דברי נגיד בנק ישראל בכנס בנק ישראל על המערכת הפיננסית – "יציבות מקרו פיננסית"

14/06/2012 |  פישר סטנלי
היום מתקיים במלון דן פנורמה בתל אביב כנס בנק ישראל על המערכת הפיננסית – "יציבות מקרו פיננסית". נגיד בנק ישראל נשא את הרצאת הפתיחה של הכנס. להלן עיקרי דבריו. 
כנס זה מתקיים בשעה קשה לכלכלה הגלובלית, בעיקר באירופה, אם כי לא רק שם: הודו וסין, "כוכבות הצמיחה" של השנים האחרונות, צומחות לאט יותר, וגם בארה"ב המצב לא ברור. מדוע, אם כן, אנו מתמקדים במערכת הפיננסית? הסיבה העיקרית היא, שמערכת פיננסית יעילה, איתנה, לאו דווקא המתוחכמת במיוחד, כזו שיכולה לממן את הצרכים של החברות ומשקי הבית, הנה חיונית כדי לאפשר את צמיחת המשק. הנזק שמערכת פיננסית לא יציבה יכולה לגרום למשק כולו הוא עצום. בהקשר זה ברצוני לצטט את Reinhart and Rogoff, שכתבו לאחרונה: 
After a normal recession (which for the average post-World War II experience in the U.S. lasted less than a year), the economy quickly snaps back; within a year or two, it not only recovers lost ground but also returns to trend. 
After systemic financial crises, however, economies of the postwar era have needed an average of four and half years just to reach the same per capita gross domestic product they had when the crisis started. We find that, on average, unemployment rates take a similar time frame to hit bottom and housing prices take even longer.
מי שלא מאמין לכלכלנים אלו, די שיחשוב על יוון, אירלנד, איסלנד, ספרד, על המשבר בארה"ב ובאנגליה, על אסיה בשנות ה-90, ועוד. מסיבה זו, כדאי מאוד שנדע למנוע את המשברים לפני שהם מתחילים, ולא להגיע למצב שעלינו לטפל בהם אחרי שהנזק לפעילות הכלכלית כבר נגרם. 
איך, אם כן, נוכל למנוע משברים פיננסיים? ראשית, עלינו לנהל את המשק אופן מיטבי גם בעת שיגרה. מצב המערכת הפיננסית תלוי במצב המשק: כשהמשק נכנס להאטה, חברות נתקלות בקשיים, הבנקים מתקשים לספק הלוואות איכותיות, ובהמשך גם המערכת הפיננסית עלולה להכנס לבעיה. שנית, עלינו לשמור ולפקח על המערכת הבנקאית, כפי שאנו עושים בבנק ישראל. אמרתי בעבר שבתשע מכל עשר שנים אנשים נוטים להתלונן על הפיקוח ההדוק שבנק ישראל משית על המערכת הבנקאית, ורק בשנה אחת מתוך עשר הם מברכים על קיומו של הפיקוח השמרני. 2009 הייתה השנה שבה, כמובן, כולם שמחו. עכשיו אנחנו ב-2012, ולא כולם מרוצים... המערכת הבנקאית הביעה דאגה לגבי כוונת בנק ישראל להעלות את דרישות הלימות ההון, בשל החשש שדרישות אלו יקשו על המערכת להמשיך לספק אשראי. דאגה זו נלקחה בחשבון על ידי בנק ישראל, וקיבלנו בסופו של דבר החלטה מאוזנת שתאפשר לבנקים, מצד אחד, להמשיך להעמיד אשראי לטובת המשך צמיחת המשק, ומצד שני תחזק את הבנקים ותעמיד אותם בסטנדרטים בין לאומיים. מדיניות של עידוד צמיחה בת קיימא ושמירה על יציבות המערכת הבנקאית אינן סותרות זו את זו. 
כ-ארבעים אחוזים מתיק האשראי של הבנקים בישראל מופנה לנדל"ן במובן הרחב – כלומר, נדל"ן והלוואות לדיור. בעוד האשראי לנדל"ן ובינוי מוגבל במגבלה ענפית, הרי שאין כל מגבלה על חלק תיק האשראי שהבנקים רשאים להעמיד לטובת משכנתאות. אף על פי כן, הפיקוח על הבנקים עוקב באופן הדוק אחר התפתחויות בשוק המשכנתאות, ונקט בשנים האחרונות במספר צעדים פיקוחיים כדי להפחית את הסיכון משוק זה. היסטורית, שוק המשכנתאות בישראל נחשב ליציב, ונשמעים קולות רבים הטוענים שאל לנו להיות מוטרדים משוק זה, שמעולם לא היו בו בעיות בישראל. העובדות נכונות, אולם ההיסטוריה עמוסה בסיפורים על נכסים פיננסיים שמעולם לא היו בהם בעיות, עד שיום אחד הם התחילו להיות בעייתיים. לכן, עלינו להמשיך לעקוב מקרוב, ולדאוג ליציבותו של ענף הנדל"ן. 
לעיתים קרובות אני שומע ש"הנגיד דואג ליציבות המערכת הבנקאית, ולא לזוגות הצעירים". זה פשוט לא נכון. או דואגים ליציבות המערכת הבנקאית משום שאנו דואגים לזוגות הצעירים, וגם לזוגות היותר מבוגרים, ולכל אזרחי ישראל שהכלכלה הישראלית נוגעת להם וחשובה להם. יותר מדי משברים פיננסיים, למעשה, על פי Reinhart and Rogoff, כמחצית מהמשברים הפיננסיים בהיסטוריה נבעו מענף הנדל"ן. לכן, אנו נמשיך לנהל מדיניות אחראית בתחום זה. בנק ישראל רואה את עצמו כאחראי למערכת הבנקאית. אולם, אין פירושה של אחריות זו שאנו אחראים לכל מה שהבנקים עושים. אנו מצפים מהבנקים להתנהל באחריות, וזה כולל את האחריות שלהם ללקוחות שלהם, וביניהם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 
הערה לגבי פיקוח מקרו יציבותי. לשמחתי, שיתוף הפעולה שלנו עם הרגולטורים הנוספים המפקחים על השווקים הפיננסיים עולה על פסים שיאפשרו לכל אחד מהמפקחים להבין את המדיניות של המפקחים האחרים, ולתאם את הפעילויות של המפקחים השונים, כדי לשמור על יציבות המערכת הפיננסית כולה. זהו אחד הלקחים החשובים ביותר מן המשבר הפיננסי האחרון. 
לסיכום – המצב באירופה קשה וישנה אי וודאות רבה לגבי העתיד. תפקידו של בנק ישראל, של האוצר, של כל גוף שאחראי בדרך כזו או אחרת על המדיניות הכלכלית בישראל, הוא להיות מוכנים במידת האפשר לכל התפתחות שלילית שעשויה לקרות באירופה. איננו יודעים מה בדיוק יקרה אם מדינה אחת או שתיים יעזבו את גוש האירו. אבל אנו מקדישים לכך מחשבה, מכינים תרחישים שונים, ומתכוננים לטפל בבעיות אפשריות במידה ויגיעו לישראל. הצלחנו להתמודד עם משבר פיננסי בסדר גודל יוצא דופן, ויש לי אמון רב בעמיתים שלי בבנק ישראל ובעמיתינו ברשויות הממשלתיות, וביכולתנו להתמודד עם המשבר.