צו נגיד בנק ישראל בדבר הלבנת הון

 
צו נגיד בנק ישראל בדבר הלבנת הון
 
הוראה 411: מניעת הלבנת הון, זיהוי לקוחות וניהול רישומים – קובץ PDF
 
נגיד בנק ישראל חתם היום על צו איסור הלבנת הון, הכולל חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים
של תאגידים בנקאיים, זאת לאחר שקוימה חובת ההתייעצות עם שר המשפטים והשר לבטחון
פנים, ונוסח הצו אושר ע"י ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, כנדרש בחוק איסור הלבנת הון.
 
צו הנגיד מהווה נדבך נוסף וחשוב לחוק איסור הלבנת הון שהתקבל בכנסת באוגוסט 2000,
כחלק מהמאבק של מדינת ישראל בהלבנת הון, וכן צעד הכרחי לקבלתה של מדינת ישראל
לקהילת העמים הנלחמים בהלבנת הון, ולהוצאתה מהרשימה השחורה של ה- FATF.
 
הצו הוא פרי תהליך עבודה ממושך שנעשה ע"י הפיקוח על הבנקים והמחלקה המשפטית בבנק
ישראל, שכלל השוואה לחקיקות מקבילות במדינות מערביות תוך התאמה למהלך העסקים
והחוקים בישראל. תהליך זה נעשה תוך שיתוף פעולה עם משרד המשפטים, המשרד לביטחון
פנים, הרשות המוסמכת לאיסור הלבנת הון (רשות בהקמה), משטרת ישראל, שירות הביטחון
הכללי ואיגוד הבנקים.
 
הצו הוא הצעד הראשון בחקיקת המשנה הנדרשת למלחמה בהלבנת הון, והוא עוסק בחובות
זיהוי הלקוח, וכן בדיווח וניהול רישומים של גופים הנותנים שירותים פיננסיים. בעקבותיו
צפויים לצאת צווים ותקנות הקובעים חובות דומות לחברי בורסה, מנהלי תיקים, חברות ביטוח,
סוכני ביטוח, קופות גמל, בנק הדואר וחלפנים.
 
על פי הצו מוטלות על הבנקים, בין היתר, חובות זיהוי, אימות, דיווח ושמירת מסמכים
בתחומים באים:
- חובות זיהוי ואימות של בעלי החשבון ומורשי החתימה במטרה למנוע פעילות בחשבון בלא
שידועים פרטי זהותו של מי שמכוון את הפעילות בחשבון. חובה זו כוללת דרישה למסמכי זיהוי
ושמירתם שבע שנים לאחר שנסגר החשבון.
- חובת רישום נהנים בחשבון נאמנות וכן חובות רישום בעלי שליטה בחשבון של תאגיד, על פי
הצהרה של הלקוחות.
- חובת קיום מאגר מידע ממוחשב על מספרי החשבונות, פרטי הזיהוי של בעלי החשבון, מורשי
החתימה, הנהנים ובעלי השליטה.
חובה לזהות את מקבל השירות פנים אל פנים. חובת דיווח לרשות המוסמכת לאיסור הלבנת הון
במשרד המשפטים, הכוללת דיווח המתבסס על סוג הפעולה הבנקאית
 
והיקפה וכן דיווח על עסקאות בלתי רגילות - המתבסס על שיקול דעת של הבנק.
 
כחלק מהמאבק המתמשך של מדינת ישראל בהלבנת הון מזכירים בבנק ישראל מספר צעדים
משמעותיים שנעשו למניעת הלבנת הון:
- התקבל בכנסת החוק לאיסור הלבנת הון, אשר קובע כי הלבנת הון היא עבירה פלילית;
- הוחלט על הקמתה של הרשות המוסמכת לאיסור הלבנת הון (נמצאת בשלבי הקמה);
- אושר ע"י ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, צו הנגיד בנושא איסור הלבנת הון, הכולל חובות
זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים.
 
בבנק ישראל מבהירים, כי מאחר שהצו מטיל על התאגידים הבנקאיים חובות, הדורשות את
היערכותם בתחומי המיכון (אבטחת מידע, הרחבת רשומות, ממשק עם תוכנות קיימות),
ההדרכה, והכנת טפסים ונהלים, תהיה תחילתו לכל המוקדם שנה מיום פרסומו ברשומות. בנוסף
הצו קובע תקופה נוספת לגבי השלמת פרטי הזיהוי בחשבונות שכבר קיימים במערכת.
 
מבנק ישראל נמסר עוד, כי הבנק פועל יחד עם משרד המשפטים ומשטרת ישראל להוצאת ישראל
מ"הרשימה השחורה" של ה- FATF, הכוללת מדינות שאינן משתפות פעולה במלחמה בהלבנת
ההון.
 
חובות הדיווח לרשות המוסמכת לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים תכלול, כאמור, שני סוגי
דיווח:
דיווח עובדתי - דיווח אוטומטי לפי סוג הפעולה והיקפה (מעל סף כספי מסויים), כך למשל:
- החלפה והמרה של מזומנים מסכום של 50,000 ש"ח ומעלה;
- הפקדה ומשיכה של מזומנים דרך חשבון, העברה וקבלה של מזומנים מחו"ל, הנפקת המחאה
בנקאית, וקנייה של המחאות נוסעים מסכום של 200,000 ש"ח ומעלה.
- הפקדת שיקים במט"ח והעברות בינלאומיות מסכום של 1,000,000 ש"ח ומעלה.
 
דיווח על פי שיקול דעת - דיווח על פעולות הנחזות בעיני התאגיד הבנקאי כבלתי רגילות, כגון:
- פעולות שנראה כי נעשו על מנת לעקוף את חובת הדיווח העובדתי;
- ניהול החשבון עבור צד שלישי מבלי שניתנה הצהרה על כך;
- פעולות שמבוצעות באמצעות מיופה כוח, שאינו רשום בחשבון ככזה;
- פעולות בהן כספים וניירות ערך נמשכים סמוך לאחר שהם מופקדים, שלא במסגרת מהלך
העסקים הרגיל;
- היקף פעילות יוצא דופן בחשבון או סוג פעילות יוצא דופן;
- העברות לחו"ל ומחו"ל ללא זיהוי הצד הנגדי.
 
הוראה 411: מניעת הלבנת הון, זיהוי לקוחות וניהול רישומים – קובץ PDF