דוח אינפלציה למחצית הראשונה של 2002

דו"ח אינפלציה למחצית הראשונה של 2002
נגיד בנק ישראל ד"ר דוד קליין, הגיש היום לממשלה, לכנסת ולציבור את דו"ח האינפלציה למחצית הראשונה של שנת 2002. זאת במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעדי האינפלציה שקובעת הממשלה, כדי להגביר את שקיפות המדיניות המוניטרית.
מדו"ח האינפלציה למחצית הראשונה לשנת 2002 עולות הנקודות הבאות:
לאחר שיעורי אינפלציה נמוכים של 3.1, 0, ו-4.1 בשנים 1999 עד 2001, בהתאמה, עלה מדד המחיקים לצרכן במחצית הראשונה של 2002 (התקופה הנסקרת ב-3.6 אחוזים – מעל לתחום העליון של יעד האינפלציה ל-2002 (3 אחוזים.)
 
הכוח המניע את עליית המחירים היה העלייה הניכרת בשער החליפין, שהסתכמה מעת הכרזת התכנית הכלכלית בדצמבר 2001 ועד לשבוע השלישי של יוני בכ-5.14 אחוזים.
הציפיות האינפלציוניות לטווחי זמן שונים -- המבטאות את הערכות הציבור לגבי הכוחות הפועלים על האינפלציה במשק – עלו בתקופה הנסקרת במידה ניכרת: הציפיות ל-12 חודשים ולשנתיים הגיעו בחודש יוני לשיעורים של למעלה מ-5 ו-4 אחוזים, בהתאמה – מעל לגבול העליון של יעדי האינפלציה ל-2002 ולשנים הבאות (3 אחוזים.)
עליית האינפלציה והגורמים לה תרמו להתגברות אי-היציבות בשווקים הפיננסיים בכלל, ובשוק מטבע החוץ בפרט. אי-היציבות התבטאה בעלייה ניכרת של תנודתיות שער החליפין; בעלייה ניכרת של התשואות על איגרות החוב (התשואה על ה"שחר" לטווח הארוך במכרזים עלתה מכ-5.6 ערב הפחתת הריבית בדצמבר 2001, לשיעור הנמוך אך מעט מ-12 אחוזים בסוף יוני); בשינוי הרכב תיק הנכסים של הציבור בכיוון של הנזלה ובעליית התשואות על איגרות החוב הצמודות. אי היציבות ניכרה גם בתשואות המק"ם: והן עלו מכ-5.5 אחוזים בתחילת השנה לכ-9 אחוזים ביוני 2002.
השינוי בתמהיל המדיניות שעליו הוצהר בדצמבר 2001 – מדיניות מוניטרית מרחיבה (הפחתת הריבית ב-2 נקודות אחוז) ומדיניות פיסקלית מרסנת (גירעון של 3אחוזי תוצר וחזרה לתוואי גירעון פוחת לשנים הבאות) -- פעל מעת הכרזתו ועד לפברואר 2002 לשינוי בתיק נכסי הציבור ולהתאמת המחירים ושער החליפין למציאות המקרו-כלכלית החדשה. שער החליפין עלה בתקופה זו בשיעור ניכר (כ-5.11 אחוזים), הציפיות לאינפלציה עלו מרמה נמוכה מהגבול התחתון של יעד האינפלציה ל2002 לסביבת הגבול העליון של יעד האינפלציה (כ-3 אחוזים), והתשואות הארוכות ירדו מעט. בהשפעת העלאת הריבית בחודש מארז, ניכר תהליך של רגיעה בשער החליפין וחזרה של הציפיות לאינפלציה אל תוך תחום היעד.
מסופו של חודש פברואר ואילך, החל להתבהר לציבור כי יעד הגירעון הממשלתי ל-2002, וכן יעדי הגירעון לשנים הבאות, שעליהם הוצהר בדצמבר, לא יושגו צמיחת התוצר בשנים הקרובות תהיה נמוכה והחוב הציבורי יעלה. יתירה מזאת: אי ביטול החוקים הפרטיים שסוכם לבטלם, ההצעה לתיקון חוק בנק ישראל בתחילת מארז, והקמת "ועדת רבינוביץ" לרפורמה במסים בסוף פברואר, שיצרה אי-ודאות הן לגבי התשואות היחסיות של נכסי הציבור והן לגבי המקורות הנדרשים למימון הרפורמה – כל אלה הביאו בחודשים אפריל עד יוני לעליות חדות ומתמשכות במדד המחירים לצרכן, בציפיות לאינפלציה, בשער החליפין ולעליה חדה בתשואות איגרות החוב. התפתחויות אלה ברביע השני של 2002, ובמיוחד העלייה בשער החליפין, ביטאו את השחיקה של אמון הציבור המקומי במחויבותה של המדיניות המקרו-כלכלית לשמור על יציבות המחירים וכן שחיקה של אמון המשקיעים הזרים ביציבותו של המשק הישראלי; הדבר התבטא בצמצום יבוא ההון המונע משיקולים ארוכי טווח, אשר שימש בשנים האחרונות גורם מייצב, וזאת גם על רקע המשבר בענפי הטכנולוגיה העילית (מאז 2001.)
האינפלציה עלתה – למרות האבטלה הגוברת והמיתון בפעילות המשקית בישראל, שהחריף עם החמרת המצב הביטחוני; התוצר העסקי ירד, ורק גידולה החד של הצריכה הציבורית הביטחונית מנע ירידה גם של התמ"ג בתקופה הנסקרת. הירידה בשיעור הצמיחה של המשק, הרפיון בשוק העבודה, והירידה בשכר הריאלי בסקטור העסקי, פעלו למיתון העלייה במחירים.
בעקבות עלייתן של הציפיות לאינפלציה אל מעבר ליעד של יציבות מחירים והתערערות היציבות הפיננסית, נקט בנק ישראל בשלהי התקופה הנסקרת סדרה של העלאות ריבית, חלקן בשיעורים גבוהים, שהצטברו במהלך תקופה זו לכ-3.5 נקודות אחוז, ובסופה עמדה הריבית על 1.9 אחוזים. במקביל גיבשה הממשלה, ואף העבירה בכנסת חבילה של צעדים, שמטרתם לבלום את ההידרדרות בתחום הפיסקלי (כולל הקשחה באפשרות לחוקק חוקים פרטיים) ולחזור לתוואי של גירעון פוחת ב-2003 – כל זאת כדי להחזיר את היציבות לשווקים ולמחירים. ואולם, חבילת צעדים זו, לא ענתה על הצורך להחזיר את המשק למסלול של צמיחה וגידול של התעסוקה, שהם תנאי לשיפור ברווחת הציבור.
בסוף התקופה הנסקרת הסתמן היפוך של המגמה בשער החליפין, וזאת בזכות הנחישות של מעצבי המדיניות המקרו-כלכלית להחזיר את היציבות למחירים ולשווקים הפיננסיים. שער החליפין ירד מסוף יוני ועד מחצית יולי בשיעור ניכר של 5.5 אחוזים; בציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים נרשמה ירידה של כשתי נקודות אחוז, ובאמצע יולי הן בתחום יעד האינפלציה. עם זאת, עדיין מוקדם לעריך אם המשק הישראלי שב ליציבות המחירים, שאפיינה אותו בשנים האחרונות.