הסקירה השנתית של המחלקה המוניטרית - התפתחויות בשוקי ההון והכספים 1999

בנק ישראל פרסם היום את הסקירה השנתית של המחלקה המוניטרית
"התפתחויות בשוקי ההון והכספים, 1999"
 
שיעור האינפלציה בשנת-1999  1.3% היה הנמוך ביותר בשלושת העשורים האחרונים ונמוך מיעד האינפלציה לשנה זו- %4- ומשקף את ירידת המחירים הזמנית שחלה ברביע הראשון אשתקד.
הגירעון התקציבי הכולל- ללא מתן אשראי- שהסתכם ב- 1999 ב- 2.2 אחוזי תוצר- חרג מהיעד לשנה זו- שהיה 2 אחוזים בלבד- בשיעור נמוך מזה שנחזה במהלך 1999.
על רקע עליות השערים החדות בשערי המניות בישראל ב-1999, חלה עלייה ריאלית של 22 אחוזים בשוויו של תיק הנכסים של הציבור וזה הגיע בסוף שנה שעברה לכ-1,030 מיליארדי ש"ח.
הסקירה השנתית של המחלקה המוניטארית לשנת 1999, המתפרסמת היום, מתארת ומנתחת את ההתפתחויות בשנה זו בתחומי האינפלציה, המדיניות המוניטארית, הגירעון התקציבי ומימונו, שוקי ההון והכספים ותיק הנכסים של הציבור.
מסקירה זו עולות הנקודות העיקריות הבאות:
שיעור האינפלציה בשנת 1999- 1.3% היה הנמוך ביותר בשלושת העשורים האחרונים ונמוך מיעד האינפלציה לשנה זו -4%- ומשקף את ירידת המחירים הזמנית שחלה ברביע הראשון של שנה שעברה - בשיעור של 1.4%.  כזכור, ירידה זו באה בתגובה למדיניות בנק ישראל בסוף 1998 אשר מנעה את תרגום עליית המחירים החריגה באותה עת להאצה באינפלציה. בתשעת החודשים האחרונים של 1999 עלו המחירים בקצב שנתי של 3.8% שיעור התואם את יעד האינפלציה של שנה שעברה ושל השנים 2000 ו-2001: 3%-4% לשנה.
בשנת 1999 הופחתה הריבית בהדרגה, על רקע ההתפתחויות בתחום האינפלציה וזאת, במסגרת המדיניות המוניטארית שפעלה להחזרת האינפלציה לתוואי התואם את היעד. הזהירות שננקטה בתחום מדיניות הריבית באה על רקע ההשלכות של הזעזוע הפיננסי העולמי בסוף 1998 על סביבת האינפלציה, גורמי אי-וודאות מקומיים- החריגה שהסתמנה בגירעון התקציב ותקופת הבחירות- וגורמי אי וודאות בינלאומיים- זעזועים בשוקי הון והמטבע בעולם, כגון זה שאירע בברזיל בשנה שעברה. האפשרות שגורמי אי-ודאות אלו ימצאו את ביטויים בהאצת האינפלציה השליכה גם על התפתחות התחזיות והציפיות לאינפלציה, אשר היו במרבית 1999 גבוהות משמעותית מיעד האינפלציה- בין 4% ל5% רק בסוף 1999 הציפיות והתחזיות האלה התכנסו לרמה עקבית עם יעד האינפלציה 3% עד 4%.
בשנת 1999 הסתכם הגירעון התקציבי הכולל- ללא מתן אשראי- ב- 2.2 אחוזי תוצר - שהם 9.2 מיליארדי ש"ח, לעומת יעד של 2% בלבד. חריגה זו משקפת את הסטייה כלפי מעלה של הגירעון המקומי יחסית למתוכנן, בעיקר עקב ביצוע חסר בגביית המיסים במחצית הראשונה של 1999. בהמשך שנה זו חל שיפור בגביית המיסים, בעיקר הודות להתאוששות הכלכלית במשק שהחלה בתקופה זו. ראוי לציין, כי החריגה בגירעון התקציבי הייתה נמוכה מזו שנחזתה עוד במהלך 1999. כזכור, ב- 1999 תוקן התואי הרב-שנתי הפוחת של יעדי הגירעון ונקבע כי בשנת 2000 יהיה גירעון שלא יעלה על 2.5 אחוזי תוצר- במקום 1.75%. זאת, על בסיס הנחה מוטה כלפי מעלה לגבי הגירעון ל- 1999. חשוב כעת, כי הגירעון בפועל בשנה הנוכחית לא יעלה על הגירעון שנרשם ב1999 ובכך יישמר התוואי הרב שנתי הפוחת בתחום זה. צעד זה חשב במיוחד על מנת לשמר את אמינות המדיניות המקרו-כלכלית של המשק ועל רקע החוב המשלתי הנוכחי והצפוי בשנים הקרובות, שהוא גבוה מאד בהשוואה למרבית המדינות המערביות. החוב המשלתי הסתכם ב-1999, ב-103 אחוזי תוצר, לעומת 109% ו103%  בשנים 1998 ו-1997, בהתאמה. ירידה זו במשקל החוב מהתוצר התרחשה הודות לאינפלציה הנמוכה ולהתחזקותו של השקל ב- 1999. עם זאת, משקל זה לא ירד משמעותית מאז שנת 1995.
בשנת 1999 בלטו עליות השערים החדות בשערי המניות בישראל - עליה ריאלית של 62% במדד המניות הכללי- על רקע עליות שערי המניות בעולם, התרבות הסימנים לחידוש הצמיחה בישראל, הירידה בסביבת האינפלציה וקידום תהליך השלום לקראת סוף השנה. במקביל, עלו גם מחזורי המסחר היומיים בבורסה. עם זאת, אשתקד נרשמה ירידה חדה בגיוסי ההון של החברות הישראליות בשוק המקומי יחד עם עלייה ניכרת בגיוס ההון של חברות ישראליות בחו"ל -במיוחד בארה"ב וגם במדינות אירופה. תופעת זו מחזקת את חשיבות יישום ההמלצות של הוועדה להסדרת תהליך הרישום הכפול של החברות הישראליות המגייסות הון בחו"ל, אשר עשוי להביא לשיפור הסחירות של שוק המניות בישראל.
שוויו של תיק הנכסים שבידי הציבור הגיע בסוף 1999 לכ- 1,030 מיליארדי ש"ח - לאחר עלייה ריאלית של כ22% מאז סוף 1998. עלייה גבוהה זו נובעת מעליית שוויין של המניות- אשר התבטאה בעליית רכיב המניות בתיק לכ-22% בסוף 1999, לעומת כ16% בסוף 1998- על רקע עליות השערים החדות בבורסה בתל-אביב. במקביל, תהליך הדיסאינפלציה, תרם לירידה ההדרגתית של הרכיב הצמוד למדד בתיק ולעליית משקל הנכסים הלא-צמודים וזאת, בו בהמשך לתהליך של השנים האחרונות.
במחלקה המוניטארית הדגישו, כי דרושה התקדמות בתחום הרפורמה בשוק ההון, ובעיקר ע"י הגברת מעורבותן של קרנות פנסיה - המהוות כ-10% מתיק הנכסים של הציבור- בשוק ההון הסחיר. זאת, על רקע המשך ההנפקה הנרחבת של אג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה המקשה על פיתוחו והעמקתו של שוק ההון הסחיר בישראל ופוגע בתפקודו כמקור מימון ארוך טווח למגזר העסקי ולענף המשכנתאות.