התפתחות שוק מטבע חוץ בישראל מאז יולי 1994

12/04/2000
התפתחות שוק מטבע חוץ בישראל מאז יולי 1994
נפח המסחר היומי בשוק מט"ח בישראל עלה מכ- 300 מיליוני דולר בלבד בשנת 1995, לכ- 800 מיליון בשנת 1999.
 בעוד שהמרווח הבינבנקאי במסחר במט"ח בישראל גבוה יותר מזה שבכמה מדינות אחרות, הרי התנודתיות בשער החליפין של השקל הינה, בממוצע, נמוכה יותר.
 העלייה בנפח המסחר בישראל בשנים האחרונות משקפת, בין היתר, מעורבות גוברת של משקיעים זרים במשק הישראלי.
 שוק מט"ח בישראל הופך בשנים האחרונות למשוכלל יותר, על רקע המעבר לשיטת מסחר מתקדמת לפני שש שנים, הליברליזציה בשווקים הפיננסיים ואסטרטגיית אי-התערבות של בנק ישראל, על רקע הגמשת משטר שער החליפין.
ממחלקת מט"ח בבנק ישראל נמסר, כי נפח המסחר היומי בשוק מט"ח - פעילות במט"ח ובעסקאות החלף -  עלה בצורה ניכרת בשנים האחרונות, מכ- 300 מיליוני דולר בשנת 1995  לכ- 800 מיליון בשנת 1999. התפתחות זו, לצד התפתחויות נוספות המבטאות תהליך של שיכלול שוק מט"ח בישראל בתקופה זו, התרחשה על רקע שינוי שיטת המסחר במט"ח ביולי 1994, תהליך הליברליזציה בשווקים הפיננסיים, והגמשה מתמדת של רצועת הניוד אשר אפשרה אסטרטגיית אי-התערבות של בנק ישראל בשוק זה. זאת, במסגרת השתלבותו של המשק הישראלי בתהליך הגלובליזציה ומעורבות גוברת של משקיעים זרים במשק. עם זאת, ממדי המסחר בישראל עדיין זעומים בהשוואה למקובל במדינות אחרות.
כזכור, במסגרת שיטת המסחר הדו-צדדי הרציף- שהיא שיטת המסחר המקובלת בשוקי המטבע הבינלאומיים - מתקיים המסחר במט"ח בישראל במהלך כל יום עסקים כאשר בנקים, המשמשים כעושי שוק, מצטטים מחירים לעסקאות בין המוכרים לקונים. כך, שער החליפין משתנה פעמים רבות במהלך יום המסחר, בהתאם להיצע או לביקוש הקיימים בשוק. כזכור, משנת 1990 ועד 1994 התקיים המסחר בשוק מט"ח בישראל בשיטה שונה, לפיה העבירו הבנקים, בצהרי היום, את עודפי הביקוש וההיצע במט"ח לבנק ישראל. במסגרת שיטה זו, לאחר מסחר אלקטרוני קצר, בנק ישראל רכש או מכר את עודף ההיצע או הביקוש של מט"ח שנותר בתום המסחר, ובכך קבע את שער החליפין אשר היה תקף לכל העסקאות שבוצעו במהלכו. רק במקרים בודדים נגמר המסחר ונקבע השער ללא התערבות בנק ישראל.
ממחלקת מט"ח נמסר עוד, כי עיקר העלייה בנפח המסחר היומי במט"ח משקפת גידול בפעילות בין הבנקים לבין לקוחותיהם. זאת, בעוד שרמת שהפעילות בין הבנקים לבין עצמם נשארה כמעט יציבה. במקביל, חלה עלייה בנפח עסקאות החלף בין הבנקים ללקוחותיהם מכ- 90 מליון דולר בממוצע ליום ב-1997, לכ- 300 מיליון דולר בשנת 1999. עלייה זו משקפת בעיקר, מעורבות הולכת וגוברת של משקיעים זרים במשק הישראלי - בפרט מוסדות פיננסיים זרים הפועלים בשוק מט"ח המקומי עבור עצמם ועבור לקוחותיהם. במחלקת מט"ח מסבירים, כי עסקת החלף- במסגרתה מתבצעת המרה במטבע אחד למטבע אחר, תוך מחויבות להמרה בחזרה במועד עתידי ועל פי שער המרה הנקבע מראש - מאפשרת למשקיעים זרים לפעול בשוק ההון בישראל, ללא חשיפה לסיכון שער השקל. עוד נמסר, כי נפח הפעילות במט"ח בין הבנקים ללקוחותיהם- ללא עסקאות החלף- גדל והגיע בשנת 1999 לכ- 400 מיליון דולר בממוצע ליום, לעומת כ- 200 מיליון ב- 1995.
עוד נמסר ממחלקת מט"ח, כי מאז נובמבר 1996 פועל בשוק מט"ח בישראל ברוקר, המתווך במסחר בין הבנקים לבין עצמם. ראוי לציין, כי פעילותו של הברוקר תורמת להגברת התחרות בין הבנקים, ובכך להקטנת המרווח בין מחיר הקנייה למחיר המכירה במסחר במט"ח הבינבנקאי.
המרווח בין מחיר המכירה למחיר הקנייה במסחר במט"ח הבינבנקאי עומד, בדרך כלל, על פחות מחצי אגורה. במחלקת מט"ח מסבירים, כי מרווח זה גדל במצבים של אי-ודאות וכך, באוקטובר 1998, והוא הגיע עד ל- 10 אגורות. ראוי לציין, כי המרווח בשוק מט"ח בישראל גבוה לא רק מזה שבשוקי המטבעות הנזילים ביותר בעולם - כגון, הדולר לעומת האירו והיין- אלא אף מזה המקובל בשווקים פחות נזילים- כגון, שוודיה ויוון. עם זאת, יש מדינות- כגון, צ'כיה וניו-זילנד- בהן המרווח גבוה יותר יחסית.
 ממחלקת מט"ח נמסר עוד, כי רמת התנודתיות של שער השקל לעומת הסל- הסטייה הממוצעת של השינויים היומיים בשער השקל משערו הממוצע של השקל (סטיית התקן)- עלתה במהלך השנים האחרונות וזאת, על רקע המעבר למסחר במט"ח לפי שיטת המסחר הדו-צדדי הרציף ואסטרטגיית אי-ההתערבות של בנק ישראל בשוק מט"ח. כזכור, בנק ישראל אינו מתערב במסחר במט"ח, מזה קרוב לשלוש שנים. למרות עלייה זו בתנודתיות של שער השקל, היא עדיין נמוכה יחסית למטבעות אחרים וזאת, כנראה, מאחר והשקל - בניגוד למטבעות דומים אחרים - נסחר בעיקר בישראל ולא בשווקים הבינלאומיים. מהניסיון שהצטבר, במיוחד במהלך השנתיים האחרונות, עולה כי שער השקל רגיש מאד בעת זעזועים. כך, בחודשים אוגוסט עד נובמבר 1998 עלתה תנודתיות השקל במהירות והגיעה לרמה גבוהה מזו של המטבעות האחרים. במקביל, התנודתיות התוך יומית של שער השקל לעומת הסל- המוגדרת כפער בין השער הגבוה ביותר לבין השער הנמוך ביותר שנרשם במסחר הבינבנקאי באותו יום - לא השתנתה באופן מהותי מאז הונהגה שיטת המסחר הדו-צדדי הרציף. עם זאת, גם היא עולה במידה רבה בתקופה של חסר ודאות בשוק מט"ח.