטמיע שינויים רצויים, חשוב שמערכת היחסים בין בנק ישראל לממשלה תהייה פתוחה וכנה, ותושתת על כבוד והערכה הדדיים, הנובעים מתחושת שליחות ומחויבות משותפת כלפי הציבור. שיחותיי עם ראש הממשלה  ועם שר האוצר נסכו בי אופטימיות לגבי שיתוף פעולה עתידי זה. 

לסיום, ברצוני להודות להוריי, הדרה  ויעקב, לרעייתי נורית, לילדיי בר ותומר ולאחיותיי איילה והגר, על התמיכה והעזרה לאורך כל השנים, ובמיוחד בימים אלו.אני נרגש ומוכן לאתגר הגדול של הנהגת והובלת בנק ישראל יחד עם הנהלת הבנק ועובדיו כשותף לראש הממשלהשר האוצר וכל שרי הממשלה, לקידום הכלכלה והחברה הישראלית

 

תודה רבה.