המדד המשולב לחודש ספטמבר עלה ב-0.12%

 

המדד המשולב לחודש ספטמבר עלה בשיעור מתון של 0.12 אחוז. לאחר נתון שלילי ביולי נראה כי הפעילות באוגוסט ובספטמבר חזרה להתרחב.

המדד המשולב הושפע לטובה מעליית מדד הייצור התעשייתי (אוגוסט), יצוא השירותים (יולי), התחלות הבנייה (יולי) ייצור החשמל (ספטמבר) והרכישות בכרטיסי אשראי (ספטמבר). שיעור המשרות הפנויות בספטמבר נותר ברמה גבוהה המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות. לעומת זאת, מדד הפדיון בשירותים (אוגוסט), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (אוגוסט), יבוא מוצרי הצריכה (ספטמבר), יבוא התשומות לייצור (ספטמבר), יצוא הסחורות (ספטמבר) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

עדכון משולב (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

ספטמבר

 

0.12

אוגוסט

0.06

0.09

יולי

0.06-

-0.05

יוני

0.19

0.14

מאי

0.07

0.10

אפריל

0.32

0.32



לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

ספטמבר

אוגוסט

יולי

יוני

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

3.9

-2.3

1.3

מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי)

 

-2.2

2.5

-2.2

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי

 

-0.3

-0.9

-0.3

יבוא מוצרי הצריכה1

-1.6

-2.9

0.0

0.7

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1

-0.4

-1.0

-4.1

3.0

יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1]

-4.3

6.0

-0.3

-3.3

יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2]

 

 

5.9

-1.5

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

0.0

0.3

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3]

4.9

4.9

4.9

4.9

התחלות הבנייה[4]

 

 

 

2.6

ייצור החשמל[5]

0.5

1.0

-0.2

3.6

הרכישות בכרטיסי אשראי[6]

1.5

0.8

-0.7

-1.2

 



[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.

[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).

[5] ייצור החשמל מחושב כשיעור השינוי ביחס לחודש קודם, בניכוי השפעת מזג אוויר ועונתיות.

[6] נתון הרכישות בכרטיסי אשראי הוא השינוי החודשי, מנוכה עונתיות, על פי פרסומי הלמ"ס. כאשר הנתון של הלמ"ס לחודש הקצה אינו זמן, נתון זה מהווה אומדן מבוסס על שיעור השינוי החודשי על פי נתונים יומיים של שב"א, בניכוי עונתיות.​​