דוח האינפלציה למחצית הראשונה של שנת 2000

דוח האינפלציה למחצית הראשונה של שנת 2000
 
נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, הגיש היום לממשלה, לכנסת ולציבור את דוח האינפלציה
למחצית הראשונה של שנת 2000, שהוכן בבנק ישראל במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר
שברשותו. במסגרת פורום זה (הכולל את ראשי המחלקה המוניטרית, מחלקת המחקר, מחלקת
מטבע חוץ והפיקוח על מטבע חוץ), מתקבלות החלטות מדיניות הריבית.
 
מדוח האינפלציה למחצית הראשונה של שנת 2000 עולות הנקודות הבאות:
 
ההערכות לגבי שיעור האינפלציה ל- 12 ול- 24 החודשים הקרובים - המתבססות על תחזיות
שנערכו בבנק ישראל וע"י גורמים פיננסיים במשק, ועל הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק
ההון - מצביעות על תוואי אינפלציה שבין 3 ל- 4 אחוזים. גם הציפיות לטווח של 3 עד 5 שנים
נמצאות באותו תחום. שיעור אינפלציה זה - שהוא עקבי עם יעד האינפלציה שקבעה הממשלה -
קרוב יותר מאשר בעבר לתוואי המוגדר כיציבות מחירים - שיעור האינפלציה השורר במדינות
מפותחות.
 
עדיין קיימים סיכונים בתחום האינפלציה ובתחום הפיננסי הנובעים, בין היתר, ממגמת העלייה
בשיעורי הריבית בעולם, ובשינויים מהירים ולא צפויים המתרחשים מעת לעת בשווקים
הפיננסיים הבינלאומיים, העלולים לגרום לשינויים מהירים בהרכב תיקי הנכסים של הציבור.
 
האתגר הניצב עתה בפני מדיניות הריבית היא לשמר ולבסס את שיעור האינפלציה הנמוך -
בהתאם ליעד האינפלציה שקבעה הממשלה לשנים 2000 ו- 2001. זאת, בתקופה הנוכחית, בה
מתרחבת בצורה ניכרת הפעילות הכלכלית במשק - מאז הרביע השני של שנת 1999 - וכן לנוכח
הסיכונים שעדיין קיימים בתחום האינפלציה ובתחום הפיננסי. בהקשר זה ראוי לציין, כי יציבות
מחירים - שהיא נדבך מרכזי ביציבות הכלכלית - היא תנאי הכרחי ומרכזי להבטחת צמיחה
מתמשכת ליצירת מקומות תעסוקה לאורך זמן.
 
על מנת להגביר את יכולתו של המשק להתמודד בהצלחה עם הסיכונים השונים ועם והאתגר
הניצב בפניו - יצירת צמיחה מתמשכת, תוך חיזוק היציבות הכלכלית - חשוב להתמיד
באסטרטגיה של אימוץ הנורמות המקובלות במשקים המפותחים:
- יש לקבוע יעד אינפלציה לשנת 2002 ואילך - בתחום המוגדר כיציבות מחירים, בדומה להגדרות
המקובלות במשקים המפותחים. מדיניות הריבית תתמקד בהשגת יעד זה ובשמירה עליו לאורך
זמן.
- יש לפרסם בציבור את שיעור הגירעון התקציבי גם על פי ההגדרה שנקבעה בכללי מאסטריכט -
הכללים המחייבים את המשקים החברים באיחוד המוניטרי האירופי, והמקובלים גם בכל
העולם. על פי הגדרה זו, יש לקבוע תוואי רב-שנתי פוחת של יעד הגירעון התקציבי כך, שלכל
המאוחר בשנת 2002 יהיה יעד הגירעון התקציבי של הממשלה "הרחבה" - הכוללת גם את
הרשויות המקומיות, מלכ"רים, קופות חולים וכדו' - 3 אחוזי תוצר לשנה לכל היותר. צעד זה
הכרחי לצמצום מתמשך של החוב הממשלתי הגבוה - העולה היום על התוצר כולו - לשיעורים
שנקבעו בכללי מאסטריכט - 60 אחוזי תוצר לכל היותר. בהקשר זה, חיוני להקפיד על שמירת
מסגרת התקציב - ובעיקר, על הוצאות הממשלה. פריצה בתקציב ובגירעון הממשלתיים תפגע
במוניטין הפיננסי של המשק הישראלי בשוקי ההון הבינלאומיים, תייקר את עלות גיוס ההון
למשק ואף עלולה לקטוע באיבו את חידוש תהליך הצמיחה הכלכלית במשק ויצירת מקומות
עבודה חדשים.
- יש להתאים את תהליכי קבלת ההחלטות במשק למציאות של אינפלציה נמוכה ויציבה לאורך
זמן. כך, על הממשלה להביא להפחתה מתמדת של משקל החלק הצמוד למדד בחוב הממשלה,
להימנע מתקצוב רזרבה לעליית מחירים, לקבוע כללי מס על בסיס נומינלי - לפחות בכל מקרה
של חקיקה חדשה - לקבוע חוזים והסכמי שכר בסקטור הציבור ללא סעיפי הצמדה וכן יש לפעול
לקביעת כללים חשבונאיים על בסיס נומינלי - בין היתר, במסגרת פרסום דוחות כספיים. צעדים
אלה ייצרו מציאות מוכרת ומקובלת בעולם המפותח.
- יש להשלים את הרפורמה בשוק מטבע חוץ כדי להגיע להמירות מלאה של השקל.
- יש לבצע רפורמה בתחום הפנסיה אשר לאחריה קרנות הפנסיה ישקיעו בשוק ההון ולא עוד
באיגרות חוב מיועדות - איגרות חוב ממשלתיות לא-סחירות הנושאות ריבית מנותקת
מהתשואות בשוק ההון.
- יש להפריד את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מבעלות הבנקים וכך ליצור מערכת תיווך פיננסי
תחרותית יותר מהנוכחית, לטובת החוסך ושוק ההון.
- יש לבצע שינויים במדיניות שכר המינימום - ובכלל זה, בשיטת עדכונו.
- יש לקדם רפורמות נוספות שמטרתן להגביר את התחרות ואת היעילות במשק - בכך להעלות
את פריון העבודה.
 
בבנק ישראל מציינים, כי דוח האינפלציה מהווה המשך המעקב התקופתי אחר התפתחות
האינפלציה והעמידה ביעדי האינפלציה שקובעת הממשלה, ובכך מגדיל את השקיפות של מדיניות
הריבית. השקיפות בניהול המדיניות הכלכלית חשובה מאד לציבור בארץ ולפעילים בשווקים
הפיננסיים המקומיים והבינלאומיים, במיוחד על רקע השתלבותו המוצלחת של המשק הישראלי
בכלכלת העולם.