התוכנית המוניטרית לחודש יוני 2000

בנק ישראל הודיע היום על תכניתו המוניטרית לחודש יוני  2000, לפיה לא תשתנה ריבית בנק ישראל.
בבנק ישראל מציינים, כי ההחלטה לא לשנות את הריבית לחודש יוני עקבית עם השגת יעד האינפלציה של הממשלה לשנים 2000 ו- 2001- 3 עד 4 אחוזים לשנה. בבנק ישראל חוזרים ומדגישים, כי השגת יעד האינפלציה שנקבע ע"י הממשלה, במסגרת החתירה ליציבות מחירים לאורך זמן, יוצרת תשתית הכרחית לצמיחה מתמשכת.
בבנק ישראל מסבירים, כי ההחלטה לא לשנות את הריבית לחודש יוני מתבססת בעיקר על התכנסותה של האינפלציה הצפויה לשנה ולשנתיים הקרובות לסביבה שהיא עקבית עם תחום יעד האינפלציה של 3 עד 4 אחוזים. זאת, לעומת ההתפתחויות בתחום זה שנרשמו בחודשים האחרונים – על פיהן הציפיות והתחזיות השונות לאינפלציה לאופק של שנה ושנתיים קדימה היו בסביבה שנראתה נמוכה מהמתבקש עפ"י יעד האינפלציה. על רקע זה, התאפשר תהליך הורדות הריבית שבוצעו בחודשים האחרונים.
בבנק ישראל חוזרים ומדגישים,  כי עדיין קיימים סיכונים בתחום האינפלציה המושפעים, בין היתר, ממגמת הירידה המהירה בפער בין הריביות בארץ ובחו"ל – בעיקר בין הריבית השיקלית לריבית הדולרית, שהמשיכה לעלות לאחרונה, ומהאטת גיוס ההון ע"י חברות ישראליות בשוק ההון בארה"ב, ע רקע שינוי המגמה בשוק זה.
להתפתחויות אלה השלכות על תנועות ההון ועל ניהול תיקי הנכסים וההתחייבויות של הציבור – וכך גם על השווקים הפיננסיים בארץ. בהקשר זה מזכירים בבנק ישראל, כי הריבית הדולרית היא החלופה העיקרית לריבית השקלית בעיני הציבור, דבר שמשתקף במשקלו של הדולר בהרכב המטבעי הנוכחי של הנכסים וההתחייבויות במט"ח שבידי הציבור ושל תנועות ההון אל המשק וממנו.
בבנק ישראל מוסיפים, כי הפעילות בשוק מטבע חוץ עשויה להיות מושפעת, בין היתר, גם מההערכות על ההשלכות הצפויות של הרפורמה המוצעת במיסוי יחידים. במסגרת רפורמה זאת, מוצעים שינויים אשר יש בהם כדי להשפיע השפעה ארוכת טווח על הכדאיות היחסית של השקעה בנכסים נקובים במט"ח – פיננסיים ואחרים – בהשוואה לנכסים שקליים. מידת התמדתם ועוצמתם של גורמים אלה, וכן התפתחות אמצעי התשלום לאורך זמן וסימני ההתאוששות בפעילות הריאלית של המשק, יהוו חלק מבסיס ההערכה האם הריבית הנומינלית הנוכחית היא הדרושה, גם בעתיד, להשגת יעד האינפלציה.
בבנק ישראל מציינים, כי מדיניות הריבית אינה מוגבלת, בהשפעתה על תוואי האינפלציה, למסגרת של שנים קלנדריות (ינואר עד דצמבר). לכן, החלטות הריבית מתבססות על הערכה לגבי האינפלציה הצפויה לשנה ולשנתיים קדימה – ולא לשנה קלנדרית זו או אחרת – הנגזרת בעיקר מניתוח ההתפתחויות הכלכליות השונות והשלכותיהן לטווח ארוך. בבנק ישראל מדגישים, כי החלטות אלה נועדו להשיג את יעד האינפלציה שקבעה הממשלה בלבד ולא להשיג רמה כלשהי של שער החליפין של השקל או שינוי כלשהו בו. נתונים - כגון מדד המחירים לצרכן, שינויים בשער החליפין, תנודות בשוקי ההון והציפיות לאינפלציה – הנכונים לשבוע או לחודש מסוים – כולל השבוע או החודש האחרון – ובוודאי למספר חודשים בעבר, כשלעצמם, אינם מהווים בסיס מספק להערכת האינפלציה לשנה ולשנתיים הקרובות – ולכן אינם רלוונטיים להחלטות החודשיות על מדיניות הריבית – אלא אם יש בהם השלכה ברורה על תוואי האינפלציה לשנה ולשנתיים הקרובות.