מודל לניתוח המדיניות המוניטרית ולחיזוי האינפלציה

מודל לניתוח המדיניות המוניטרית ולחיזוי האינפלציה
דוד אלקיים
 
מחקר חדש שנערך על ידי דוד אלקיים מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל מאפשר לבחון את
השפעת מדיניות בנק ישראל על האינפלציה. המחקר מסייע לניתוח המוניטרי השוטף ומשמש את
הבנק בדיונים המקדימים לצורך קביעת הריבית ולהערכת האינפלציה בעתיד.
 
בשנים האחרונות, עם המעבר למסגרת של יעד אינפלציה במדינות רבות, הייתה התפתחות
משמעותית בתיאוריה וביישום האמפירי של הקשר שבין מדיניות הריבית של הבנק המרכזי
לאינפלציה. מטרת המחקר היא לבחון את מידת התאמתה של התיאוריה האמורה לנתוני המשק
הישראלי.
 
במחקר זה המחבר מנסח ואומד מודל המתאר את האופן שבו נקבעים המסלולים של האינפלציה,
הפיחות ורמת הריבית הנומינלית, הנגזרים מכלל ריבית המיועד להשיג את יעד האינפלציה.
המחקר מתבסס על נתונים רבעוניים מהרביע השלישי של שנת 1992 ועד הרביע השלישי של שנת
2000.
 
מהמחקר עולה כי לריבית בנק ישראל יש השלכה משמעותית על האינפלציה - אולם האינפלציה
מושפעת גם מגורמים נוספים, לרבות קצב פיחות שער החליפין וקצב עלייתם של המחירים בעולם,
וכן מגורמים וזעזועים בלתי צפויים. לפיכך, כדי להשיג את יעד האינפלציה מתחייבת התאמה
מתמדת של ריבית בנק ישראל להתפתחויות.
 
עוד עולה שההשפעה של הגורמים השונים, על האינפלציה ועל הציפיות לאינפלציה, לרבות
ההשפעה של ריבית בנק ישראל, אינה מתמצית ברביע השוטף. לפיכך, אם ברביע מסוים, מסיבה
כלשהי, האינפלציה הצפויה סוטה מהיעד, לא ניתן לתקן זאת באמצעות שינוי חד פעמי בריבית.
במקרה כזה, גם אם רוצים לתקן סטייה זו מייד, השינוי הנגזר בריבית מתפרש על פני מספר
רביעים (כשלושה רביעים).
 
כן נמצא, שאת מדיניות הריבית של בנק ישראל, בתקופה הנחקרת, ניתן לאפיין באמצעות כלל
מייצב התואם חתירה להשגת יעדי האינפלציה. לפי כלל זה, הריבית הנומינלית מותאמת לפי
התפתחות הפער שבין האינפלציה הצפויה ובין יעד האינפלציה. אם האינפלציה הצפויה גבוהה
מיעד האינפלציה יש להעלות את הריבית הנומינלית, ואם האינפלציה הצפויה נמוכה מהיעד יש
להפחית את הריבית הנומינלית. בנוסף, בהתאמת הריבית, יש להתחשב גם בפער שבין רמת
הריבית הנומינלית לבין רמתה בטווח הארוך. (רמת הריבית הנומינלית בטווח הארוך נקבעת על
ידי יעד האינפלציה ורמת הריבית הריאלית לזמן ארוך).
 
עוד נמצא כי, בדומה למקובל במרבית מדינות המערב, תהליך התאמת הריבית לרמה הנדרשת,
היה הדרגתי ולא מיידי. לתופעה זו, הידועה בספרות כ"החלקת ריבית", מונים בספרות מספר
סיבות אפשריות: אי-וודאות לגבי המודל והפרמטרים, חשש מפגיעה באמינות וחשש מהגדלת
ההסתברות לאי-יציבות פיננסית. עם זאת, ראוי לציין שמידת החלקת הריבית על ידי בנק ישראל
בתקופה הנחקרת, נמצאה נמוכה משמעותית מזו שנמצאה במחקרים אחרים, לגבי בנקים
מרכזיים במדינות המערב.
 
כאמור, נמצא כי האינפלציה מושפעת ממספר גורמים: קצב פיחות שער החליפין בתוספת עליית
המחירים העולמיים של הייבוא, האינפלציה הצפויה, והפער שבין הריבית הנומינלית ובין
האינפלציה הצפויה.
 
קצב הפיחות של שער החליפין הושפע, בתקופה הנחקרת, מהפער שבין האינפלציה המקומית
והעולמית וכן מהשינויים בפער שבין הריבית המקומית לעולמית.
 
 
המודל הנאמד יכול לשמש לחיזוי ולסימולציות, דהיינו לבחינת ההשפעה של זעזועים חיצוניים -
למשל של פיחות בלתי צפוי - על המסלולים של האינפלציה, הפיחות והריבית הנומינלית.