הוועדה המוניטרית החליטה ב-03/10/2022 להעלות את הריבית ב-0.75 נקודות האחוז לרמה של 2.75%

האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 4.6%. האינפלציה נרשמת במנעד רחב של סעיפי המדד.

  • הציפיות לאינפלציה לשנה הראשונה, שוהות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד.
  • מאז החלטת המדיניות האחרונה, השקל בלט בחולשתו כשנחלש מול הדולר ב-8%, מול האירו ב-6.2% ובמונחי השער האפקטיבי ב-5.9%.
  • במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה. האינדיקטורים לפעילות במשק ממשיכים גם הם להעיד על פעילות מוגברת ורמת התוצר גבוהה מהמגמה שהייתה חזויה בטרם משבר הקורונה.
  •  חטיבת המחקר עדכנה את תחזיתה ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 6% ובשנת 2023 בשיעור של 3%. שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-4.6% ובשנת 2023 הוא צפוי לרדת ל-2.5%.
  • מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-17.9%, קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. קצב העלייה החודשי של מחירי השכירות התגבר, ואלו עלו באוגוסט ב-0.8%.
  • משבר האנרגיה באירופה והמלחמה המתמשכת באוקראינה, האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי, וההאטה בסין מובילים להתמתנות בפעילות הכלכלית בעולם.

במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה. 
לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות
.

נתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית .xlsxנתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית .xlsx

לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה

במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה ועפ"י פרסומי החשבונאות הלאומית התוצר מצוי מעל קו המגמה כבר כשלושה רביעים. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה. עם זאת, ההתמתנות בפעילות בעולם צפויה להביא להאטה מסויימת גם בפעילות הכלכלית במשק. האינפלציה בישראל נמצאת מעל היעד ונרשמת במנעד רחב של סעיפי המדד. יחד עם זאת היא שוהה בסביבת העשירון התחתון של מדינות ה-OECD (איור 30).

מאז החלטת הריבית הקודמת, ירד מדד המחירים לצרכן של חודש אוגוסט 2022 ב-0.3% והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון של היעד ועומדת על 4.6% (איור 1). עם זאת, האינפלציה בישראל נותרה נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות (איור 30). בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה על 4.7%, ללא שינוי לעומת חודש קודם, ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה, על 4.4% (איור 2). קצב העלייה של הרכיבים הלא-סחירים עלה, גם על רקע עלייה בסעיף שרותי הדיור, ועומד על 4.4%. לעומת זאת; קצב העלייה השנתי של הרכיבים הסחירים התמתן בעיקר בהשפעת הירידה במחיר הנפט ומס הבלו ועומד על 5.1% (איור 3). הוועדה מעריכה כי תהליכי ההידוק המוניטרי בישראל ובעולם, לצד ההקלות בשרשראות האספקה, הירידות במחירי הנפט והסחורות האחרות יפעלו למיתון האינפלציה. הציפיות לאינפלציה לשנה הראשונה, שוהות בסביבת הגבול העליון של היעד (איור 5). הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד (איור 6). מאז החלטת המדיניות האחרונה, בלט השקל בחולשתו כאשר נחלש ב-8% מול הדולר, ב-6.2% מול האירו וב -5.9% במונחי השער האפקטיבי (איור 7).

הפעילות הכלכלית במשק איתנה. האינדיקטורים לפעילות הכלכלית במשק ממשיכים גם הם להעיד על פעילות מוגברת ורמת התוצר גבוהה מהמגמה שהייתה חזויה בטרם משבר הקורונה. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש אוגוסט ממשיך להצביע על הערכות חיוביות של עסקים ביחס למצבם (איור 17). לאור התמתנות הלחצים בשרשראות האספקה בעולם, חברות בענפי התעשייה והבינוי דיווחו על ירידה מתמשכת ומשמעותית במגבלת הציוד וחומרי הגלם, אולם רמת המגבלה נותרה עדיין גבוהה בהשוואה לערב משבר הקורונה. ענף התיירות ממשיך גם הוא במגמת ההתאוששות כאשר מספר הלינות במלונות כבר קרוב לרמתו טרם המשבר, למרות הרמה הנמוכה יחסית של תיירים נכנסים לישראל. יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) ממשיך לשהות ברמה הגבוהה מזו ששררה ערב משבר הקורונה ויצוא השירותים ממשיך לעמוד על רמה גבוהה מאוד (איור 18). יבוא הסחורות מצוי גם הוא ברמה גבוהה בכל רכיביו (איור 19).

שוק העבודה מוסיף להיות הדוק. שיעור האבטלה לגילאי 15+ עומד על 3.4% (בניכוי עונתיות) ושיעור התעסוקה (61.5%) עלה מעט וגבוה כעת מרמתו הממוצעת בשנת 2019, טרם המשבר. שיעור התעסוקה בגילאי העבודה העיקריים (25-64) הגיע לשיא (איור 22). במקביל, רמת הביקוש לעובדים מוסיפה להיות גבוהה - מספר המשרות הפנויות ושיעורן מסך המשרות נמצאים ברמות גבוהות מאוד, חרף המשך הירידה המתונה בשיעורן בחודש אוגוסט. בהתאם, על פי סקר המגמות של הלמ"ס חלה ירידה מסויימת בציפיות של עסקים להרחבת מספר המועסקים אצלם, אך אלה ממשיכות להיות גבוהות בהשוואה לרמתן ערב משבר הקורונה. השכר הנומינלי עולה ומצוי מעל מגמתו טרום המשבר, אך במונחים ריאליים ישנה שחיקה בשכר והוא מצוי כעת בסביבת המגמה החזויה על בסיס מגמת טרום המשבר (איור 25).

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 6% ובשנת 2023 בשיעור של 3%, כך שרמת התוצר בסוף שנת 2023 צפויה להיות גבוהה ממה שהוערך בתחזית הקודמת (איור 13). רמת הפעילות הנגזרת מהתחזית מוסיפה להיות איתנה. שיעור האבטלה בגילאי העבודה (25-64) צפוי לעמוד בממוצע בשנת 2023 על 3.5%. שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-4.6% ובמהלך שנת 2023 הוא צפוי לחזור לקרבת מרכז היעד ולרדת ל-2.5%. בנוסף, יחס החוב לתוצר בשנים 2022 ו-2023 צפוי להיות נמוך יותר משהוערך בתחזית הקודמת ולעמוד על 65% ו-63% בהתאמה.

מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-17.9% (איור 10), קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. לצד זאת, מספר היתרי והתחלות הבנייה עלו ונמצאים ברמה גבוהה מאוד. מנגד, סיומי הבנייה נותרו נמוכים עד כה על רקע התארכות משך הבנייה. מספר העסקאות ממשיך לרדת והיקף המשכנתאות שניטלו באוגוסט הצטמצם ועמד על 9.6 מיליארדי ש"ח, אך עודנו גבוה ביחס לשנים קודמות (איור 12). קצב העלייה החודשי של מחירי השכירות התגבר, ואלו עלו ב-0.8% באוגוסט.

בשוק ההון המקומי נרשמו ירידות שערים במדדי המניות, תשואות איגרות החוב הממשלתיות הארוכות עלו ומרווחי האג"ח התאגידיות התרחבו, זאת בדומה למגמה בעולם (איור 11). לפי סקר המגמות של הלמ"ס קשיי המימון בקרב העסקים בגדלים השונים ממשיכים להיות נמוכים יחסית בכל המגזרים (איור 17).

הפעילות הכלכלית בעולם ממשיכה להתמתן כתוצאה משילוב משבר האנרגיה באירופה, האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי, המלחמה המתמשכת באוקראינה וההאטה בסין. גם הקשיים בשרשראות הייצור מוסיפים להכביד על הפעילות הכלכלית, הגם שנרשמת הקלה מתמשכת בתחום זה תוך ירידה במחיר התובלה. ה-OECD ובתי ההשקעות עדכנו כלפי מטה את תחזית הצמיחה הגלובלית לשנת 2023 (איור 26). מדד מנהלי הרכש הגלובלי של המשקים המפותחים ירד באוגוסט ומצביע על המשך האטה בקצב הפעילות הכלכלית, בעוד שהמדד במשקים המתעוררים ירד, אך ממשיך להצביע על התרחבות (איור 27). היקף הפעילות בסחר העולמי התאושש מעט בחודשים האחרונים אך רכיב ההזמנות לייצוא במדד מנהלי הרכש שמהווה סמן מקדים להיקף הסחר בחודשים הקרובים נמצא ברמת התכווצות. ירידות שערים חדות נרשמו במדדי המניות המרכזיים בעולם תוך תנודתיות גבוהה (איור 34) במקביל לעלייה משמעותית בתשואות האג"ח הממשלתיות על רקע המשך העלאות הריבית והכוונות עתידיות ניציות של בנקים מרכזיים בעולם. כך גם, מרווחי האג"ח התאגידיות התרחבו ומצביעים על עלייה בסיכוני הכשל בעקבות השינויים בסביבה הכלכלית. מחירי הנפט והסחורות האחרות ירדו על רקע הצפי להמשך האטה בפעילות העולמית (איור 32).

סביבת האינפלציה בעולם הוסיפה לעלות; במרבית המדינות מדדי האינפלציה נמצאים ברמה גבוהה משמעותית מיעדי הבנקים המרכזיים (איור 31) ולפיכך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך. בארה"ב, התחזיות לצמיחה בחודשים הקרובים צופות צמיחה מתונה, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן (CPI) אמנם ירד באוגוסט ל-8.3%, אך היה גבוה מהתחזיות המוקדמות. במהלך התקופה ה-Fed עדכן בצורה משמעותית את תחזית הריבית שלו לשנים הקרובות, תוך הנמכת תחזיות הצמיחה, ובנוסף, הגביר את היקף המכירות של אג"ח ממשלתיות. בגוש האירו, חרף נתוני הצמיחה הגבוהים באופן יחסי ברבעון השני, התחזיות השנתיות עודכנו כלפי מטה על רקע השלכות משבר האנרגיה וההידוק המוניטרי המתגבר. במקביל, העלייה באינפלציה נמשכת והמדד הכולל עומד על 10.0%. ה-ECB האיץ את תהליך ההידוק המוניטארי והעלה את הריבית ב-75 נ.ב, ההעלאה הגדולה ביותר שה-ECB ביצע מאז הקמתו. בבריטניה נמשכה מדיניות הצמצום המוניטרי של הבנק המרכזי, ובמקביל הממשלה החדשה הכריזה על צעדים פיסקליים מרחיבים עם כניסתה, דבר שהוביל לעלייה משמעותית בתשואות האג"ח הממשלתיות ולהתערבות הבנק המרכזי עקב חששות ליציבות הפיננסית. במספר מדינות נוספות בהן האינפלציה שוהה מעל יעד הבנק המרכזי נרשמו העלאות ריבית (איור 31).

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-19/10/2022. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-21/11/2022.​​​​​​