מחקר חדש בבנק ישראל: מודל חדש להערכת מצב התוצר במשק בזמן אמת

02/02/2022
לכל ההודעות בנושא:
מחקרים ועבודות אחרות


·         המחקר מציג מודל חדש שפותח בבנק ישראל ל-"חיזוי הווה" (Nowcasting) של צמיחת התוצר הרבעוני: חיזוי הצמיחה שהתרחשה אך טרם פורסם האומדן עבורה.            המודל צפוי להקטין את טעות החיזוי בכ-10% ביחס למודלים הקיימים בבנק.

· המודל מפיק גם אומדנים חודשיים למצב הפעילות, העקביים עם התחזית הרבעונית. אומדנים אלה תיארו היטב את התנודות החדות בפעילות במהלך גלי התחלואה של הקורונה. הפקתם מאפשרת הקדמה של קבלת הנתונים ביחס למדדים קיימים כגון "המדד המשולב למצב המשק", והדבר בעל חשיבות גבוהה בהערכת מצב המשק בזמן אמת.  

·  על פי המודל, בשנת 2021 המשק חזר לצמוח בקצב גבוה בחודשים אוקטובר-נובמבר עם תום גל התחלואה הרביעי, אולם בחודש דצמבר חלה האטה מחודשת בפעילות.

 

המדיניות המוניטרית מכוונת לייצוב הפעילות הכלכלית במשק – בראש ובראשונה בתחום יציבות המחירים – אך גם באשר להיקף הפעילות הכלכלית שמדד מרכזי שלו הוא התוצר המקומי הגולמי. לשם קבלת החלטות קובעי המדיניות הכלכלית נדרשים לאמוד את המצב הנוכחי של הפעילות, שכן נתונים רשמיים בדבר הדבר התוצר מתפרסמים רק בתדירות רבעונית ובפיגור של כחודש וחצי. לשם כך מופעלים בבנק ישראל מודלים של NOWCAST - "חיזוי ההווה" - שתכליתם לחזות נתונים המשקפים פעילות שכבר התרחשה אך האומדנים לגביה טרם פורסמו.

בעבודת מחקר משותפת של טים גינקר מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה וד"ר טניה סוחוי מחטיבת המחקר פותח מודל חדש המכוון לתת תמונה בהירה יותר של מצב הפעילות בזמן אמת. זאת כחלק מתהליך מתמשך של בחינת מקורות נתונים חדשים, התפתחויות מחקריות וכלכליות בארץ ובעולם, וטיוב ועדכון המודלים הקיימים המופעלים בבנק ישראל. בין תוצרי המודל ניתן למנות: (1) אומדן לקצב הצמיחה הרבעוני של התוצר אשר טרם פורסם; האומדן מופק לראשונה כבר באמצע הרביע, כשלושה חודשים לפני פרסום האומדן הראשון על ידי הלמ"ס, ומתעדכן מידי שבוע על סמך מידע חדש. (2) סדרה של התוצר החודשי, לצד אומדן זמן אמת עבורו.

המודל מתבסס על כ-30 סדרות נתונים בתדירות חודשית כגון נתוני סחר החוץ (יצוא ויבוא) של ישראל, נתוני פדיון על פי מע"מ, נתוני גביית מסים, נתוני תעסוקה ועוד. מאחר וגם אינדיקטורים אלה מתפרסמים בפיגור שנע בין חודש לחודשיים, הם מקודמים לזמן אמת באמצעות אינדיקטורים מהירים, חלקם ותיקים כגון סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, וחלקם חדשים אשר פותחו בתקופת הקורונה כגון ההוצאה היומית בכרטיסי אשראי.

מודל סטטיסטי מורכב, שנשען הן על ספרות מחקרית והן על פיתוח נקודתי במסגרת מחקר זה, מסנן מתוך כלל המידע הגלום ב-30 סדרות אלה, אומדנים עבור התוצר בתדירות חודשית מהם מחושב גם ה-NOWCAST הרבעוני.

תוצרים דומים הופקו בעבר במסגרת מודלים שונים שהופעלו בבנק ישראל. בשתי עבודות מחקר מ-2011 פותחו מודלים של Nowcast ומאז שנות התשעים בנק ישראל מפרסם אומדן למצב הפעילות החודשי במשק במסגרת "המדד המשולב למצב המשק". אחד החידושים במודל הנוכחי הוא  העקביות בין שני התוצרים – האומדן החודשי וה-NOWCAST הרבעוני מופקים מאותה מערכת. בחינות שנעשו במסגרת עבודת המחקר מצביעות על כך שהמודל החדש משפר את כושר הניבוי של התוצר הרבעוני בכ-10% ביחס למודלים קיימים של NOWCAST, בנוסף לשיפור במהירות הפקת הנתונים. לשם ההמחשה, המדד המשולב למצב המשק מחושב כשלושה שבועות מתום החודש, בעוד המודל החדש יכול להפיק אומדנים מקבילים מיד בתום החודש.

בחינה של תוצאות המודל, נכון לחודש ינואר 2022, מצביעה על מספר ממצאים מעניינים (איור 1). בהסתכלות כוללת על משבר הקורונה ניתן ללמוד שהסגר הראשון (מרץ-אפריל 2020), שהגיע ללא הכנה מוקדמת, פגע בפעילות בעוצמה הגדולה פי 3 מאשר שני הסגרים שבאו אחריו. ניתן לייחס את התמתנות הפגיעה בהתאמות שעסקים במשק עשו אשר אפשרו להם לעבוד בצורה טובה יותר גם בתנאי סגר. יחד עם זאת, לאורך כל התקופה רמת הפעילות לא חזרה לזו שאפיינה אותה טרם פרוץ הקורונה. התבוננות על סוף 2021 מעלה שבזמן גל התחלואה הרביעי נעצרה ההתאוששות המשקית שהחלה עם תום הסגר האחרון (שחל בזמן הגל השלישי). אולם, עם דעיכת הגל הרביעי, ותום חגי תשרי שהיו צפופים במיוחד השנה חלה עלייה משמעותית בפעילות בקצב של כ-1% בכל אחד מהחודשים אוקטובר ונובמבר 2021. לעומת זאת, אומדני זמן אמת מצביעים על כך שבחודש דצמבר חלה הרעה מסוימת בפעילות המשקית, אולי על רקע תחילת הגל החמישי של התחלואה.  על פי אומדנים אלה צמיחת התוצר ברביע הרביעי של 2021 צפויה להסתכם ב-1.2%, שהם 5.0% במונחים שנתיים.

תפקודו השוטף של המודל צפוי להיבחן בבנק ישראל בחודשים הקרובים, לאחריהם יוחלט לגבי מדיניות הפרסום לציבור של תוצאותיו. ​​​