דו"ח האינפלציה למחצית השניה של 1999

דו"ח האינפלציה למחצית השנייה של שנת 1999
נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, הגיש היום לממשלה, לכנסת ולציבור, את דו"ח האינפלציה למחצית השנייה של שנת 1999, שהוכן בבנק ישראל במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר שבראשותו. במסגרת פורום זה (הכולל את ראשי המחלקה המוניטרית, מחלקת המחקר, מחלקת מטבע חוץ והפיקוח על מטבע חוץ), מתקבלות החלטות המדיניות המוניטרית.
מדו"ח האינפלציה עולה, כי שיעור עליית המחירים במחצית השנייה של 1999 היה כ- 3.4 אחוזים במונחים שנתיים, והמשק הישראלי חזר לתוואי התפתחות מחירים דומה לזה ששרר מסוף 1997 ועד לאוגוסט 1998 – קודם למשבר הפיננסי העולמי. זאת, לאור המדיניות שנקט בנק ישראל ואשר מנעה את גלגול עליות המחירים החריגות של החודשים ספטמבר עד נובמבר 1998 לאינפלציה גבוהה מהשיעור העקבי עם יעד האינפלציה שקבעה הממשלה – 1999 – 4 אחוזים. כך, לאחר ירידת המחירים בראשית 1999, הסתכמה עליית המחירים בשנה זו בשיעור מצטבר של 1.3 אחוזים בלבד – שיעור נמוך מיעד האינפלציה שנקבע ל- 1999. עם זאת, שיעור זה אינו משקף את התפתחות סביבת האינפלציה הנבחנת בהסתכלות ארוכת טווח, מעבר לשנה קלנדרית מסוימת.
במרבית המחצית השנייה של שנת 1999 הייתה סביבת האינפלציה גבוה מהמתחייב מהיעד והתכנסה לקראת סופה לתחום היעד שנקבע לשנים 2000 ו- 2001 – 3 עד 4 אחוזים לשנה. שיעור האינפלציה הצפוי עתה במשק – כ- 3 אחוזים – הוא קרוב יותר מאשר בעבר לזה המוגדר כיציבות מחירים, שהוא השיעור השורר במדינות המפותחות.
האתגר הניצב עתה בפני המדיניות המוניטרית הוא לשמר את תהליך התבססות האינפלציה הצפויה לשנה ולשנתיים הקרובות בתחום של 3 עד 4 אחוזים – בהתאם ליעד האינפלציה של הממשלה לשנים 2000 ו- 2001 – וזאת, על רקע הסיכומים הקיימים בתחום האינפלציה ובתחום הפיננסי.
התבססות האינפלציה בתחום היעד אשר קבעה הממשלה היא תהליך הדרגתי וממושך, שכרוכה בו התאמתם של תהליכי קבלת ההחלטות במשק למציאות של אינפלציה נמוכה לאורך זמן. עיקרי התהליך הם: שימור המסגרת של יעד אינפלציה רב-שנתי באמצעות קביעת היעד לפחות לשנתיים הבאות לקראת האמצע של כל שנה; שינוי חוק בנק ישראל על פי המלצות ועדת לוין; השלמת הליברליזציה בשוק מטבע החוץ; הפחתה מתמדת של משקל החוב הממשלתי הצמוד למדד; קביעת כללי מיסוי – במסגרת הרפורמה הכוללת במס, המתגבשת עתה – שאינם מתייחסים להצמדות בנפרד; קביעת מחירים, חוזים והסכמי שכר במנותק משיקולי הצמדה; קביעת כללים חשבונאיים המותאמים למצבים של אינפלציה נמוכה; גידול מתמשך של משקל המניות והנכסים
השקליים הלא-צמודים – במיוחד לטווח ארוך – בתיק הנכסים של הציבור.
הסיכונים שעדיין קיימים בתחום האינפלציה ובתחום הפיננסי עלולים לנבוע, בין היתר, ממגמת העלייה של שיעורי הריביות בעולם, משינויים מהירים ולא צפויים המתרחשים מעת לעת בשווקים הפיננסיים הבין-לאומיים ומשינוי מהיר בהרכב תיקי הנכסים וההתחייבויות של הציבור, כאשר קיים חשש להתפרצות האינפלציה ולתנודות חריפות בשער החליפין. המדיניות המוניטרית תמשיך להתחשב בסיכונים אלה, מתוך מטרה ברורה להשיג את יעד האינפלציה של הממשלה לשנתיים הקרובות, וגם לתמוך בהשגת יעדיה האחרים מבלי לסכן את השגת יעד האינפלציה. השגת יעד האינפלציה, במסגרת החתירה ליציבות מחירים, יוצרת תשתית הכרחית לצמיחה מתמשכת; זאת על רקע מדיניות תקציבית ורפורמות מבניות – בין השאר בשוקי ההון – הפועלות לחיזוק היציבות הכלכלית.
בשנים האחרונות עבר המשק הישראלי כברת דרך ארוכה, לצורך השתלבותו המוצלחת בכלכלה העולמית. זאת במסגרת אסטרטגיה ארוכת טווח, הכרוכה באימוץ הנורמות המקובלות במדינות המפותחות לגבי ניהול מקרו-כלכלי. בזכות התקדמות זו התמודד המשק בהצלחה עם השפעת המשברים הפיננסיים העולמיים לקראת סוף 1998, והדבר התבטא בירידה המשמעותית של האינפלציה, בהשבת הרגיעה לשווקים הפיננסים בישראל, בזרם הולך וגובר של השקעות זרות, ובשיפור המעמד הפיננסי של ישראל בשוקי ההון הבין-לאומיים. אלה תהליכים הכרחיים בדרך ליצירת התשתית לצמיחה מתמשכת. כחלק מאסטרטגיה כלכלית זו, יש להכניס בהקדם שינוי כולל בחוק בנק ישראל, בהתאם לנורמות המאפיינות את השינויים שהוכנסו בשנים האחרונות בחוקי בנקים מרכזיים בעשרות מדינות – מפותחות ומתפתחות. חוק בנק ישראל החדש חייב לכלול בעיקר ארבעה רכיבים במקשה אחת, כפי שהוצע בדוח ועדת לין: הגדרת היעד העיקרי של בנק ישראל כהשגת יציבות מחירים ושמירה עליה לאורך זמן; מתן עצמאות מלאה בהפעלת הכלים הדרושים להשגת היעד; הגברת השקיפות והדיווחיות של הבנק לממשלה, לכנסת ולציבור לגבי מדיניותו ולגבי התקדמות להשגת היעד; הקמת ועדה מוניטרית בראשות הנגיד, שחבריה יהיו אנשי מקצוע ובעלי ניסיון בתחומים הרלוונטיים, נטולי פניות וניגודי עניינים ובעלי מחויבות מלאה ובלעדית ליעד של בנק ישראל. כל חקיקה אחרת, במיוחד אם היא חלקית, תפגע ביכולתו של בנק ישראל למלא את תפקידו.
בבנק ישראל חוזרים ומציינים, כי דו"ח האינפלציה הנוכחי מהווה המשך המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעדי האינפלציה שקובעת הממשלה, וכדי להגדיל את השקיפות של המדיניות המוניטרית. השקיפות בניהול המדיניות הכלכלית חשובה מאוד לציבור בארץ.