ההתפתחויות בשוק מטבע חוץ

ההתפתחויות בשוק מטבע חוץ
 
על רקע ההתפתחויות בשוק מט"ח חוזרים ומבהירים בבנק ישראל כי אין לבנק, או לממשלה, יעד של שער חליפין, ואף אם היה - לא ניתן לאכוף אותו בניגוד לכוחות השוק. עם זאת, פיחות יכל לתמוך בצמיחת המשק רק אם איננו מלווה בהאצת האינפלציה. בנק ישראל ימשיך, כבעבר, לשמור על יציבות המחירים במשק, על-פי החלטת הממשלה, ויתאים לשם כך את הריבית ככל שיידרש. יציבות מחירים ויציבות פיננסית הם תנאי לצמיחה.
בבנק מעירים כי אלה אשר מחליטים על שינוי בהרכב תיק הנכסים שלהם - פחות השקעה בשקלים ויותר השקעה במט"ח - ראוי שייקחו בחשבון, בין השאר, את השיקולים הבאים:
1.   הריבית השקלית גבוהה מהריבית המטחי"ת, למרות הפחתת הריבית האחרונה.
2.   הניסיון מראה כי תנודות בשער החליפין, כלפי מעלה וכלפי מטה, יכולות להיות גדולות לאין ערוך מתנודות האינפלציה - דבר שמגדיל את הסיכון היחסי בהשקעה במט"ח.
3.   מרבית ההשקעות במט"ח חייבות במס, מה שאין כן לגבי מרבית ההשקעות בשקלים.
4.   ההשקעה באמצעות קרנות נאמנות חייבת בעמלות, כמו כל שינוי בהרכב התיק.
5.   שערי הריבית הנוכחיים על מכשירים מטחיי"ם סחירים נמצאים ברמה נמוכה, והסבירות שיעלו - יותר גבוהה מאשר הסבירות שירדו. יש להתייחס, איפא, גם לאפשרות של הפסדי הון על ההשקעה.
5.   יבוא ההון למשק הישראלי, נמצא ברמה נמוכה כתוצאה מההאטה בעולם בכלל, ובארה"ב בפרט. במידה ותחול התאוששות בכלכלה העולמית - עשוי היצע המט"ח למשק להתחדש, ולכך עשויה להיות השפעה ממתנת על שער החליפין.
מתבקשים, איפא, זהירות ושיקול דעת בקבלת החלטות על שינוי בהרכב החיסכון, וכן ערנות שוטפת במעקב אחר תוצאותיו.
לבסוף הדגישו בבנק ישראל כי יש חשיבות רבה שהממשלה תסיר את הספקנות לגבי נחישותה ויכולתה לעמוד בהחלטתה להגביל את שיעור הגרעון בתקציב, בשנת 2002, ל-3 אחוזי תוצר, במגמה להוסיף ולהוריד אותו ל-2 אחוזי תוצר בשנת 2003. לכך יש השפעה ישירה על התנהגות הציבור בשוק מטבע חוץ ועל הריבית במשק. כידוע, הריבית שנדרשת הממשלה לשלם על איגרות חוב לטווח ארוך ("שחר") לא השתנתה משמעותית, למרות ירידת הריבית לטווח קצר ע"י בנק ישראל. מדיניות הממשלה לעידוד הצמיחה והתעסוקה לא תשיג את יעדיה ללא הפחתת ריבית לכל הטווחים, ולא ניתן להתמיד בריבית נמוכה לטווח קצר כאשר הריבית לטווח ארוך אינה יורדת, בלי לפגוע ביציבות המחירים.