הלימות ההון במערכת הבנקאות הישראלית

הלימות ההון במערכת הבנקאות הישראלית
 
יחס ההון המזערי של חמש הקבוצות הבנקאיות ירד מ - 10.0% בשנת 1997 ל - 9.4% בשנת 2001.
שינוי זה התרחש תוך ירידה ביחס ההון הראשוני, היציב יותר, מ - 8.9% ל - 6.2% ועליה ביחס ההון
המשני1, בעל אופי ארעי יותר, מ - 1.1% ל - 3.2%.
 
שינוי זה אירע עקב גידול בפעילות הבנקים אשר לא לוותה בעלייה מקבילה בהון הראשוני, כתוצאה
מהימנעות הבנקים להנפיק בבורסה ובמקביל חלוקת דיבידנד לבעלי המניות, במהלך שנים אלה.
 
ברבעון הראשון של שנת 2002 שב ועלה יחס ההון המזערי ל - 9.7%, שיעור יחס ההון הראשוני עמד
על 6.3% והמשני על 3.4%. העלייה ביחס ההון נובעת מצבירת רווחים והנפקת כתבי התחייבות מחד
ומגידול איטי יותר בנכסי הסיכון, מאידך, תוצאה מהאטה במתן אשראי, ויתכן גם בשל רצון הבנקים
לשפר את יחס ההון.
 
בפיקוח על הבנקים מציינים, כי על אף ירידת יחס ההון בבנקים, גורם זה עדיין אינו מהווה מגבלה
חמורה על פוטנציאל מתן האשראי של המערכת הבנקאית:
 
ההון שבנק מחזיק משמש כרית לספיגת הפסדים העלולים להיגרם לו מהתממשות הסיכונים להם הוא
חשוף. החזקת הון מינימלי הולם ע"י הבנקים נדרשת ע"י המפקח על הבנקים, לצורך שמירה על יציבות
מערכת הבנקאות.
 
יחס ההון המזערי הנדרש מהבנקים בישראל עמד על 8% עד מרץ 1999, בהתאם להמלצות הועדה
הבינלאומית לענייני בנקאות - ועדת בזל. ע"מ להגביר את איתנותה של מערכת הבנקאות העלה במרץ
1999 המפקח על הבנקים יחס זה ל - 9%. בינואר 2001 העבירה ועדת בזל הצעה מעודכנת להוראות
חדשות לגבי הלימות ההון, ובכוונתה לפרסם את הנוסח הסופי במהלך שנת 2002.
 
יחס ההון המזערי הוא היחס בין סך ההון לבין סך רכיבי הסיכון המאזניים והחוץ מאזניים של הבנק.
סך ההון לצורך חישוב יחס ההון כולל את ההון הראשוני המורכב מהון עצמי וזכויות המיעוט ואת ההון
המשני המורכב בעיקרו מכתבי התחייבות נדחים.
 
רכיבי הסיכון הם סכום של נכסי הבנק המשוקללים במקדמים שונים עפ"י רמת הסיכון שלהם, כאשר
אשראי לציבור הינו בעל מקדם 1 (המקדם הגבוה ביותר).
 
הנתונים עד שנת 2001 מצביעים על ירידה ביחס ההון לרכיבי הסיכון של רוב הקבוצות הבנקאיות,
יחס זה ירד מכ - 10.0% בסוף שנת 1997 ל - 9.4% בסוף 2001, ירידה שהקיפה ארבע מתוך חמש
הקבוצות הבנקאיות. ברבעון הראשון של שנת 2002 חל שינוי במגמה ויחס ההון עלה ל- 9.7%.
 
הירידה של יחס ההון לרכיבי הסיכון התקבלה כתוצאה משינויים מנוגדים ברכיביו: יחס ההון
הראשוני, המשקף את החלק היציב יותר בהון, ירד מכ - 8.9% בסוף שנת 1997 ל - 6.2% בסוף
2001, ובמקביל עלה יחס ההון המשני באותן שנים מ - 1.1% ל - 3.2%. משמעות שינוי זה הינה
גידול בחלקו של ההון המשני, המורכב בעיקרו מכתבי התחייבות נדחים (שהינם בעלי מאפיינים
זמניים יותר מאלו של ההון הראשוני, משום היותם צוברים, מונפקים לתקופה מוגבלת, אין ודאות לגבי
זמינות ועלות חידושם והם אינם משתתפים בהפסדי התאגיד באופן שוטף), על חשבון חלקו של ההון
הראשוני. ההון המשני עלה בצורה ניכרת בכל חמש הקבוצות הבנקאיות, מכ- 2.1 מיליארד בסוף
1997 לכ- 17 מיליארד בסוף 2001.
 
כמקובל בעולם, מגביל הפיקוח על הבנקים את חלקם של כתבי ההתחייבות הנדחים ביחס לסך ההון
הראשוני (לא יותר 50%), וחלק מהבנקים מאוד קרובים היום למגבלה זו .
 
סך רכיבי הסיכון של חמש הקבוצות הבנקאיות גדל משנת 1997 עד סוף 2001 בכ - 74% מכ- 340
מיליארדי ש"ח ב- 1997 לכ- 593 מיליארדים בסוף 2001. בתקופה זו עלה בסיס ההון ב- 64%, מכ-
34 מיליארדי ש"ח לכ- 56 מיליארדים. גידול זה משקף את גידולה של פעילות התיווך הפיננסי בבנקים.
 
בפיקוח על הבנקים מציינים, כי על אף ירידת יחס ההון בבנקים, גורם זה עדיין אינו מהווה מגבלה
חמורה על פוטנציאל מתן האשראי של המערכת הבנקאית:
 
עפ"י בדיקות שנעשו במחלקת הפיקוח על הבנקים תחת הנחות לפיהן: בשנת 2002 ירשמו רווחים זהים
לאלה של שנת 2001, ולא יחולקו דיבידנדים, שהבנקים ירדו ליחס הון מזערי של 9% וינפיקו כתבי
התחייבות ברמה המירבית המותרת (50% מההון הראשוני), קיים פוטנציאל גידול של נכסי סיכון
בסכום הקרוב ל - 70 מיליארד. משמעות הדבר היא שבהנחות אלו יכול האשראי הבנקאי לגדול
בסכום זה. עם זאת, ברור שהבנקים לא ירצו לרדת עד לסף המותר ולכן פוטנציאל הגידול הוא קטן
יותר. יחד עם זאת, יש לשער כי גידול הביקוש לאשראי בשל התאוששות המשק יביא לגידול ברווחי
הבנקים שהם מקור להגדלת ההון. בנוסף, יכולים הבנקים להנפיק מכשירי הון מיוחדים בסכומים
ניכרים (כפי שעשו לאחרונה בנק הפועלים ובנק לאומי). כיון שפוטנציאל גידול האשראי המוכתב
מעודפי יחסי ההון שמחזיקים הבנקים בפועל לעומת מגבלת יחס ההון
 
(9%) שונה ביו הבנקים, המצב הנוכחי יוצר הזדמנויות עיסקיות לבנקים מסוימים להגדיל חלקם בסך
האשראי הבנקאי.
 
---------------------------------------------------------------------
 
1          ההון המשני מורכב בעיקר מכתבי התחייבות נדחים של הבנק, המונפקים לתקופה מוגבלת. כתבי
התחייבות אלו צוברים ריבית ו/או הפרשי הצמדה או שער ואין ודאות לגבי חידושם ולגבי זמינות גיוס
הון זה.