דברי נגיד בנק ישראל בועידה הלאומית לצמיחה ירוקה

28/02/2012 |  פישר סטנלי
28.02.2012
 
דברי נגיד בנק ישראל בועידה הלאומית לצמיחה ירוקה
 
למצגת הנגיד בקובץ PDF - לחץ כאן
 
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, נשא היום דברים בועידה הלאומית לצמיחה ירוקה של המשרד להגנת הסביבה ועיתון כלכליסט. להלן תמצית מדבריו. המצגת בה השתמש הנגיד ובה הנתונים המוזכרים בנאום מצורפת.
בפתח דבריי אני רוצה לציין את החשיבות שבהצטרפות ישראל ל-OECD ליכולתנו לקיים מדיניות סביבתית. ההצטרפות לארגון אפשרה לנו לבחון ולמדוד את מצבנו בהקשר זה, גם לאור דו"ח מצוין שכלכלני ה-OECD כתבו על ישראל. למדנו שמצבנו בהשוואה בינ"ל לא בהכרח רע בכל המדדים, אבל אין להסיק מכך שאין צורך לנסות להשתפר.
כלכלנים וממשלות משתמשים בעיקר בתמ"ג כמדד הבסיסי לרווחה כלכלית. אבל כבר לפני עשרות שנים פרסם הכלכלן המפורסם גיימס טובין מדד בשם NEW - Net Economic Welfare. הייתה זו עבודה חדשנית ואיכותית מאוד, שלא זכתה לתפוצה שהייתה ראויה לה. ישנו מדד חדש יותר שנקרא GPI - Genuine Progress Indicator, אשר מפחית את ההיבטים השלילים שבייצור: עלויות זיהום, הוצאות בטחוניות, עלות המחלות וכו'. אומדן זה על פי רוב נמוך מאשר התמ"ג הנמדד. הכלכלן חגי קוט בדק מדד זה עבור ישראל, ועבודתו מראה שמאז תחילת שנות ה-90 קצב צמיחת ה-GPI בישראל דומה לקצב צמיחת התמ"ג, מה שמראה שאיכות הסביבה לא בהכרח פוחתת בקצב שאנו נוטים אולי לחשוב.
מדדים אחרים מתבססים על סקרים, בהם בודקים, למשל, את שביעות הרצון של האזרחים מאיכות החיים. ישראל, באופן שאולי יפתיע חלק מאיתנו, מדורגת במקום גבוה למדי במדדים אלו. איכות החיים הנמדדת מורכבת ממספר מרכיבים. במדדי הבריאות, למשל, תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, מה שמצביע גם על מצב מערכת הבריאות אבל גם על הרגלי האכילה, איכות המזון ועוד. מבחינת ההכנסה התוצר לנפש בישראל הנו ברמה של כשני שלישים מזה שבארה"ב, וגם שיעור האבטלה ארוכת הטווח נמוך יחסית. שיעור בעלי ההשכלה האקדמית הנו מהגבוהים בעולם, אולם שכרם של המורים הוא דווקא נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD. סקר שבדק את תחושת הביטחון האישי מראה שאחוז המדווחים כי נשדדו או הותקפו בשנה האחרונה הוא מהנמוכים בעולם, וזה איננו מיתוס: העובדה שאני, למשל, מרגיש בטוח בתל אביב לא פחות מאשר בניו יורק, איננה מובנת מאליה, בייחוד בהינתן הסביבה הגיאופוליטית בה אנו חיים. מבחינת אמון הציבור בממשלה אנו מדורגים במקום לא גבוה, מעט מתחת לממוצע ה-OECD. אני מקווה ומאמין שנוכל להשתפר במדד זה. מבחינת איכות הסביבה, סקר שבדק את שביעות הרצון מאיכות האוויר מראה על שביעות רצון נמוכה מאוד, אשר סותרת את רמת איכות האוויר הטובה יחסית בישראל. למשל, בעשור האחרון היחס בין הגידול בפליטת פחמן דו חמצני לבין צמיחת התוצר השתפר ביחס לעשור שלפניו.
כנס זה עוסק ב"צמיחה ירוקה". לסין, למשל, יש תכנית חומש שקבעה יעדים כמותיים שאפתניים להיקף היצור של אנרגיה ממקורות מתחדשים. הממשלה מפעילה תמריצים לאנרגיות נקיות, וכיום סין היא המדינה בה ההשקעה באנרגיה נקייה היא הגבוהה בעולם. דו"ח ה- OECD שהזכרתי הציג המלצות לישראל, אשר מפורטות במצגת שלי. המלצות אלו הן חשובות וטובות.
קלין טק הנו תחום עתיר מו"פ, חדשנות, יזמות והון אנושי, ובכל אחד מתחומים אלו יש לישראל יתרון יחסי. אנו מנוסים במימון של הון סיכון, וחלק מהיישומים הקיימים בתעשיות ההיי-טק יכולים לסייע גם שפיתוחי קלין-טק. צברנו נסיון בתחומים אלו עוד לפני שהחלה להתפתח התנועה העולמית של הצמיחה הירוקה, ויש לי רושם שאיבדנו את ההובלה בתחומים אלו. עלינו לנסות לחזור ולהוביל את התעשייה הזו, שיכולה להוות מנוע צמיחה למשק ולגוון את תחומי היצוא. וכמובן, שעלינו להשקיע מאמצים גם בשיפור איכות הסביבה בישראל – עשינו זאת בהצלחה בעבר, למשל בהקשר של חינוך הציבור למניעת קטיף פרחי בר, ונוכל לעשות זאת גם בעתיד. והעתיד מתחיל היום.