התפתחות נפח המסחר ועוצמת השינוי בשער החליפין, ינואר-ספטמבר 2002

  1. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הנפח היומי הממוצע של המסחר בשוק שקל/מטבע-חוץ (המורכב מעסקות החלף ועסקות המרה) ב-2,153 מיליוני דולרים. קצב הגידול של נפח המסחר בתקופה זו - 9% - הואט לעומת השנים הקודמות.
  2. ההאטה היא תוצאה של התמתנות ניכרת בקצב הגידול של עיסקות ההחלף, שגדלו בתקופה הנסקרת ב-3% בלבד. התפתחות זו משקפת הצטמצמות השימוש בעיסקות ההחלף על ידי הלקוחות המקומיים של הבנקים, וגידול איטי של השימוש בהן על ידי מוסדות פיננסיים זרים.
  3. עיסקות ההמרה גדלו ב-17%, בדומה לשיעור גידולן ב-2001. משקלם של המוסדות הפיננסיים הזרים בפלס שוק זה הסתכם ב-17%, מעט גבוה יותר משהיה אשתקד   16%.
  4. קיים קשר חיובי בין נפח עיסקות ההמרה לבין עוצמת השינוי בשער החליפין. קשר זה ניתן למצותא הן בפעילות המוסדות הפיננסיים הזרים והן בפעילות הלקוחות המקומיים של הבנקים. עם זאת, חלקם של המוסדות הפיננסיים הזרים בעיסקות ההמרה עלה ל- 20% בימים בהם היקפי המסחר היו גבוהים מ-1500 מיליוני דולרים. התפתחחות המוסברת בפעילותם הספקולטיבית, שהיקפה רגיש לאירועיים חריגים המשפיעים על שוק מטבע החוץ.
 
בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הנפח היומי הממוצע של המסחר בשוק שקל/מטבע-חוץב-2,153 מיוליוני דולרים לעומת 1,981 מיליוני דולרים ב-2001. קצב הגידול של נפח המסחר בתקופה זו - 9% - הואט לעומת השנים הקודמות: 58% ב-2001 ו-53% ב-2000. כך נמסר ממחלקת מטבע חוץ של בנק ישראל.
 
ההאטה בהתרחבות נפח המסחר היא תוצאה של התמתנות ניכרת בקצב הגידול של עיסקות ההחלף. אלו הסתכמו ב- 1,290 מיליוני דולרים, בממוצע יומי, לעומת 1,247 מיליוני דולרים ב-2001, גידול של 3% בלבד. התפתחות זו משקפת הצטמצמות השימוש בעיסקות ההחלף - של 17% - על ידי הלקוחות המקומיים של הבנקים, וגידול איטי, יחסית - של 11% , בשימוש בהן על ידי מוסדות פיננסיים זרים. המוסדות הפיננסיים הזרים מחזיקים בנתח שוק גדול של עיסקות ההחלף - 68%. עיסקות אלו מאפשרות למוסדות הפיננסיים הזרים לממן את פעילותם בשוק ההמרות ולנהול פוניציות כנד שינויים צפויים בשיעורי הריבית.
 
חלקו האחר של נפח העיסקות במט"ח, שהוא עיסקות ההמרה, גדל ב-17%, בדומה לשיעור גידולן של עיסקות אלו ב-2001. הנפח היומי הממוצע של עיסקות ההמרה הסתכם בתקופה הנסקרת ב-862 מיליוני דולרים, בממוצע ליום. התפתחות ההמרות על פני התקופה לא הייתה אחידה - לאחר עלייה מהירה שלהן בחודשיים הראשונים של השנה ניכרה בהן מגמה של הצטמצמות בחודישם הבאים. משקלם של המוסדות הפיננסיים הזרים בפלח שוק זה קטן, יחסית - 17% בתקופה הנסקרת, מעט גבוה יותר משהיה אשתקד - 16%. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במעורבותם של מוסדות פיננסיים זרים בשוק מטבע-חוץ המקומי. המשך מגמה זו ב-2002, יכולה להצביע על עימון שלהם באיתנות המשק הישראלי, למרות הקשיים בהם הוא נתון, וכן על הזדמנויות שצופים מוסדות אלו להפקת רווחחים ממניעים ספקולטיביים. בבנק ישראל הדגישו, עם זאת, כי מניעים אלה גורמים לתנודות בשער השקל בשני הכיוונים.
לעיסקות ההמרה השפעה ישירה על שער החליפין. כאשר בוחנים את הקשר בין עוצמת השינוי בשער החליפין, בתקופה הנסקרת, לבין נפח עיסקות ההמרה, ניתן לראות כי קיים קשר עולה ביניהן: בימים בהם הנפח היומי הממוצע היה הגבוה ביותר - מעל 1,500 מיליוני דולרים - נרשם גם השינוי היומי הממוצע הגדול בותר בשער החליפין - 0.8%. ואילו בימים בהם הנפח היומי הממוצע היה הנמוך ביותר  - בין 300 ל- 500 מיליוני דולרים - השינוי היומי הממוצע בשער החליפין היה הנמוך ביותר - 0.2%.
(ראו תרשים. המדד לעוצמת השינוי בשער החליפין הוא הערך המוחלט של השינוי היומי בשער היציג).
 
סיבות אפשריות לשינויים גדולים בשער החליפין, במקביל לנפחי מסחר גבוהים, הינם גורמים כגון אירעים בטחוניים, זעזועים פוליטיים מקומיים כגון קשיים בהעברת התקציב, ואירועים חיצוניים בין לאומיים. שוק שקל/מטבע-חוץ המקומי רגיש לגורמים אלו, דבר המתבטא בדרך כלל בפעילות ערה בשוק - ביקושים והיצעים גדולים - יחד עם שינויים גדולים בשער החליפין.
 
מגמה של גידול בעוצמת השינוי בשער החליפין, בד בבד עם עלייה בנפח עיסקות ההמרה, ניתן לראות הן בפעילות של המוסדות הפיננסיים הזרים והן בפעילות הלקוחות המקומיים של הבנקים. עם זאת, בימים בהם הנפח היומי גבוה במיוחד - מעל 1,500 מיליוני דולרים - עלה חלקם של המוסדות הפיננסיים הזרים בסך ההמרות ועמד על 20%. הסבר אפשרי לכך הוא משקלה הגבוה יחסית של פעילות ספוקלטיבית בפעילות של המוסדות הזרים, ורגישותה של פעילות ספקולטיבית לאירועים מיוחדים. ייתכן, אם כן, שהומסדות הפיננסיים הזרים מגיבים לאירועים חריגים בקנייה או מכירה של שקלים כנד מטבע-חוץ בהיקפים ניכרים.