גידול בהיקף ביצועי הלוואות לדיור במטבע חוץ

  • משקל ההלוואות לדיור במטבע חוץ ובהלוואות לא צמודות עלה מכ- 20% בשנת 2001 לכ- 50% ברבעון הראשון של שנת 2003.
  • שיעור התשואה לפדיון על אגרות חוב ממשלתיות משפיע ישירות על עלות ההלוואות לדיור ולכן ככל שהגירעון הממשלתי גדול יותר ומחייב גיוסי הון ניכרים על ידי הממשלה, הריבית על ההלוואות למשכנתאות גבוהה יותר. +
ברביע הראשון של 2003 חלה עליית מדרגה בהיקף ביצועי ההלוואות לדיור במט"ח (כולל צמודות למטבע חוץ) ובהלוואות שקליות שאינן צמודות; משקלן בסך ביצועי ההלוואות לדיור עלה מכ-20% בתחילת שנת 2001  לכ- 50% ברביע הראשון של 2003. עיקר הגידול הוא תוצאה של גידול ניכר בהיקף ביצועי ההלוואות לדיור במט"ח, כך נמסר היום מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
ההלוואות לדיור במטבע חוץ שמעמידים הבנקים למשכנתאות ניתנות לתקופת זמן ארוכה (בדומה להלוואות לדיור אחרות), ונושאות ריבית משתנה, המבוססת על ריבית הלייבור (LIBOR). המירווחים לבנקים למשכנתאות בהלוואות אלה גדולים יותר, מאשר בהלוואות לדיור הצמודות למדד. ברביע הראשון של 2003 המרווח במגזר מטבע חוץ נאמד בכ- 1.5 נקודות האחוז, לעומת מרווח של כ-0.6 נקודות אחוז בלבד במגזר הצמוד למדד. ההבדלים בין המרווחים נובעים, בין היתר, מהסיכונים הנוספים הגלומים בהלוואות לדיור במט"ח, ובכללם: ( 1) אי הודאות לגבי זמינות המקורות לזמן ארוך במט"ח ולגבי מחירם; ( 2) הסיכון שעליית שער החליפין תפגע בכושר ההחזר של הלווה ותגדיל בכך את סיכון האשראי לבנק.
בפיקוח על הבנקים מציינים כי הגידול בהיקף ובמשקל ההלוואות לדיור במטבע חוץ מחייב התייחסות והיערכות מתאימה של הבנקים למכלול הסיכונים הכרוכים במתן הלוואות כאלו.
גם הלווים, צריכים להביא בחשבון, במכלול שיקוליהם, את הסיכון הגלום בהלוואות במטבע חוץ, הכולל הן את האפשרות לעליית שער החליפין והן את האפשרות לעליית שיעור ריבית הלייבור. 
במקביל לגידול בביצועי ההלוואות לדיור במטבע חוץ, בהן כאמור גלומים מרווחים גבוהים יותר, חלה ירידה בפער שבין שיעור הריבית הממוצע בהלוואות לדיור בריבית קבועה במגזר הצמוד למדד לבין שיעור התשואה לפידיון על איגרות חוב צמודות מדד לטווח בינוני וארוך מכ- 1.1% בשנת 2001 ותחילת 2002 לכ- 0.6% ברביע הראשון של 2003. יחד עם זאת, נשמר המתאם החיובי בין שיעור הריבית על הלוואות לדיור בחודש מסוים לבין שיעור התשואה על אגרות החוב בחודש שקדם לו. המשמעות היא ששיעור התשואה לפידיון באג"ח ממשלתיות, שמושפע בעיקר מצרכי גיוסי ההון של הממשלה למימון הגירעון, משפיע ישירות על עלות ההלוואות לדיור.